אנו חיים בעידן של אתגרים קיומיים, עידן של משברים יזומים ברמה הגלובלית. מלחמות, מגפות, אסונות טבע ועוד אירועי אימה, מתוכננים ומתוזמרים על ידי הגלובליסטים על מנת להניע אנשים להישמע להנחיות שלהם. הגלובליסטים הם בעלי ההון הכבדים ביותר בעולם, אותם אנשים שבעבר נהוג היה לכנות "פילנתרופים", הפכו למשקיעים תאבי שליטה ותאבי ממון.
בשנת 2009 ביל ומלינדה גייטס יחד עם איל
ההון וורן באפט החלו במה שכונה מאוחר יותר על ידי כתב העת האמריקאי פורצ'ן
(Fortune),
"גיוס התרומות הגדול ביותר בהיסטוריה". מסע הפרסום יצא לדרך תחת הכותרת "The Giving
Pledge " מטרת הקמפיין הייתה לבקש מעתירי
ההון בעולם להקדיש את רוב עושרם לפילנתרופיה, התוצאה: השתלטות האליטות
על גופים לאומיים ובינלאומיים כמו האו"ם, ארגון הבריאות העולמי, ארגון האומות המאוחדות, מנהל המזון והתרופות,
ארגוני בריאות, עמותות, אוניברסיטאות, מוסדות מחקר, חברות גדולות, פוליטיקאים,
שחקנים, מובילי דעה... והתקשורת.
השאיפה של תאבי הבצע והכוח הללו, היא להרוס את
הקיים ולבנות מחדש עולם שבו לגלובליסטים תהיה שליטה טוטליטרית מלאה על כל אחת ואחד
בעולם. השליטה תהיה באמצעות כלים טכנולוגיים (צ'יפים, מצלמות חכמות, דרכוני
חיסונים, מטבע דיגיטלי, פודטק - מזון
מתועש, מהונדס ומועשר בכמיקלים... ועוד). המטרה היא לבסס ממשלה טכנוקרטית
בינלאומית בראשותם ובהנהגתם, שתקל עליהם ותאפשר להם לקדם את האג'נדות שלהם. אחד
מהאמצעים השכיחים לקידום המטרה הוא שימוש באפקט הפחד בדומה למה שנעשה כדי להניע את הציבור להשתתף בניסוי הגלובלי בזריקות ה- mRna,
וכפי שמשתמשים ב"משבר האקלים" כדי להרוס את החקלאות ולקדם את הפודטק.
מסתבר שישראל אינה רק עוד מדינה החתומה על קידום האג'נדה של הגלובליסטים. ישראל הינה שותפה מלאה. ישראל פועלת יד ביד בין היתר, עם ארגון הבריאות העולמי ועם הפורום הכלכלי העולמי. ישראל התנדבה להיות המעבדה הבינלאומית לפיתוח ולקידום האג'נדה וכך בחסות הממשלה ובסיוע של עמותות וארגוני החברה האזרחית (כולל התקשורת), אזרחי ישראלי משמשים כעכברי מעבדה. כאן בישראל מתבצעים כל הניסויים החברתיים, הכלכליים, הטכנולוגיים והרפואיים.
להלן תרגום לחלק מהמסמך: (את המסמך המקורי ניתן
להוריד מהאתר של ארגון הבריאות העולמי כאן).
"אסטרטגיית שיתוף הפעולה המדיני, ישראל 2019-2025"
תודותאסטרטגיית שיתוף הפעולה בין ארגון הבריאות העולמי למדינת ישראל 2019–2025 (CCS) פותחה בשותפות בין ארגון הבריאות העולמי וממשלת ישראל. המסמך כולל מידע שנאסף על ידי ממשלת ישראל בסיוע סוכנויות לא ממשלתיות. הוא הופק באמצעות תשומות מטעם משרדי ממשלה וסוכנויות רבות בהנהלת משרד הבריאות, חברות אזרחיות, סוכנויות דו-צדדיות ורב-צדדיות, סוכנויות או"ם ומוסדות אקדמיים.
ה-CCS 2019-2025 נכתב על ידי ארי זווירן, מתאם היחסים הבינלאומיים מטעם משרד הבריאות הישראלי, ואדם קטלר, סגן מנהל האגף ליחסים בינלאומיים ותקשורת במשרד הבריאות הישראלי. את הפיקוח הטכני על המסמך הוביל ד"ר אשר סלמון, ראש המחלקה ליחסים בינלאומיים במשרד הבריאות הישראלי.
אסטרטגיית שיתוף הפעולה -CCS 2019-2025 תוכננה על ידי ארי זווירן, מתאם היחסים הבינלאומיים של משרד הבריאות הישראלי, בסיוע סמדר שזו, מנהלת מחלקת הפרסום של משרד הבריאות, ועמוס טהר.
משרד הבריאות בישראל וארגון הבריאות העולמי שמחים להציג את אסטרטגיית שיתוף הפעולה המדיני של ארגון הבריאות העולמי (CCS) בישראל 2019–2025, זו האסטרטגיה הראשונה מסוג זה בין ישראל לארגון הבריאות העולמי.
