המגמה של חברות התרופות היא מיקסום רווחים

חברות התרופות אינן רשאיות לרשום פטנט על מוצרים טבעיים, ולכן הם מתמקדות בכימיקלים שיביאו להקלה זמנית על הסימפטומים הנובעים ממחלות. מדובר בחמדנות לשמה, חמדנות שגורמת לנזקים בריאותיים. המגמה של חברות התרופות היא מיקסום רווחים, פגיעה בבריאות של כלל הציבור מסייעת לעליה בפניות לטיפולים רפואיים ולעליה במכירות של התרופות.

1. אנשים נוטלים תרופות להקלה על תסמינים וחושבים שרמת הסוכר בדם, לחץ הדם והכולסטרול ישמרו ברמה "נורמלית" מבלי לשמור על תזונה בריאה.
2. תרופות אינן מרפאות מחלות. אילו תרופות היו מרפאות לא היה צורך ביותר ממרשם אחד.
3. רוב התרופות עלולות לעורר רשימה ארוכה של תופעות לוואי שהציבור לא מודע אליהן כלל. במדריך לרופא מפורטות 120 סוגים שונים של תופעות לוואי שמקורן בשימוש בתרופות מרשם.
4. הכימיקלים המוחדרים לגוף באמצעות תרופות, אינם חומרים שהגוף זקוק להם, לכן, במוקדם או במאוחר הם הופכים להיות רעילים; כשזה קורה הגוף מתריע: כאבי ראש, שלשולים, כאבי בטן, הקאות ועוד זועקים "הרעלה". רוב החולים ירוצו שנית לרופא על מנת לקחת מרשם נוסף, לדיכוי הסימפטומים - "נורות האזהרה" במקום להפסיק ליטול את התרופה שגרמה להרעלה. כך תרופות המרשם הפכו לגורם מספר 1 למחלות, נכויות ומוות.

תרופות המרשם הן הגורם המוביל למחלות, נכויות ומוות

ככל שנצרוך יותר תרופות, כך הגוף שלנו יהיה פגיע יותר למחלות, התרופות הן רעל ובמוקדם או במאוחר הן גורמות לתסמינים נוספים. טיפול רפואי הוא מדרון חלקלק, מפני שלעתים קרובות הוא עלול להסתיים בפתאומיות. אנחנו צריכים לקחת אחריות על בריאותנו. רוב המחלות הן הפיכות;  ברוב המקרים, הבריאות הלקויה שלנו היא תוצר ישיר של מה שאנחנו מכניסים לגופנו מיום היוולדנו, כל מה שצריך זה להפעיל את ההגיון ולשנות הרגלים!

הבריאות של האדם על הגלובוס בסכנה, אף אחד למעט רופאים בודדים ששילמו על כך בשלילת רישיונם לעסוק ברפואה, במישרתם ובאמינותם, אינו מזהיר את הציבור מפניה - מגפת החיסונים ותרופות המרשם.

ד"ר ריצ'רד רהולינג מומחה לרפואה פנימית בגמלאות ומרצה לשעבר באוניברסיטת "לומה לינדה", הוא אחד מאותם בודדים שמנסים להעביר מסר חד משמעי לכל תושבי כדור הארץ באשר הם והמסר הוא:

"תרופות המרשם הן הגורם המוביל למחלות, נכויות ומוות"

ככל שנצרוך יותר תרופות, כך הגוף שלנו יהיה פגיע יותר למחלות, התרופות הן רעל ובמוקדם או במאוחר הן גורמות לתסמינים נוספים. טיפול רפואי הוא מדרון חלקלק, מפני שלעתים קרובות הוא עלול להסתיים בפתאומיות. אנחנו צריכים לקחת אחריות על בריאותנו. רוב המחלות הן הפיכות;  ברוב המקרים, הבריאות הלקויה שלנו היא תוצר ישיר של מה שאנחנו מכניסים לגופנו מיום היוולדנו, כל מה שצריך זה להפעיל את ההגיון ולשנות הרגלים!

