שני מחקרים שפורסמו לאחרונה, עומדים בסתירה גמורה לממצאים שגלר מדבר עליהם: 1. הקנאביס אינו גורם להפרעות פסיכוטיות, דווקא האלכוהול הוא זה שגורם ותורם להתפתחות של פסיכוזה 2. שימוש מתון או ארוך טווח בקנאביס, אינו גורם לפסיכוזה אצל בני נוער.
עזות המצח והאופן שבו עובדי ציבור יורים שקרים כדי לתמרן את הציבור באמצעות דיסאינפורמציה המבוססת על הונאה וזריעת פחד - מאוד מטרידים. הידיעה שגורלנו נתון בידיהם של פרלמנטרים ועובדי ציבור המונעים על ידי אינטרסים זרים, מטרידה עוד יותר.
ביום א' הקרוב 8/6/14, ח"כ פייגלין יניח בפני הועדה לענייני חקיקה, את הצעת החוק שלו המבקשת לאפשר לרופא המשפחה לרשום קנאביס למטופליו על פי שיקול דעתו המקצועית ובכך לשים קץ להתעמרות של משרד הבריאות בחולים.
 |
| שום מלחמה אסון טבע או מגפה לא גרמו לכל כך הרבה מוות או לאדישות ציבורית כל כך גדולה לנוכח הטבח, כנראה כי הוא מתבצע על פי חוק! |
לאחר שבהצבעות קודמות, עם דגש על ההצבעה על הצעת החוק של ח"כ תמר זנדברג שביקשה להכיר בקנאביס כחומר בעל תועלת רפואית שבה 48 חברי כנסת הצביעו נגד; המגמה ברורה, הכנסת רוצה לסתום את הגולל על הקנאביס כחומר בעל ערך כלשהו וכך בהינף יד לשים קץ, לקנאביס הרפואי וכל שכן לקנאביס לפנאי. אם לא יופעל לחץ ציבורי מסיבי, סביר להניח שהסיכויים של הצעת החוק של פייגלין לעבור את חברי הוועדה (ציפי לבני, יאיר לפיד, אורי אריאל, יעל גרמן, יאיר שמיר, גדעון סער, לימור לבנת, אורי אורבך, יצחק אהרונוביץ', יובל שטייניץ, סופה לנדבר ויעקב פרי) מאוד קלושים.
אם הציבור לא ירים את קולו, חברי הכנסת לא יהססו לשלול מהחולים בישראל את זכות הבחירה בין צמח הקנאביס לבין הכימיקלים של חברות התרופות והם בוודאי ובוודאי שלא יהססו לשלול מהאזרחים את זכות הבחירה בין קנאביס לאלכוהול וטבק.
לא מדובר כאן "בסתם" שלילת חופש הבחירה. מדובר כאן בפשע נגד האנושות!
מדובר בשלילת חופש הבחירה בין צמח מרפא, לא מזיק, לא ממכר ולא ממית, אשר יתרונותיו רבים לאין ערוך על חסרונותיו, לבין חומרים מסוכנים באמת שגורמים למחלות איומות ולמוות. מדובר כאן במתחזים לשליחי ציבור המציגים נתונים כוזבים במסווה של דאגה לציבור, בבעלי שררה חסרי מצפון שהממון עיוור את עיניהם וטמטם את דעתם, באופורטוניסטים חסרי אחריות שלא סופרים את קורבנות העוול שלהם.
להלן קטע קצר מהראיון של יאיר גלר בתוכניתו של גבי גזית, שבו הוא מדבר על מחקרים המוכיחים שהקנאביס גורם לפסיכוזה ולעוד נזקים איומים, כל המחקרים שגלר מדבר עליהם הם מחקרים שהתוצאות שלהם מבוססות על דרישות של בעלי אינטרס.
מחקרים בלתי תלויים שמתבצעים באוניברסיטאות ועל ידי רופאים בלתי משוחדים, חולים שהבריאו ומטופלים שאיכות חייהם השתפרה, מראים תוצאות הפוכות לחלוטין מאלה שגלר מדקלם בשצף קצף.
במחקר שכלל קבוצה של 170 משתתפים בסיכון גבוה לפסיכוזה, החוקרים מצאו כי המריחואנה לא גרמה להתנהגות לא מקובלת, אם אפשר לומר כך, בעוד שאלכוהול, למעשה, היה אשם בכל התקלות החברתיות לאורך כל המחקר.
הרופא שהוביל את המחקר, היה ג'ון אדינגטון, PhD, מאוניברסיטת קלגרי שבקנדה, וכך הוא כתב:
"התוצאות של מדגם הנבדקים שהוגדרו בסיכון גבוה, הראו כי שימוש מתון באלכוהול, עלול לגרום לפסיכוזה בקבוצה זו, לעומת זאת, הטבק והמריחואנה, לא" .
"מעניין לציין, כי התוצאות הצביעו דווקא על האלכוהול כגורם תורם להתפתחות סכיזופרניה"..