האסטרטגיה הגלובלית של שיתוף הפעולה המדיני של ארגון הבריאות העולמי (CCS) קובעת את המסגרת המוסדית לשיתוף פעולה בשלושת הרמות של הארגון, וחשוב מכך היא מספקת כיוון ברור למעמדה של מדינת ישראל. אנו בטוחים שברגע שמשרדו של הנציג המיוחד של המנהל האזורי יהפוך למשרד מדיני חדש של ארגון הבריאות העולמי בישראל, ה-CCS יספק את המיקוד הנכון לצרכי שיתוף הפעולה הטכניים והאסטרטגיים של הארגון. האסטרטגיה גם תקל על תרומתה של ישראל לבריאות העולמית ותעזור לספק את יעדי ה"שלושה מיליארד" של ארגון הבריאות העולמי, כפי שנקבעו בתוכנית העבודה הכללית ה-13 של ארגון הבריאות העולמי (GPW13).
יתר על כן, ה- CCS יספק תנופה נוספת למחויבותה של המדינה ליעדי הפיתוח בר קיימא ותבטיח השקעה של מאמצים משותפים לקראת התמודדות עם גורמים משפיעים במעלה הדרך להשגת יעדי הבריאות וכל יעדי ה- SDG, שיובילו לפעולות קונקרטיות ולצעדי יישום מתאימים.
באמצעות מסמך זה ארגון הבריאות העולמי מתחייב לשפר את בריאותם של כל הישראלים, וישראל מתחייבת לטפל בסדרי העדיפויות הבריאותיים באזור האירופאי של ארגון הבריאות העולמי ובעולם כולו. ארבעת סדרי העדיפויות האסטרטגיים המפורטים במסמך נועדו להבטיח השפעה במהלך שש השנים הקרובות במיוחד בתחום הבריאות האלקטרונית, איכות החיים לאורך ובמהלך חיי האדם, היערכות ותגובה למצבי חירום ובריאות גלובליים.
על החתום:
יעקב ליצמן – סגן שר הבריאות
ד"ר זוזסנה ג'קב מנהלת אזורית, במשרד האזורי של אירופה
ד"ר טדרוס אדהנום ג'ברייסוס מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי
ישראל וארגון הבריאות העולמי (WHO) חתמו לראשונה אי פעם על אסטרטגיה לשיתוף פעולה מדיני (CCS), זהו הסכם המהווה אבן דרך משמעותית לשותפות ביניהן. ה-CCS משמש כמסגרת אסטרטגית לטווח בינוני, המתווה סדרי עדיפויות משותפים ותחומי שיתוף פעולה לשש השנים הבאות. המסמך כולל חמישה פרקים, המתחילים בהקדמה ואחריה סעיפים המפרטים את מצב בריאות הציבור בישראל, את התרומה של ישראל לטובת הבריאות הגלובלית ומתארת את שיתוף הפעולה עם ארגון הבריאות העולמי בעבר.
פרק 5 משרטט את סדר היום האסטרטגי לשיתוף פעולה בין ישראל לארגון הבריאות העולמי, תוך הדגשת תחומי שיתופי הפעולה הספציפיים בין השניים. לבסוף, פרק 6 מתאר את יישום האסטרטגיה ואת תהליך הניטור וההערכה.
ה-CCS עולה בקנה אחד עם המחויבות של ישראל לתמוך ביישום תוכנית העבודה הכללית של ארגון הבריאות העולמי (GPW13) ובמסגרת מדיניות הבריאות של ארגון הבריאות העולמי, בריאות 2020. האסטרטגיה כוללת ארבעה סדרי עדיפויות אסטרטגיים:
ניצול החדשנות בתחום הבריאות האלקטרונית כדי לשפר את הנגישות והאיכות של השירותים הרפואיים, כולל יישום רפואה דיגיטלית ומחקר רפואי לחיזוק מערכות הבריאות.
שיפור איכות החיים לאורך כל מהלך החיים, תוך התמקדות במחלות לא מדבקות (NCDs), רפואה מותאמת אישית וגנומיקה.
קידום ההיערכות והתגובה לשעת חירום על ידי תמיכה במדינות בשיפור מערכות ניהול החירום שלהן ויישום תקנות הבריאות הבינלאומיות (IHR) (2005).
חיזוק תפקידה של ישראל בקידום הבריאות הגלובלית על ידי טיפוח שיתוף הפעולה בין ארגון הבריאות העולמי למוסדות מדעיים בישראל.
ישראל וארגון הבריאות העולמי שואפים להגיע ליישום של סדרי העדיפויות הללו באמצעות שיתוף פעולה, במינוף משאבים זמינים ומומחים כדי לייצר תועלת הדדית ולהחליף רעיונות וגישות חדשניות.
1. מבוא
אסטרטגיית שיתוף הפעולה של המדינה (CCS) היא המסגרת האסטרטגית של ארגון הבריאות העולמי להובלה של עבודת הארגון במדינה ועם המדינה. הוא נותן מענה לאג'נדת הבריאות והפיתוח הלאומי במדינה ומזהה סדרה של סדרי עדיפויות משותפים ומוסכמים לשיתוף הפעולה של ארגון הבריאות העולמי, המכסה את התחומים שבהם לארגון יש יתרון יחסי ביכולות להשפיע על בריאות הציבור. הדבר מקל על יישום תוכנית העבודה הכללית ה-13 (GPW13) תוך התמקדות בצרכים הספציפיים של המדינה המדוברת...
1.1 מטרה
מטרת העל של ה-CCS היא לחזק ולהוביל את שיתוף הפעולה בין משרד הבריאות הישראלי ל-WHO באזורי עדיפות מוסכמים על שני הצדדים על מנת לשפר את הבריאות של כלל אוכלוסיית ישראל ומחוצה לה.
מטרת העל של ה-CCS היא לחזק ולהוביל את שיתוף הפעולה בין משרד הבריאות הישראלי ל-WHO באזורי עדיפות מוסכמים על שני הצדדים על מנת לשפר את הבריאות של כלל אוכלוסיית ישראל ומחוצה לה.