ד"ר רהולינג מודה כי בעברו הוא התקשה להזדהות עם אמירתו של היפוקרטס:
"הטבע הוא שמרפא ולא הרופאים, יהא מזונך תרופתך ותהא תרופתך מזונך", היום ד"ר רהולינג מסכים לחלוטין עם היפוקרטס והוא אפילו ערך מדריך מיוחד לבעיות בריאותיות שנגרמות כתוצאה מכימיקלים שאנחנו צורכים במזון ובתרופות.

כיום ד"ר רהולינג מצהיר בלי להתבלבל: "שירותי רפואה זה לא בריאות".

ההסבר של ד"ר רהולינג הוא כי קיים יחס הפוך בין שירותי הבריאות לבין הבריאות, ככל שהציבור תלוי יותר בשרותים הרפואיים, כך בריאותו נמצאת בסיכון גבוה יותר להיפגע. התרופות המסופקות לציבור על ידי שירותי הבריאות יוצרות מחלות שמקורן בתופעות הלוואי שהן גורמות, עקב כך התרופות למעשה הפכו לגורם מוביל לתחלואה ומוות; כך בכתב העת של AMA, שפורסם ביום 15/04/1998.

המאמר מסביר עוד כי הרפואה הממוסדת מתעלמת מתופעות הלוואי הנובעות מצריכת תרופות מרשם "שניתנו לחולים באופן חוקי ותוך כדי מעקב צריכה", המושגים "מנת יתר" או "מרשם לא מתאים" לא נמצאים בלקסיקון שלה, האחריות מוטלת תמיד על המטופל ועל האופן "הבלתי צפוי", שבו הוא נטל או הגיב לתרופות.

בלתי צפוי?! האמנם? "הפעילות של התרופות היא התערבות מלאכותית בתפקוד הטבעי של האורגניזם. במובן הרחב של המילה, כל תרופה בהגדרתה היא רעל, פרמקולוגיה וטוקסיקולוגיה חד הם. "האמנות" של הרפואה טמונה ביכולת להשתמש בתבונה ברעלים אלה לצרכים מועילים "** מתוך ספר הלימוד "פרמקולוגיה לרפואה", פרק 5: מחקר על השפעת התרופות.

Drill's Textbook of Pharmacology in Medicine, Chapter 5: Intimate Study of Drug Action.

מדוע פרמקולוגיה וטוקסיקולוגיה ... חד הם? ד"ר רהולינג מסביר:

"הפרמקולוגיה התפתחה מרעלים, לאורך שנים מבצעים ניסויים בבעלי חיים שמטרתם לגלות מה המינון של חומרים כימיים שונים, שגורם למוות; לאחר הסקת מסקנות מבצעים את הניסויים האלה בבני אדם. ההליכים האלה אינם מתפרסמים כמתבקש בתקשורת המיינסטרים, מפני שהשליטה נמצאת בידי חברות התרופות והן רוצות כסף. מחצית מהפרסומות בפריים טיים הן פרסומות לתרופות. הפכנו לעולם של מסוממים."

ד"ר מרסייה אנג'ל, העורכת לשעבר של כתב העת הרפואי של ניו אינגלנד והמחברת של הספר "האמת על חברות התרופות", ("The Truth About The Drug Companies"), מתארת בספרה כיצד ענקי התרופות מרמים את הציבור ומה ניתן לעשות לעשות בנוגע לפרסומות לסמים בתקשורת. לפני יותר מעשור, ד"ר מרסייה הופיעה בתוכנית 60 דקות של ה-CBS, וסיפרה על כך שחברות התרופות משקיעות במערכות הבחירות לקונגרס סכום מטורף של 400 מיליון דולר;
יש להניח שכיום מדובר במיליארדים. כאשר ד"ר רהולינג ביקש לעמת סנטור אמריקאי, עם נתונים וממצאים מתוך ספרות רפואית, שמוכיחה כי התרופות הן הסיבה המובילה לתחלואה ומוות הוא אמר לד"ר רהולינג: "אתה מבזבז את זמנך. אנחנו בבעלותם!", הוא התכוון לחברות התרופות.