אצל הנבדקים שהוגדרו בסיכון גבוה ללקות בהפרעות פסיכוטיות, נמצאו רמות גבוהות של החומרים אלכוהול,טבק, ומריחואנה, הנטייה של אנשים אלה לצרוך חומרים פסיכוטיים רבה יותר, בהשוואה לאלה שאינם בקטגוריה.
170 המשתתפים במחקר, הוערכו ודורגו בתחילתו באמצעות המדד לשימוש באלכוהול, טבק ומריחואנה. המחקר נערך על פני תקופה של ארבע שנים ומשתתפי המחקר היו משלושה מקומות שונים. מגמת המחקר הייתה לנסות לשפר את היכולת המדעית לחזות את הפוטנציאל הפסיכוטי.
תחזית הפוטנציאל ללקות בפסיכוזה, מתבצעת כיום באמצעות המודלים לגורמי סיכון של קוקס.
מחקרים שנעשו בעבר הראו כי בניגוד למדע המוטה של הממשלה האמריקנית, צריכת המריחואנה אינה מגבירה את הסיכון ללקות בסכיזופרניה אצל אנשים בריאים. למעשה, במאמר מערכת, שהתפרסם בכתב העת לפסיכיאטריה ומדעי המוח, ד"ר מתיו היל, אומר כי בעוד שה- THC, החומר הפסיכואקטיבי שבמריחואנה, עשוי לעורר תסמינים זמניים של פסיכוזה, כמו פרנויה, הרי שתופעות הלוואי הללו לא נשארות לאורך זמן ולא הופכות להפרעה נפשית של ממש.
הדעה המקובלת היא, שתורשה גנטית היא הסיבה העיקרית לסכיזופרניה והיא שאחראית לכ-80 אחוז מהמקרים.
"צריכת המריחואנה בעולם המערבי, לא הייתה נפוצה בשנות ה-50, לעומת זאת בשנות השישים והשבעים היא הייתה מאוד פופולרית, אף על פי כן, ההבדל הדרמטי ברמת הצריכה לצורכי פנאי, לא הביא לעליה במספר הלוקים בסכיזופרניה, למעשה מידת שכיחות המחלה נותרה ברמה יציבה".
מחקר פרוספקטיבי על צריכת קנאביס של מתבגרים בסיכון גבוה לפסיכוזה (CHR): הגורמים להופעת המצב הפסיכוטי והשפעתם על התפקוד.
שיטת הניסוי
השתתפו במחקר קבוצה של 101 מתבגרים בגלאי 12-22, בסיכון גבוה ללקות בפסיכוזה קלינית (CHR) עם תסמינים חיוביים מוחלשים של פסיכוזה, מול קבוצת ביקורת בריאה (HC) של 59 מתבגרים. נבדקו שיעורי צריכת המריחואנה ויכולת התפקוד הכללית והחברתית.
בתחילת המחקר נערכה השוואה בין הסימפטומים המוקדמים והתפקוד החברתי בין משתתפי קבוצת המתבגרים בסיכון, ללא קשר לרמת הצריכה (מועטה ועד לשימוש לרעה). על מנת לקבוע את מצב התהוות הפסיכוזה ואת השפעותיה על התפקוד. נערך מעקב של 2.97 שנים בממוצע על כל משתתף.
תוצאות
בתחילת המחקר, נמדדו שיעורים גבוהים יותר באופן משמעותי של צריכת מריחואנה בקבוצת ה-CHR + ביחס לקבוצה הבריאה HC. צרכני המריחואנה (35) היו מבוגרים יותר, מרביתם כהי עור ללא רתיעה חברתית ובעלי יכולת תפקוד גלובלית גבוהה יותר בהשוואה לקבוצה שלא צרכה מריחואנה (61). לכל אורך המחקר, קבוצת ה-CHR+ המשיכה להראות תפקוד חברתי גבוה מזה של קבוצת הלא משתמשים, אך ללא הבדלים מהותיים ביכולת התפקוד הכללי.
מדגם קטן של של עושי שימוש לרעה במריחואנה (10) מתוך קבוצת ה-CHR + הראו תוצאות דומות: עושי השימוש לרעה היו מבוגרים יותר, ללא מגמה של רתיעה חברתית, ובעלי GF (תפקוד גלובלי) בסיסי גבוה יותר ביחס ללא משתמשים.
ניתוחי רגרסיה לוגיים גילו כי אין קשר בין השימוש בקנאביס או להרגלי הצריכה (שימוש ארוך טווח או שימוש לרעה) לבין התפתחות הפסיכוזה בקבוצת ה-CHR +.
ניתוחי רגרסיה לוגיים גילו כי אין קשר בין השימוש בקנאביס או להרגלי הצריכה (שימוש ארוך טווח או שימוש לרעה) לבין התפתחות הפסיכוזה בקבוצת ה-CHR +.
מסקנות
נתוני המחקר הנוכחיים, אינם תומכים בקביעה כי שימוש מתון או ארוך טווח בקנאביס, הינו תורם עיקרי להופעת הפסיכוזה אצל בני נוער, הוא אינו גורם לקשיים חברתיים ואינו פוגע בתפקודם הכללי של צרכנים בסיכון גבוה לפסיכוזה.