1.2 התחייבויות ה-CCS
האסטרטגיה לשיתוף פעולה מדיני מתחייבת לעמוד בהתחייבויות המהוות את הבסיס לשיתוף הפעולה בין משרד הבריאות ל-WHO שהן:
1. לתמוך במסגרת מדיניות הבריאות של ארגון הבריאות העולמי EUROPE Health 2020 וליישם את תוכנית העבודה הכללית השלושה עשר (GPW13) של ארגון הבריאות העולמי וכן את יעדי הפיתוח בר קיימא (SDGs) הקשורים לבריאות;
2. להקל על לישראל בתרומתה לבריאות הגלובלית ועל ארגון הבריאות העולמי בהשגת השפעה ברמת המדינה.
האסטרטגיה הזאת לשיתוף פעולה של המדינה (CCS) מכסה את התקופה שבין 2019 ל-2025 והיא מותאמת למדיניות ולמסגרות של תוכניות של ארגון הבריאות העולמי ברמה הלאומית, האזורית והגלובלית, כמו גם לאג'נדת 2030 של האו"ם לפיתוח בר קיימא.
1.3 סדרי עדיפויות אסטרטגיים
ארבעת סדרי העדיפויות האסטרטגיים הבאים של CCS קובעים את התחומים הטכניים לשיתוף פעולה מתמשך בין משרד הבריאות בישראל לארגון הבריאות העולמי:
עדיפות אסטרטגית 1 – ניצול החדשנות בתחום הבריאות האלקטרונית ככלי להגברת הנגישות והאיכות של השירותים הרפואיים.
עדיפות אסטרטגית 2 - שיפור איכות החיים לאורך מהלך החיים תוך התמקדות במחלות לא מדבקות ומדבקות, רפואה מותאמת אישית וגנומיקה.
עדיפות אסטרטגית 3 - היערכות ותגובה מוקדמת לשעת חירום.
עדיפות אסטרטגית 4 – חיזוק תפקידה של ישראל בבריאות הגלובלית.
|
ישראל
וארגון הבריאות העולמי (WHO)
אסטרטגיית שיתוף הפעולה המדיני |
|||
|
מטרה |
לחזק ולהוביל את שיתוף הפעולה בין משרד הבריאות הישראלי ל-WHO באזורי עדיפות מוסכמים בהסכם הדדי במטרה לשפר את בריאות כלל אוכלוסיית
ישראל ואוכלוסיות מחוצה לה. |
||
|
בסיס לשיתוף פעולה בין ישראל לארגון הבריאות העולמי |
ארגון הבריאות העולמי יתרום לבריאותם של כל תושבי בישראל |
ישראל תתרום לבריאות אזרחי האזור |
ישראל וה-WHO
יפעלו בשיתוף פעולה לקידום בריאות טובה יותר באזור
אירופה של ארגון הבריאות העולמי |
|
שטחי
אסטרטגיה טכניים מועדפים |
ניצול החדשנות בתחום הבריאות אלקטרונית ככלי להגברת הנגישות והאיכות
של השירותים הרפואיים. 2. שיפור איכות החיים לאורך חיי האדם תוך התמקדות במחלות לא
מדבקות ומדבקות, רפואה מותאמת אישית וגנומיקה. 3. קידום היערכות ותגובה לשעת חירום.
4. חיזוק התפקיד שישראל ממלאת בקידום הבריאות הגלובלית. |
||
|
העקרונות
של השותפות |
דיאלוג על האסטרטגיה המדינית, תמיכה טכנית, פריסות חירום, עיצוב סדר
יום, חילופי מידע, גישה רב מגזרית, תעדוף של קבוצות חלשות, תקשורת פתוחה ובניית יכולת
אזורית. |
||
מטרת שיתוף הפעולה עם ארגון הבריאות העולמי היא לשפר את שירותי הבריאות הלאומיים וליצור תוכניות אזוריות ובינלאומיות ביחס למוכנות לשעת חירום ופתרונות ביג דאטה בבריאות....
גנומיקה
בישראל מתבצעים מספר פרויקטים לקידום השימוש בגנומיקה בתחום הרפואי, למשל. יוזמת הגנומיקה הקלינית של מכון ויצמן וקופת חולים כללית. פרויקט "מספסל למיטה" זה עושה שימוש בנתונים גדולים ובגנומיקה כדי לקבוע סטנדרטים בשילוב נתונים קליניים וניתוח גנומי. שימוש בגנומיקה לזיהוי נטיות גנטיות עשוי לעזור לשפר אבחנות ותחזית ולהתאים אישית תוכניות טיפול ארוכות טווח במסגרת התחום הכולל של בריאות דיגיטלית.
2.9 בריאות דיגיטלית
הבריאות הדיגיטלית נמצאת בראש סדר העדיפויות הלאומי של ישראל כחלק מאסטרטגיית המחקר והפיתוח של המדינה. נתונים שנאספו מחולקים, במידת האפשר, בין כל הקבוצות החברתיות-כלכליות כדי לאפשר לקבוע מדיניות המונחית בעזרת ראיות. בתחום הבריאות הדיגיטלית, ניתוח ביג-דאטה, כלים לרפואה טלפונית, גנומיקה ורפואה מותאמת אישית, ניהול שירותי בריאות ורשומות ממוחשבות של חולים הם חלק מבדיקות תפעוליות, יישום ואינטגרציה תפעולית...