ד"ר רהולינג: "אנו עשויים לתהות כיצד או מדוע רופא עושה שימוש ברעל כדי להיטיב עם מטופליו, אבל אם לחץ הדם של אדם מסויים גבוה מאוד כתוצאה מאכילת מעיי חזיר, עדיף לתת לו תרופה כדי להוריד את לחץ הדם שלו, מאשר לסכן אותו בשבץ מוחי (פרץ של כלי דם במוח שמוביל לשיתוק).

נתן פריטיקין (1915-1985) היה מומחה לתזונה ואריכות חיים, על שמו הוקם מרכז פריטקין, מרכז לייעוץ והכוונה בנושאי בריאות ותזונה נכונה. כבר בשנות ה-70 המאוחרות נתן פריטיקין דווח לקולג' האמריקאי לקרדיולוגיה כי  186 חולים מתוך 218 הפחיתו את השימוש בתרופות להורדת לחץ דם באמצעות דיאטה דלת שומן. דיאטה עתירה בשומנים הופכת את תאי הדם לדביקים, וגורמת ללב למאמץ גדול יותר בפעולת שאיבת הדם והזרמתו.

על פי הדוחות של ארגון הבריאות העולמי, "מספר בני האדם שסובלים מיתר לחץ דם עלה מ -600 מיליון בשנת 1980 לכמעט מיליארד בשנת 2008 והוא מוכיח קשר חיובי ומתמשך לשבץ מוחי ולמחלת לב כלילית."

ד"ר רהולינג: "הקרדיולוגים היו צריכים לאמץ את שיטת פריטיקין להפחתת השימוש בתרופות ב-85 אחוז באמצעות דיאטה, אך הם סרבו ללמוד את השיטה", ההסבר להתנגדותם היה, שהשיטה אינה יעילה משום שכאשר החולה מפסיק את הדיאטה, לחץ הדם עולה מחדש - אמירה אומללה שמוכיחה את המשבר המוסרי אליו נקלעה מערכת הבריאות הבינלאומית.

ממרכז פריטיקין דווח כי 65 חולים במחלות כלי הדם שהיו אמורים לעבור ניתוחי מעקפים לא ביצעו את הניתוח; מתוכם רק חולה אחד נפטר ממחלת לב. למרות התוצאות המדהימות הללו, פריטיקין מעולם לא קיבל כל סיוע מהממסד הרפואי, מהתקשורת או מעמותות הלב.

קרדיולוג מהרווארד סיפר בתוכנית 60 דקות של ה-CBS כי 90% מניתוחי המעקפים אינם נחוצים כלל, וב- "US NEWS" של ה-5 באוגוסט 1990, 15 שנה לאחר דו"ח פריטיקין, פורסם מאמר על מרכז דין אורניש למניעה והיפוך של מחלות לב -  "Ornish lifestyle medicine".

ביל קלינטון הפנים את המסר, הוא פנה למרפאתו של ד"ר קולדוול אסלסטין שבקליבלנד וקיבל על עצמו דיאטה דלת שומנים ודלת כולסטרול, ללא שינוי בתזונה, הצורך בניתוחים, שתלים וסטנטים עלול להפוך לדבר שחוזר על עצמו שוב ושוב.

ד"ר לסטר ברסלוב, דיקן אוניברסיטת UCLA, מצא במחקר שעשה במימון פדרלי לאורך פרק זמן של 10 שנים, שלאנשים במשקל תקין שאינם שותים, אינם מעשנים ומקפידים: על פעילות גופנית, על 7 שעות שינה, על ארוחת בוקר ועל שתייה של 5 כוסות מים לפחות ביום - יש יתרון של 30 שנות חיים על פני אלה שאינם נוהגים כך.

