על מנת לקבוע את השפעת השימוש בחומרים השונים על התוצאות העתידיות, בתחילת המחקר נרשמו מידות הצריכה של אלכוהול, טבק וקנאביס אצל הנבדקים.
במחקר השתתפו 170 נבדקים בסיכון גבוה לפסיכוזה, החוקרים מצאו כי הקנאביס לא גרם להתנהגות לא מקובלת, אם אפשר להגדיר זאת כך, בעוד שאלכוהול, היה אשם בכל התקלות החברתיות לאורך כל המחקר.
הרופא שהוביל את המחקר, היה ג'ון אדינגטון, PhD, מאוניברסיטת קלגרי שבקנדה, וכך הוא כתב:
"תוצאות המדגם של הנבדקים שהוגדרו בסיכון גבוה, הראו כי שימוש מתון באלכוהול, עלול לגרום לפסיכוזה בקבוצה זו, לעומת זאת, הטבק והקנאביס, לא".
ד"ר אדינגטו: "מעניין לציין, כי התוצאות הצביעו דווקא על האלכוהול כגורם תורם להתפתחות סכיזופרניה".
אצל הנבדקים שהוגדרו בסיכון גבוה ללקות בהפרעות פסיכוטיות, נמצאו רמות גבוהות של החומרים אלכוהול, טבק, וקנאביס, הנטייה של אנשים אלה לצרוך חומרים פסיכוטיים חזקה יותר, בהשוואה לאלה שאינם בקטגוריה.
170 המשתתפים במחקר, הוערכו ודורגו בתחילתו באמצעות מדדי הצריכה. המחקר נערך על פני תקופה של ארבע שנים, משתתפי המחקר הגיעו משלושה מקומות גיאוגרפיים שונים. מגמת המחקר הייתה לנסות לשפר את היכולת המדעית לחזות את הפוטנציאל הפסיכוטי. חיזוי הפוטנציאל ללקות בפסיכוזה, מתבצע כיום באמצעות המודלים לגורמי סיכון של קוקס.
מחקרים שנערכו בעבר הראו כי בניגוד למידע המוטה של הממשל האמריקני, צריכת הקנאביס אינה מגבירה את הסיכון ללקות בסכיזופרניה אצל אנשים בריאים. למעשה, במאמר מערכת, שהתפרסם בכתב העת לפסיכיאטריה ומדעי המוח, ד"ר מתיו היל, ציין כי בעוד שה- THC, החומר הפסיכואקטיבי שבקנאביס, עשוי לעורר תסמינים זמניים של פסיכוזה, כמו פרנויה, הרי שתופעות הלוואי הללו לא נשארות לאורך זמן ולא הופכות להפרעה נפשית של ממש. הדעה המקובלת היא, כי תורשה גנטית היא הסיבה העיקרית לסכיזופרניה ושהיא זו שאחראית לכ-80 אחוז מהמקרים.
"צריכת הקנאביס בעולם המערבי, לא הייתה נפוצה בשנות ה-50, לעומת זאת בשנות השישים והשבעים היא הייתה מאוד פופולרית, אף על פי כן, ההבדל הדרמטי ברמת הצריכה לצורכי פנאי, לא הביאה לעליה במספר הלוקים בסכיזופרניה. בפועל, מידת השכיחות המחלה נותרה ברמה יציבה".
הרופא שהוביל את המחקר, היה ג'ון אדינגטון, PhD, מאוניברסיטת קלגרי שבקנדה, וכך הוא כתב:
"תוצאות המדגם של הנבדקים שהוגדרו בסיכון גבוה, הראו כי שימוש מתון באלכוהול, עלול לגרום לפסיכוזה בקבוצה זו, לעומת זאת, הטבק והקנאביס, לא".
ד"ר אדינגטו: "מעניין לציין, כי התוצאות הצביעו דווקא על האלכוהול כגורם תורם להתפתחות סכיזופרניה".
אצל הנבדקים שהוגדרו בסיכון גבוה ללקות בהפרעות פסיכוטיות, נמצאו רמות גבוהות של החומרים אלכוהול, טבק, וקנאביס, הנטייה של אנשים אלה לצרוך חומרים פסיכוטיים חזקה יותר, בהשוואה לאלה שאינם בקטגוריה.
170 המשתתפים במחקר, הוערכו ודורגו בתחילתו באמצעות מדדי הצריכה. המחקר נערך על פני תקופה של ארבע שנים, משתתפי המחקר הגיעו משלושה מקומות גיאוגרפיים שונים. מגמת המחקר הייתה לנסות לשפר את היכולת המדעית לחזות את הפוטנציאל הפסיכוטי. חיזוי הפוטנציאל ללקות בפסיכוזה, מתבצע כיום באמצעות המודלים לגורמי סיכון של קוקס.
מחקרים שנערכו בעבר הראו כי בניגוד למידע המוטה של הממשל האמריקני, צריכת הקנאביס אינה מגבירה את הסיכון ללקות בסכיזופרניה אצל אנשים בריאים. למעשה, במאמר מערכת, שהתפרסם בכתב העת לפסיכיאטריה ומדעי המוח, ד"ר מתיו היל, ציין כי בעוד שה- THC, החומר הפסיכואקטיבי שבקנאביס, עשוי לעורר תסמינים זמניים של פסיכוזה, כמו פרנויה, הרי שתופעות הלוואי הללו לא נשארות לאורך זמן ולא הופכות להפרעה נפשית של ממש. הדעה המקובלת היא, כי תורשה גנטית היא הסיבה העיקרית לסכיזופרניה ושהיא זו שאחראית לכ-80 אחוז מהמקרים.
"צריכת הקנאביס בעולם המערבי, לא הייתה נפוצה בשנות ה-50, לעומת זאת בשנות השישים והשבעים היא הייתה מאוד פופולרית, אף על פי כן, ההבדל הדרמטי ברמת הצריכה לצורכי פנאי, לא הביאה לעליה במספר הלוקים בסכיזופרניה. בפועל, מידת השכיחות המחלה נותרה ברמה יציבה".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה על תגובתך :)