3. תרומתה של ישראל לבריאות הגלובלית
ישראל מעורבת בשיתוף פעולה עם ארגון הבריאות העולמי, ארגונים אזוריים ומדינות שותפות בנושאי בריאות הציבור ברמה העולמית. בשנת 2018, באסיפה השבעים ואחת של ארגון הבריאות העולמי, המנהל הכללי של משרד הבריאות הישראלי, פרופסור איתמר גרוטו, נבחר לוועד המנהל של ארגון הבריאות העולמי כנציג של מחוז אירופה. סדרי העדיפויות של ישראל כוללים תוכניות לבריאות בשעת חירום, מיגור מחלת הפוליו, גישה לטכנולוגיות מסייעות, חדשנות בבריאות וצמצום מחלות שאינן מדבקות...
ישראל מעורבת בשיתוף פעולה עם ארגון הבריאות העולמי, ארגונים אזוריים ומדינות שותפות בנושאי בריאות הציבור ברמה העולמית. בשנת 2018, באסיפה השבעים ואחת של ארגון הבריאות העולמי, המנהל הכללי של משרד הבריאות הישראלי, פרופסור איתמר גרוטו, נבחר לוועד המנהל של ארגון הבריאות העולמי כנציג של מחוז אירופה. סדרי העדיפויות של ישראל כוללים תוכניות לבריאות בשעת חירום, מיגור מחלת הפוליו, גישה לטכנולוגיות מסייעות, חדשנות בבריאות וצמצום מחלות שאינן מדבקות...
ישראל היא כיום ביתם של שני מרכזים לשיתוף פעולה של ארגון הבריאות העולמי הפועלים ישירות עם הארגון לקידום GPW13 (תוכנית העבודה הכללית השלושה עשר) ברמה האזורית והגלובלית. המרכזים נמצאים במגוון מוסדות כולל סוכנויות ממשלתיות ואוניברסיטאות. שתי סוכנויות ממשמשות כמרכז לשיתוף פעולה של ארגון הבריאות העולמי במסגרת משרד הבריאות הישראלי.
· הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב, שהוגדרה כמרכז לשיתוף פעולה של ארגון הבריאות העולמי לניהול אסונות, רפואת חירום ומחקר;
· מכון המחקר של קופ"ח כללית שהוגדר כעת כמרכז לשיתוף פעולה של ארגון הבריאות העולמי למחקר, מניעה ובקרה של מחלות לא מדבקות (NCD), המספק תמיכה טכנית שוטפת ומבצע פעילויות התורמות לפיתוח מדיניות, תעדוף ותכנון ביחס למימוש התוכניות הגלובליות, התוכנית למניעה ובקרה של מחלות לא מדבקות 2013–2020, תוכנית הפעולה ליישום האסטרטגיה האירופית למניעה ובקרה של מחלות לא מדבקות והצהרת אשגבאט (Ashgabat Declaration) בנוגע למניעה ובקרה של מחלות לא מדבקות (NCDs) בהקשר לבריאות 2020.
משרד הבריאות הישראלי מעורב באופן פעיל בפורומים גלובליים שונים, אשר רבים מהם מצטלבים עם הפעילות האזורית והגלובלית של ארגון הבריאות העולמי. סדרי העדיפויות של משרד הבריאות במעורבות הבינלאומית של כוללים:
חידושים רפואיים - באמצעות הבנות משותפות בין משרד הבריאות למגזר הפרטי, משרד הבריאות תומך בחידושים רפואיים לסטארט-אפים, בעיקר בנושא בריאות דיגיטלית ובתחומים אחרים הקשורים לבריאות, למשל. אינפורמציה על שירותי בריאות, טכנולוגיית נתונים, טיפולים ודיאגנוסטיקה;
מחקר ופיתוח - משרד הבריאות פועל עם אוניברסיטאות בישראל לתרגום ממצאי מחקר באונקולוגיה לאפשרויות טיפול בסרטן; היערכות מערך הבריאות לתגובה בשעת חירום - בית חולים שדה של חיל הרפואה הישראלי שימש כמארח של צוותי החירום הראשונים (EMT), שהוסמכו בתוכנית לשעת חירום בריאותי של ארגון הבריאות העולמי (WHE) כ-EMT (צוותי חירום רפואיים) ברמה 3. ה-EMT יתפרס בתגובה למקרי חירום בריאותיים והצוות יתמך בתוכנית לשעת חירום בריאותי, בהדרכה והכשרה של צוותי חירום אחרים באזור אירופה ומחוצה לה. המרכז המבצעי לשעת חירום במשרד הבריאות, תומך בתוכנית ההכשרה למומחים ממדינות החברות בארגון הבריאות העולמי האזורי של אירופה.
4. ארגון הבריאות העולמי והאג'נדה האסטרטגית של ישראל לשיתוף פעולה.
עדיפות אסטרטגית 1 - לנצל את החדשנות בבריאות האלקטרונית (E-HEALTH) ככלי לשיפור הנגישות והאיכות של השירותים הרפואיים...
... ארגון הבריאות העולמי יתמוך בישראל לקידום חבילת שירותי הבריאות הדיגיטליים שלה ובחידוש מערכות אחרות וכן יספק הדרכה בנושאי מעקב ומדידת הביצועים. תסופק הדרכה לשילוב ניסויי ICD, לסיווג מחלות בינלאומי, ו- ICHIלסיווג בינלאומי להתערבויות בריאותיות, בסביבה הדיגיטלית. ארגון הבריאות העולמי יפעל בהתאם, לחיזוק היכולת של ישראל לעקוב אחר UHC, מדדים לכיסוי בריאותי אוניברסלי ברמה תת-לאומית ולאומית כחלק ממערכת מידע יעילה והרמונית בנושאים הקשורים לבריאות.