ד"ר רהולינג מסביר שהסיבה לכך שלמיליוני אנשים אין תיאבון לארוחת בוקר, היא שאנשים נוהגים לאכול בשעות מאוחרות שבהן גופם אינו מסוגל לשרוף את הקלוריות המיותרות שהופכות לשומן. לדבריו, ארוחת בוקר וארוחת צהריים באמצע היום, הם הזמנים הטובים ביותר לאכול יותר כדי לא להרגיש רעבים בעת שהולכים לישון וכך גם הקיבה יכולה לנוח.

ד"ר רהולינג מאמין שבריאותו הלקויה כילד נעוצה בחיסונים ובסתימות השיניים שעשו לו בכספית;  בקולג ',הוא שינה את התזונה שלו וצרך רק מרשם אחד בחייו הבוגרים. את ביטוח הבריאות האחרון שלו הוא רכש לפני 40 שנה כדי לכסות את ימי האשפוז של רעייתו כשבנם הצעיר נולד. רהולינג תוהה מדוע מוטל עליו לשם מיסים לכיסוי ההוצאות הרפואיות של מי שרוצה לאכול, לשתות ולעשן כאוות נפשו.

המערכת הרפואית שלנו עובדת בשיטה של ראיון מהיר ומתן מרשם. כל עוד הממשלה מספקת "שירותי בריאות" רוב הציבור כנראה ימשיך לדבוק בהרגליו הרעים.

כל המדינות העוסקות ברפואה מערבית, נמצאות על סף פשיטת רגל מפני שהסמים שהן מחלקות לציבור, אינם פותרים את הבעיות של החולים; אם נוסיף לכך את אורח החיים שאנו מנהלים, לצד מערכת בריאות שיעדיה מסתכמים בלייצר ממון כדי לשמור על שביעות הרצון של טייקוני הפארמה, חברות התרופות ובעלי המניות - הרי שזהו מתכון בטוח לנזקים בריאותיים וכלכליים ברמה האישית וברמה הלאומית.

הרווארד: הקנאביס אינו גורם תורם להתפתחות של סכיזופרניה אצל בני הנוער

 מחקר חדש מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד קבע: הקנאביס אינו גורם תורם להתפתחות של סכיזופרניה אצל בני הנוער.

תוצאות המחקר הנוכחי מוכיחות, שכאשר קיים סיכון מוגבר למחלת הסכיזופרניה במשפחה, הוא יכול להיות הבסיס להתפרצות הסכיזופרניה אצל בני משפחה שמשתמשים בקנאביס, השימוש בקנאביס עצמו אינו הגורם רק הטריגר", ציינו המדענים.

לדברי החוקרים, הניסוי הזה הוא המחקר הראשון שמתבצע על משפחות, "נבחנו משתמשי קנאביס לא פסיכוטיים וכאלה שאינם משתמשים בקנאביס כשתי קבוצות מדגם נוספות בלתי תלויות, בדקנו האם הסיכון לפתח סכיזופרניה גדל אצל בני משפחה של משתמשי קנאביס שפתחו סכיזופרניה, בהשוואה למשתמשי קנאביס שלא פתחו את המחלה, כמוכן נבדק האם הסיכון למחלה, דומה או שונה, מהסיכון לחלות אצל בני משפחה של חולי סכיזופרניה שמעולם לא השתמשו בקנאביס".

נאסף מידע על כל קרובי המשפחה כולל על בני משפחה מדרגה שנייה, ושלישית, כמו כן נאסף מידע על כל קרובי המשפחה שלקו במחלות פסיכיאטריות ידועות. בסוף, התקבל מידע על 1,168 קרובים מדרגה ראשונה ו- 4,291 קרובי משפחה מדרגה שנייה ושלישית.

במחקר נאסף מידע בנוגע לשימוש בקנאביס, ובנוגע להיסטוריה של מחלות פסיכוטיות, הפרעה דו קוטבית, דיכאון ושימוש בסמים.

המדענים סיכמו בתוצאות המחקר כי, "גם לאחר ניתוח התוצאות, על בסיס גורמי הסיכון ותדירות התפרצות המחלה במשפחות הסיכון, יוצא כי סכיזופרניה אצל בני משפחה שבה קיים סיכון מוגבר ללקות בסכיזופרניה, הבסיס היסודי להתפרצותה הוא גנטי - ולא קשור לשימוש בקנאביס".