עדיפות אסטרטגית 2 - שיפור איכות החיים לאורך מסלול החיים תוך התמקדות במחלות לא מדבקות ומדבקות, רפואה מותאמת אישית וגנומיקה
עדיפות אסטרטגית 3 - היערכות מתקדמת של מערך הבריאות לתגובה בשעת חירום
ישראל מעוניינת לקדם את נושא ההיערכות והתגובה בשעת חירום על מנת לתמוך במדינות המשדרגות את ניהול מחזורי החירום "נגד כל הסיכונים", ממניעה למוכנות ומתגובה להתאוששות, וזאת כדי לתרום לקידום הרחבת תקנות הבריאות הבינלאומיות (IHR) (2005) ברמה הלאומית והעולמית, לחלוק מוצרי דגל כגון מערכת החירום (ECS) וצוותי חירום רפואיים (EMTs) ולפתח תוכניות ממוקדות והכשרה מתקדמת להרחבת יכולות ההיערכות בשעת חירום בכל המדינות בעולם...
... ארגון הבריאות העולמי יעבוד עם ישראל כדי לתגבר את היכולת לזהות מצב חירום בריאותי וניהול סיכונים "כל הסיכונים", על פני כל שלבי הסיכון השונים, מניעה וגילוי, היערכות לשעת חירום, תגובה והתאוששות כפי שנקבע בתקנות הבריאות הבינלאומיות (2005) ו Sendai Framework להפחתת הסיכון לאסונות 2015–2030. ארגון הבריאות העולמי ישתף פעולה כדי לחזק את היכולות של הרשויות הלאומיות ושל קהילות מקומיות לנהל מצבי חירום בריאותיים על ידי נקיטת גישת "כל הסיכונים" ובניית מערכות בריאות חזקות, הממוקדות באנשים, ומבוססות על פונקציות החיוניות לבריאות הציבור ועל יכולות הליבה כפי שהוגדרו בתקנות הבריאות הבינלאומיות ב- 2005 (IHR).
עדיפות אסטרטגית 1 - לנצל את החדשנות בבריאות האלקטרונית (E-HEALTH) ככלי לשיפור הנגישות והאיכות של השירותים הרפואיים...
... ארגון הבריאות העולמי יתמוך בישראל לקידום חבילת שירותי הבריאות הדיגיטליים שלה ובחידוש מערכות אחרות וכן יספק הדרכה בנושאי מעקב ומדידת הביצועים. תסופק הדרכה לשילוב ניסויי ICD, לסיווג מחלות בינלאומי, ו- ICHIלסיווג בינלאומי להתערבויות בריאותיות, בסביבה הדיגיטלית. ארגון הבריאות העולמי יפעל בהתאם, לחיזוק היכולת של ישראל לעקוב אחר UHC, מדדים לכיסוי בריאותי אוניברסלי ברמה תת-לאומית ולאומית כחלק ממערכת מידע יעילה והרמונית בנושאים הקשורים לבריאות.
עדיפות אסטרטגית 2 - שיפור איכות החיים לאורך מסלול החיים תוך התמקדות במחלות לא מדבקות ומדבקות, רפואה מותאמת אישית וגנומיקה
עדיפות אסטרטגית 3 - היערכות מתקדמת של מערך הבריאות לתגובה בשעת חירום
ישראל מעוניינת לקדם את נושא ההיערכות והתגובה בשעת חירום על מנת לתמוך במדינות המשדרגות את ניהול מחזורי החירום "נגד כל הסיכונים", ממניעה למוכנות ומתגובה להתאוששות, וזאת כדי לתרום לקידום הרחבת תקנות הבריאות הבינלאומיות (IHR) (2005) ברמה הלאומית והעולמית, לחלוק מוצרי דגל כגון מערכת החירום (ECS) וצוותי חירום רפואיים (EMTs) ולפתח תוכניות ממוקדות והכשרה מתקדמת להרחבת יכולות ההיערכות בשעת חירום בכל המדינות בעולם...
... ארגון הבריאות העולמי יעבוד עם ישראל כדי לתגבר את היכולת לזהות מצב חירום בריאותי וניהול סיכונים "כל הסיכונים", על פני כל שלבי הסיכון השונים, מניעה וגילוי, היערכות לשעת חירום, תגובה והתאוששות כפי שנקבע בתקנות הבריאות הבינלאומיות (2005) ו Sendai Framework להפחתת הסיכון לאסונות 2015–2030. ארגון הבריאות העולמי ישתף פעולה כדי לחזק את היכולות של הרשויות הלאומיות ושל קהילות מקומיות לנהל מצבי חירום בריאותיים על ידי נקיטת גישת "כל הסיכונים" ובניית מערכות בריאות חזקות, הממוקדות באנשים, ומבוססות על פונקציות החיוניות לבריאות הציבור ועל יכולות הליבה כפי שהוגדרו בתקנות הבריאות הבינלאומיות ב- 2005 (IHR).
עדיפות אסטרטגית זו שואפת להגביר את שיתוף הפעולה בין ארגון הבריאות העולמי למוסדות מדעיים ישראליים במגזרים שונים באמצעות חילופי מומחים תוך חיזוקה של ישראל כמרכז למצוינות ולהכשרה עבור ארגון הבריאות העולמי, ברמה המקומית, האזורית והגלובלית.