"הקנאביס עשוי להשפיע על גיל התפרצות הסכיזופרניה, אך אין זה סביר שהוא הגורם למחלה", אמרו המדענים, ובראשם אשלי ג. פרואל מבית הספר לרפואה בהרווארד.

"באופן כללי, מצאנו נטייה גוברת לדיכאון ולהפרעה דו קוטבית אצל בני המשפחה של משתמשי הקנאביס, הן בקבוצת החולים והן בקבוצות הבקרה. ייתכן ומשתמשי הקנאביס, חשופים יותר להפרעות רגשיות, מאשר אלה שאינם משתמשים או להפך. יש צורך במחקרים נוספים כדי להבין את הקשר הזה".

ייתכן ועצם השימוש בסמים גם מרמז על מרכיב גנטי חשוב. נמצא כי השימוש בסמים שכיח הרבה יותר אצל בני משפחה משלושת קבוצות המדגם, בהשוואה לקבוצת הביקורת של בני משפחה שמעולם לא השתמשו בסמים.

מחקר זה מיישר קו עם מחקרים קודמים אשר הוכיחו כי "השימוש בסמים קשור לנטייה גנטית". המחקר התפרסם בתחילת חודש דצמבר 2014 ב-Schizophrenia Research.

ד"ר הרט: קנאביס רפואי בטוח יותר מכל תרופה אחרת

עם התחממות הויכוח סביב הרגולציה של הקנאביס הרפואי, יש האומרים שהקנאביס בטוח יותר מרוב תרופות המרשם. ד"ר מייקל הרט מלונדון, אונטריו, הוא אחד מהרופאים הבודדים בקנדה שבחר להשמיע את קולו לטובת הקנאביס הרפואי, לדבריו, קנאביס רפואי בווח יותר מכל תרופה אחרת. חוק חדש שנכנס לתוקפו באפריל, מאפשר לרופאים בקנדה, לרשום קנאביס רפואי לחולים, אשר על פי שיקול דעתם, מצבם הרפואי עשוי להשתפר בעזרתו. בדומה לד"ר הרט, מספר רופאים כבר החלו מתמחים בשיטה הטיפולית החדשה.

ד"ר הרט מאונטריו קנדה, מבסס את תמיכתו בקנאביס הרפואי, על העובדות הבאות:

1. העובדה שתרופות אופיאטיות הורגות יותר בני אדם בשנה ממכלול הסמים הבלתי חוקיים.
2. העובדה שבניגוד לתרופות מרשם - עם קנאביס רפואי, אין סכנה מפני נטילת מנת יתר. 
3. הקנאביס מעולם לא גרם למוות.
4. עדויות של חולים שהקנאביס הרפואי עוזר להם.

אירגוני רופאים דוחים את החוק החדש בתמיכת קולגות מקומיים ומציעים הנחיות משלהם.

גם ארגון הרופאים הקנדי ובית הספר המלכותי לרפואה ולניתוחים, מזהירים את הרופאים מפני מתן מרשמים לקנאביס רפואי. ד"ר הרט מאמין, שהתגובה של הגופים האלה אינה מייצגת את הרגשתם של רוב הרופאים. "אני לא חושב שהרבה רופאים הם באמת נגד הקנאביס הרפואי, הם פשוט לא יודעים איך לרשום אותו", הוא מסביר.

"המחסור במחקרים רשמיים הוא מה שמדאיג את מרבית הרופאים", אומר ד"ר לואיס הוגו פרנצ'סקוטי נשיא ה-CMA.

"אם יהיו ממצאים, אני לא חושב שלמקצוע הרפואה תהיה בעיה לעמוד מאחורי הדבר; הרופאים אינם נלהבים לתת מרשמים בעיניים מכוסות", הוסיף הד"ר.