מאמץ משותף זה יחזק את התרומה הישראלית בנוף הבריאות הגלובלי הרחב יותר וימנף שותפויות אפקטיביות עם מדינות אחרות שיש להן עניין ברכישת מומחיות ובשיתוף התנסויותיהן, בשיטות עבודה מומלצות בחלק מהנושאים המפורטים לעיל.
עם החשיבה על מטרה זו, השאיפה של ישראל היא שעוד שבעה מוסדות בריאות ציבוריים במדינה יוכרו כמרכזים לשיתוף פעולה עם ארגון הבריאות העולמי במהלך השנים הקרובות - בנוסף לשני המרכזים הפעילים (ראה פרק 3.2).
תחומי המפתח של שיתוף הפעולה והמומחיות הם: ההיערכות והתגובה בשעת חירום (כולל בהיבטי בריאות הציבור כתוצאה מאירועים עם המוני נפגעים הנובעים מחשיפה לסכנות כימיות, ביולוגיות, רדיו-גרעיניות וחומרי נפץ (CBRNe), בריאות דיגיטלית ובריאות אלקטרונית, רפואה מותאמת אישית וגנומיקה, בריאות האם וילד, ניהול ושליטה בבריאות הציבור, תזונה ואורח חיים בריא והזדקנות. מבחינת סדר העדיפות הזה, ישראל וארגון הבריאות העולמי ישקיעו גם במערכת יחסים אסטרטגית המבוססת על חדשנות.
5. יישום אסטרטגיית שיתוף הפעולה המדיני.
הפרק הנוכחי מציג את מפת הדרכים לתמיכה ביישום שיתוף הפעולה המדיני בסדרי העדיפויות האסטרטגיים (CCS), המתוארים בפרק רביעי. הוא מפרט את ההתחייבויות ברמה הלאומית בתיאום עם משרד הבריאות הישראלי, את שלוש רמות המחויבות של ארגון הבריאות העולמי ושל צדדים שלישיים כגון גורמים לא ממלכתיים.
5.1 עקרונות שיתוף הפעולה
מסוכמים בטבלה 1 במבוא, עקרונות שיתוף הפעולה ליישום ה-CCS כוללים:
דיאלוג על האסטרטגיה המדינית
משרד הבריאות הישראלי ו-WHO מסכימים לקבוע סדר יום לדיאלוג על האסטרטגיה המדינית ברמה הלאומית עבור כל תחום בעל עדיפות אסטרטגית (ראה להלן את מפת הדרכים ליישום).
תמיכות טכניות
הפרק הנוכחי מציג את מפת הדרכים לתמיכה ביישום שיתוף הפעולה המדיני בסדרי העדיפויות האסטרטגיים (CCS), המתוארים בפרק רביעי. הוא מפרט את ההתחייבויות ברמה הלאומית בתיאום עם משרד הבריאות הישראלי, את שלוש רמות המחויבות של ארגון הבריאות העולמי ושל צדדים שלישיים כגון גורמים לא ממלכתיים.
5.1 עקרונות שיתוף הפעולה
מסוכמים בטבלה 1 במבוא, עקרונות שיתוף הפעולה ליישום ה-CCS כוללים:
דיאלוג על האסטרטגיה המדינית
משרד הבריאות הישראלי ו-WHO מסכימים לקבוע סדר יום לדיאלוג על האסטרטגיה המדינית ברמה הלאומית עבור כל תחום בעל עדיפות אסטרטגית (ראה להלן את מפת הדרכים ליישום).
תמיכות טכניות
- משרד הבריאות יתמוך בהתקשרויות ו/או יארח פגישות אזוריות רלוונטיות בהנחיית המשרד האזורי של ארגון הבריאות העולמי באירופה.
- טיפוח שותפויות ושיתופי פעולה בין מומחים טכניים של ארגון הבריאות העולמי מרחבי אירופה כדי לתמוך בהכשרה לבניית יכולת.
- איתור הזדמנויות לביצוע ביקורי שטח משותפים, בהתאם לזמינות המשאבים.
- תמיכה במפגשים של מומחי בריאות לצרכי מחקר, הדרכה ופיתוח עם גורמים מוסדיים מתאימים.
- הרחבת השתתפותם של מומחים ישראלים בפעילות של ארגון הבריאות העולמי בכל הרמות לרבות משרות זמניות, התמחויות ותפקידי ניהול קבועים. עיצוב סדר יום ▪ המשך השתתפות בישיבות הגוף המנהל האזורי והעולמי של ארגון הבריאות העולמי. ▪ מעורבות בפיתוח מסמכי הנחיות אזוריים וגלובליים. ▪ תמיכה יזומה לשיפור המשילות ופיתוח המדיניות באזור האירופי של ארגון הבריאות העולמי ובעולם כולו.
5.2 תמיכה ביישום
המשרד המדיני של ארגון הבריאות העולמי בישראל יקים קבוצת עבודה לתיאומי ליבה, המורכבת מאנשי צוות מהמשרד האזורי של ארגון הבריאות העולמי באירופה, מטה ארגון הבריאות העולמי וצוות ממשרד הבריאות. קבוצת העבודה לתיאומי הליבה של אסטרטגיית שיתוף הפעולה המדיני (CCS) מתחייבת לבחון את יישום אסטרטגיית האג'נדה על בסיס שנתי, תוך שימוש בטבלאות 2 ו-3 להלן כאמצעי להערכת ההתקדמות וההשפעה....