יש צורך במסקנות הנובעות ממחקרים על בני אדם בטרם מאשרים סם כתרופה. על כל פנים שום חברה עדיין לא נתנה את חסותה לחקר הקנאביס הרפואי.

הבעיה העיקרית העומדת בפני החברות, היא שהקנאביס היא צמח שמקורו בטבע והם אינם יכולים לרשום עליו פטנט, לכן לא כדאי להם להשקיע במחקר שאינו רווחי מבחינתן.

למרות שאין מספיק מחקרים רפואיים על הקנאביס (שנערכו בידי חברות התרופות), ד"ר הרט מאמין שיש מספיק סיבות טובות כדי לרשום קנאביס לחולים. "משככי כאבים למשל, הוכיחו את עצמם כגורמי סיכון למוות".

"תרופות מרשם אופיאטיות, הורגות הרבה יותר בני אדם בשנה, ממכלול הסמים הבלתי חוקיים, קנאביס מעולם לא הרג אף אחד", אומר ד"ר הרט.

בניגוד לתרופות האופיאטיות, עם צריכת הקנאביס, אין סכנה מפני מנת יתר.

"אני חש נינוח כאשר אני רושם קנאביס למטופלי, כי אני יודע שהוא בטוח יותר מכל תרופה אחרת".

קנאביס אינו גורם להפרעות פסיכוטיות

ב-2013 התפרסמו התוצאות של מחקר אשר בחן את מידת ההשפעה של צריכת קנאביס על התפתחותן של פסיכוזות אצל צרכנים בסיכון גבוה. מסקנת המחקר: לא נמצא קשר בין צריכת קנאביס לפסיכוזה, לעומת זאת כן נמצא קשר בין צריכת אלכוהול להפרעות פסיכוטיות.

ארבע שנות מחקר ו-170 נבדקים בסיכון גבוה לפסיכוזה, הביאו את המדענים למסקנה חד משמעית: צריכת קנאביס אינה גורמת להתפתחותן של הפרעות פסיכוטיות. למעשה, המחקרים החדשים שוללים את הקודמים וקובעים באופן שאינו משתמע לשני פנים: אין שום קשר בין צריכת קנאביס לפסיכוזה, לעומת זאת, מסתבר שדווקא האלכוהול הוא זה שמגביר את הסיכון ללקות בפסיכוזה.

על מנת לקבוע את השפעת השימוש בחומרים השונים על התוצאות העתידיות, בתחילת המחקר נרשמו מידות הצריכה של אלכוהול, טבק וקנאביס אצל הנבדקים.

במחקר השתתפו 170 נבדקים בסיכון גבוה לפסיכוזה, החוקרים מצאו כי הקנאביס לא גרם להתנהגות לא מקובלת, אם אפשר להגדיר זאת כך, בעוד שאלכוהול, היה אשם בכל התקלות החברתיות לאורך כל המחקר.

הרופא שהוביל את המחקר, היה ג'ון אדינגטון, PhD, מאוניברסיטת קלגרי שבקנדה, וכך הוא כתב:
"תוצאות המדגם של הנבדקים שהוגדרו בסיכון גבוה, הראו כי שימוש מתון באלכוהול, עלול לגרום לפסיכוזה בקבוצה זו, לעומת זאת, הטבק והקנאביס, לא".

ד"ר אדינגטו: "מעניין לציין, כי התוצאות הצביעו דווקא על האלכוהול כגורם תורם להתפתחות סכיזופרניה".

אצל הנבדקים שהוגדרו בסיכון גבוה ללקות בהפרעות פסיכוטיות, נמצאו רמות גבוהות של החומרים אלכוהול, טבק, וקנאביס, הנטייה של אנשים אלה לצרוך חומרים פסיכוטיים חזקה יותר, בהשוואה לאלה שאינם בקטגוריה.