... מסגרת תוצאות CCS המוצגת בטבלה 2 מספקת מטריצה לאימות הקשרים בין סדרי העדיפות האסטרטגיים ותחומי המיקוד של CCS, סביבה מדינית לאומית מאפשרת, יעדי GPW 13 ו-SDG ויעדים לאומיים. טבלה 3 מפרטת אינדיקטורים ויעדים הניתנים למדידה שיש להשיג עם ה-CCS.
.... עבור ישראל, כפי שדווח למשרד האזורי של ארגון הבריאות העולמי באירופה, בהתבסס על תרגיל סדר העדיפויות GPW13 וכן על סדר העדיפויות באסטרטגיית שיתוף הפעולה המדיני, העדיפויות ברמת התוצאה הן:
האסטרטגיה לשיתוף הפעולה המדיני הושקה בספטמבר 2019 (חמישה חודשים לפני ההכרזה על מצב חירום בגלל נגיף הקורונה) בפגישה בין המשרד האזורי של ארגון הבריאות העולמי של אירופה ומשרד הבריאות הישראלי. היישום יצא אל הפועל במהלך 2020–2021 תוך שימוש במסגרת התוצאות של אסטרטגיית שיתוף הפעולה המדיני כאסמכתא. היישום יגדיר את תוכנית העבודה המבצעית עבור המשרד במדינה, המשרד האזורי והמפקדה של ארגון הבריאות העולמי ביחס ל-CCS, פעילויות מתוכננות הקשורות לסדר העדיפויות האסטרטגי וליעדי גיוס משאבים אפשריים. בשנת 2022 תתקיים הערכת אמצע של ה- CCS כדי להעריך את ההתקדמות לקראת התוצאות הבריאותיות, תוך שימוש במדדי התוצאה של GPW13 כבסיס, ופיתוח אנליזת השפעה איכותית באמצעות דוגמאות של משימות מוצלחות במדינה. זה עשוי להוביל לדוח התקדמות CCS עם המלצות שישותפו עם הממשלה ו-WHO. ה-CCS ייושם ברציפות ב-2023 וב-2024, עם הערכה סופית ב-2025.
המשרד המדיני של ארגון הבריאות העולמי בישראל יקים קבוצת עבודה לתיאומי ליבה, המורכבת מאנשי צוות מהמשרד האזורי של ארגון הבריאות העולמי באירופה, מטה ארגון הבריאות העולמי וצוות ממשרד הבריאות. קבוצת העבודה לתיאומי הליבה של אסטרטגיית שיתוף הפעולה המדיני (CCS) מתחייבת לבחון את יישום אסטרטגיית האג'נדה על בסיס שנתי, תוך שימוש בטבלאות 2 ו-3 להלן כאמצעי להערכת ההתקדמות וההשפעה....
... מסגרת תוצאות CCS המוצגת בטבלה 2 מספקת מטריצה לאימות הקשרים בין סדרי העדיפות האסטרטגיים ותחומי המיקוד של CCS, סביבה מדינית לאומית מאפשרת, יעדי GPW 13 ו-SDG ויעדים לאומיים. טבלה 3 מפרטת אינדיקטורים ויעדים הניתנים למדידה שיש להשיג עם ה-CCS.
.... עבור ישראל, כפי שדווח למשרד האזורי של ארגון הבריאות העולמי באירופה, בהתבסס על תרגיל סדר העדיפויות GPW13 וכן על סדר העדיפויות באסטרטגיית שיתוף הפעולה המדיני, העדיפויות ברמת התוצאה הן:
- חיסונים (1.1)
- טיפול ארוך טווח והזדקנות (1.1);
- פגיעה המונית ותגובה בזמן חירום (2.1);
- טיפול באם והילד (3.1);
- תזונה (3.2); ו
- בריאות דיגיטלית (4.1).
האסטרטגיה לשיתוף הפעולה המדיני הושקה בספטמבר 2019 (חמישה חודשים לפני ההכרזה על מצב חירום בגלל נגיף הקורונה) בפגישה בין המשרד האזורי של ארגון הבריאות העולמי של אירופה ומשרד הבריאות הישראלי. היישום יצא אל הפועל במהלך 2020–2021 תוך שימוש במסגרת התוצאות של אסטרטגיית שיתוף הפעולה המדיני כאסמכתא. היישום יגדיר את תוכנית העבודה המבצעית עבור המשרד במדינה, המשרד האזורי והמפקדה של ארגון הבריאות העולמי ביחס ל-CCS, פעילויות מתוכננות הקשורות לסדר העדיפויות האסטרטגי וליעדי גיוס משאבים אפשריים. בשנת 2022 תתקיים הערכת אמצע של ה- CCS כדי להעריך את ההתקדמות לקראת התוצאות הבריאותיות, תוך שימוש במדדי התוצאה של GPW13 כבסיס, ופיתוח אנליזת השפעה איכותית באמצעות דוגמאות של משימות מוצלחות במדינה. זה עשוי להוביל לדוח התקדמות CCS עם המלצות שישותפו עם הממשלה ו-WHO. ה-CCS ייושם ברציפות ב-2023 וב-2024, עם הערכה סופית ב-2025.
6.1 מעקב אחר יישום ה-CCS
ניטור יישום ה-CCS יושג על ידי הערכת אופן יישום התוכניות המבצעיות המתאימות על בסיס הכלים הזמינים ברמה האזורית, כפי שנקבע בתקציב התוכנית ובתוכנית התמיכה במדינות של ארגון הבריאות העולמי. סקירות תקופתיות מצטברות יספקו מידע להערכת הטווח האמצעי והסופי של ה-CCS.