170 המשתתפים במחקר, הוערכו ודורגו בתחילתו באמצעות מדדי הצריכה. המחקר נערך על פני תקופה של ארבע שנים, משתתפי המחקר הגיעו משלושה מקומות גיאוגרפיים שונים. מגמת המחקר הייתה לנסות לשפר את היכולת המדעית לחזות את הפוטנציאל הפסיכוטי. חיזוי הפוטנציאל ללקות בפסיכוזה, מתבצע כיום באמצעות המודלים לגורמי סיכון של קוקס.

מחקרים שנערכו בעבר הראו כי בניגוד למידע המוטה של הממשל האמריקני, צריכת הקנאביס אינה מגבירה את הסיכון ללקות בסכיזופרניה אצל אנשים בריאים. למעשה, במאמר מערכת, שהתפרסם בכתב העת לפסיכיאטריה ומדעי המוח, ד"ר מתיו היל, ציין כי בעוד שה- THC, החומר הפסיכואקטיבי שבקנאביס, עשוי לעורר תסמינים זמניים של פסיכוזה, כמו פרנויה, הרי שתופעות הלוואי הללו לא נשארות לאורך זמן ולא הופכות להפרעה נפשית של ממש. הדעה המקובלת היא, כי תורשה גנטית היא הסיבה העיקרית לסכיזופרניה ושהיא זו שאחראית לכ-80 אחוז מהמקרים.

"צריכת הקנאביס בעולם המערבי, לא הייתה נפוצה בשנות ה-50, לעומת זאת בשנות השישים והשבעים היא הייתה מאוד פופולרית, אף על פי כן, ההבדל הדרמטי ברמת הצריכה לצורכי פנאי, לא הביאה לעליה במספר הלוקים בסכיזופרניה. בפועל, מידת השכיחות המחלה נותרה ברמה יציבה".

התרופות המקובלות לטיפול בהתמכרויות: אזהרות, תופעות לוואי וסיכונים

תעשיית התרופות פיתחה ליין של תרופות לגמילה מסמים. כמו בכל עסק, המטרה היא לבסס את התעשייה המתרחבת של מכוני הגמילה ולהגדיל את מחזור המכירות של התרופות החוקיות אשר נהוג לתת לנגמלים. כדי למקסם רווחים צריך לגרום לעלייה במספר המכורים. הרבה מכורים = הרבה מכירות.

מתדון (אדולן) 

משמש לטיפול במתמכרים לאופיאטים והירואין, כמו כן הוא משמש גם לטיפול בתופעות הלוואי וההשפעות של כאבים כרוניים.

תרופות פסיכיאטריות: תופעות לוואי

ההתווית של תרופות פסיכיאטריות נוגדות דיכאון מקבוצות (SSRI ו-SNRI) הורחבה לטיפול בהפרעות פסיכולוגיות נוספות כמו חרדה, הפרעה טרום ויסתית, חרדה חברתית, פוסט טראומה ועוד. השימוש ההולך וגובר בתרופות אלה מחייב אותנו להכיר ולשקול את תופעות הלוואי ואת גורמי הסיכון הידועים בטרם מחליטים ליטול את התרופה. בין אם מדובר בילדים ובין אם מדובר במבוגרים, קיימים סיכונים רבים בנטילת התרופות הללו בנוסף לסיכון האפשרי לפתח מחשבות אובדניות ואף חלילה לממש אותן.  

תופעות הלוואי השכיחות הן בחילה, חרדה, חוסר שקט, ירידה בחשק המיני, סחרחורת, עלייה או אובדן משקל, רעידות, הזעה, ישנוניות, עייפות, יובש בפה, שלשול, עצירות וכאבי ראש. גם תסמינים מדאיגים יותר כמו עוינות מוגברת, כעס, תוקפנות, נדודי שינה ותחושת פאניקה, עלולים להופיע עם נטילת התרופה. יש לעקוב בקפידה אחר מטופלים הנוטלים נוגדי דיכאון, להיות ערים לשינויים במצב הרוח ובהתנהגות, במיוחד אם זו הפעם הראשונה שהמטופל נוטל נוגדי דיכאון. במקרה כזה, חשוב לפנות מייד לטיפול רפואי.

זולופט / סטרלין