ניטור יישום ה-CCS יושג על ידי הערכת אופן יישום התוכניות המבצעיות המתאימות על בסיס הכלים הזמינים ברמה האזורית, כפי שנקבע בתקציב התוכנית ובתוכנית התמיכה במדינות של ארגון הבריאות העולמי. סקירות תקופתיות מצטברות יספקו מידע להערכת הטווח האמצעי והסופי של ה-CCS.
6.2 הערכת ה-CCS
נציג מטעם ארגון הבריאות העולמי בישראל יוביל את תהליך ההערכה, במקביל לקבוצת עבודה להערכת CCS המורכבת מצוותים של הארגון, שותפים מטעם הממשלה ובעלי עניין. מוקד ההערכה יהיה למדוד האם היעדים שזוהו במסגרת התוצאות במדינה הושגו ובכך לקבוע את תפקיד ה-CCS בהשגת מטרות השלושה מיליארד של GPW13.
הערכת אמצע ל-2022
מוקד הערכת האמצע המתוכנן לשנת 2022:
▪ לקבוע התקדמות ביישום סדרי העדיפויות האסטרטגיים (האם ההישגים הצפויים נמצאים על המסלול) באמצעות מסגרת התוצאות של המדינה, וכן;
▪ לזהות מכשולים וסיכונים פוטנציאליים שעשויים לדרוש שינויים בסדר העדיפויות האסטרטגי ולנקוט פעולות להגברת ההתקדמות במחצית השנייה של מחזור ה-CCS או לשנות את סדר העדיפויות האסטרטגי, במיוחד אם יהיה שינוי משמעותי בהקשר למדינה.
הערכה סופית לשנת 2025
ההערכה הסופית היא הערכה מקיפה יותר מאשר סקירת האמצע; עליה לתאר את ההישגים, הפערים, האתגרים, הלקחים שנלמדו ולהציע המלצות לשיתוף פעולה עתידי בין ארגון הבריאות העולמי למדינה.
נציג מטעם ארגון הבריאות העולמי בישראל יוביל את תהליך ההערכה, במקביל לקבוצת עבודה להערכת CCS המורכבת מצוותים של הארגון, שותפים מטעם הממשלה ובעלי עניין. מוקד ההערכה יהיה למדוד האם היעדים שזוהו במסגרת התוצאות במדינה הושגו ובכך לקבוע את תפקיד ה-CCS בהשגת מטרות השלושה מיליארד של GPW13.
הערכת אמצע ל-2022
מוקד הערכת האמצע המתוכנן לשנת 2022:
▪ לקבוע התקדמות ביישום סדרי העדיפויות האסטרטגיים (האם ההישגים הצפויים נמצאים על המסלול) באמצעות מסגרת התוצאות של המדינה, וכן;
▪ לזהות מכשולים וסיכונים פוטנציאליים שעשויים לדרוש שינויים בסדר העדיפויות האסטרטגי ולנקוט פעולות להגברת ההתקדמות במחצית השנייה של מחזור ה-CCS או לשנות את סדר העדיפויות האסטרטגי, במיוחד אם יהיה שינוי משמעותי בהקשר למדינה.
הערכה סופית לשנת 2025
ההערכה הסופית היא הערכה מקיפה יותר מאשר סקירת האמצע; עליה לתאר את ההישגים, הפערים, האתגרים, הלקחים שנלמדו ולהציע המלצות לשיתוף פעולה עתידי בין ארגון הבריאות העולמי למדינה.
צ'ק ליסט להערכת אסטרטגיית שיתוף הפעולה של המדינה (CSS)
- למדוד את ההתקדמות לקראת יעדי ההשפעה שזוהו עבור כל עדיפות אסטרטגית ואת התרומה שלהם להשגת יעד "השלושה מיליארד".
- לזהות הישגים ופערים ביישום האג'נדה האסטרטגית של CCS;
- לקבוע עד כמה סדרי העדיפויות האסטרטגיים של ה-CCS השפיעו על ההתקדמות לקראת השגת יעדי הפיתוח בר קיימא - SDG;
- לזהות את גורמי ההצלחה והמכשולים הקריטיים;
- לזהות את הלקחים שיש ליישם על יתר מחזורי ה-CCS ועל מחזורים עתידיים.
תרגום זה
לא נוצר על ידי ארגון הבריאות העולמי (WHO). ה-WHO אינו אחראי לתוכן או לדיוק של תרגום זה. המהדורה המקוריתבאנגלית הינה המהדורה המחייבת והאותנטית.
נסכם בתיאור כיצד ביל גייטס מנצל את ה-"פילנתרופיה" כדי לצבור רווחים אישיים עצומים:
הוא מקבל הנחות מס על "התרומות" שלו לארגון הבריאות העולמי, וכך הוא משיג את השליטה בארגון. ארגון הבריאות העולמי מממן את משרדי הבריאות כמעט בכל המדינות בעולם, וכך הוא מקדם את ההשתלטות על מערכות הבריאות ברמה הגלובלית. התנאי לקבל את הכסף הזה, הוא שיתוף פעולה לקידום האג'נדה. במקרה של חיסוני הקוביד המדינה צריכה להראות אחוז התחסנות גבוה בקרב האוכלוסייה. ככל שאחוז המתחסנים גבוה יותר, המדינה מקבלת יותר כסף, וכך תאגידי הפארמה והארגונים שנמצאים תחת שליטתו של גייטס ממשיכים לצבור הון עתק, המאפשר להם להשקיע יותר בהשתלטות הגלובלית.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה על תגובתך :)