תרכובת המחקה את הקנאביס עשויה להפוך לתרופה הראשונה שפותחה לטיפול ב- PTSD

עולם המדע עסוק בפיתוחן של תרכובות כימיות המחקות את פעילותן של התרכובות הטבעיות שקיימות בצמח הקנאביס. יש כמה סיבות להתנהלות הביזרית הזאת, "תופעות הלוואי מהשימוש בקנאביס", איננה באמת אחת מהן, כפי שטוענים המדענים. מה כן? כסף! אינטרסים כלכליים! הון שלטון! 

חברות התרופות מנהלות מלחמת קיום; הן משקיעות הון, במגמה לעצור את הקנאביס ולמנוע את כניסתו לשוק כתחליף תרופתי. כפי שהוכח במחקרים רבים, הקנאביס הוא צמח מרפא שעשוי להיות תחליף טבעי, נקי מכימיקלים סינטטיים, זול ויעיל בטיפול במחלות וסינדרומים שונים. חשיפת הממצאים המוכיחים את סגולות המרפא שלו, הופכים את הקנאביס ליותר ויותר מבוקש בקרב חולים. 

עדויות המטופלים ומיעוט הרופאים שתומכים בגלוי בקנאביס, גורמים לכך שהקנאביס הופך ליותר פופולרי וליותר מאיים עבור חברות התרופות, אשר רואות לנגד עיניהן כיצד הוא הולך ונוגס נגיסות עסיסיות בשוק התרופות והכימיקלים, כשבאמתחתו יתרון גדול על התרופות הפרמקולוגיות: הוא טבעי, אינו מסכן חיים, הוא באמת עובד והייצור שלו זול.

Marijuana-like compound could lead to first-ever medication for PTSD

By Loren GrushPublished May 14, 2013
FoxNews.com

חייו של אדם הסובל מהפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD), הם לרוב חיים מאוד מתישים, רצופי סיוטים, פלאשבקים וחוסר יציבות רגשית.

כדי לסייע לסובלים מתסמונת הדחק הפוסט טראומטי, הרפואה כיום מציעה שני סוגי טיפול, טיפול פרמקולוגי (תרופתי) וטיפול קוגניטיבי התנהגותי, אך בפועל, הטיפולים לא תמיד נגישים עבור כל החולים. בעוד החולים תולים תקוות בתרופות כקו הגנה ראשוני, בפועל, לא קיימות בשוק תרופות פרמקולוגיות אשר פותחו במיוחד לטיפול בנפגעי PTSD.

אולם כעת, מחקר חדש עשוי לסייע באופן דרמטי לשנות את מהלך הטיפול בחולי הדחק הפוסט טראומטי. במחקר ראשון מסוגו, מדענים מהמרכז הרפואי לנגון שבאוניברסיטת ניו יורק, ניצלו את טכנולוגיית ההדמיה המוחית כדי להאיר על הקשר בין מספר הקולטנים הקנבינואידים במוח לבין תסמונת הדחק הפוסט טראומטי. הקולטנים הקנבינואידים, המכונים קולטני CB1, מופעלים במוח בעת השימוש בקנביס, פעילותם משפיעה על הזיכרון ומפחיתה חרדות.

הממצאים של החוקרים סללו את הדרך לפיתוח התרופה הראשונה שמיועדת באופן ספציפי לטיפול בדחק פוסט טראומטי המדענים אומרים, כי זהו צורך נואש.

"הטיפול הראשון בשרשרת הטיפולים (לחולי PTSD) הוא מתן חומרים מעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין, אלה הם חומרים דומים לתרופות המשמשת בדרך כלל לטיפול באנשים שסובלים מדיכאון", כך ד"ר אלכסנדר נאומייסטר, מנהל התכנית להדמיה המולקולרית במחלקות לפסיכיאטריה ורדיולוגיה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת ניו יורק, לפוקס ניוז. "תרופות אלו לא באמת עוזרות לסובלים ממחלת ה- PTSD, לכן הרופאים משתמשים בכל דבר אחר שהוא זמין מבחינה חוקית בשוק. לעתים קרובות הם משתמשים בסוגים שונים של תרופות שפותחו למחלות כמו דיכאון, סכיזופרניה, או הפרעה דו קוטבית. כללית יש קונצנזוס על כך שהן לא עובדות."

PTSD הפרעה פוסט טראומטית - הפרעת חרדה שמתפרצת בעקבות חוויה טראומטית הכרוכה בסכנת חיים או סבל קיצוני כגון: תקיפה מינית, תאונה טרגית, אירוע שהיה כרוך באלימות קשה או מלחמה.  ה-PTSD משפיע על חייהם של כ-8 מיליון אמריקאים בשנה. מתוך 1.7 מיליון החיילים והחיילות האמריקאים שנשלחו לעיראק ולאפגניסטן, כ- 20 אחוזים אובחנו כלוקים ב- PTSD.

במהלך העשור האחרון, נאומייסטר וצוותו חקרו את השפעת תסמונת ה- PTSD על הפיזיולוגיה של המוח ומצאו שחשיפה לטראומה קשה עלולה לשנות במידה ניכרת את תפקודי המוח. נמצא כי בניסיון להתמודד עם הסימפטומים שלהם, חולי PTSD רבים נוטים לעשות שימוש מופרז בקנאביס, הדבר מקל על סבלם באופן זמני ומשחרר אותם מהאפיזודות המשתקות. מצוידים במידע הזה ובמימצא על המגמה החוזרת של שימוש בקנאביס שנצפתה בקרב חולי PTSD, החוקרים החליטו לבחון את הפעילות של קולטני CB1 במוח. 

לדברי נאומיסטר, חולי PTSD מעידים לעתים קרובות, כי עישון קנאביס משפיע עליהם טוב יותר מכל תרופה חוקית אחרת, זה מה שהוביל את המדענים להאמין כי לפעילותם של קולטני ה- CB1 במוח עשויה להיות השפעה מועילה על תסמיני הטראומה.

נאומייסטר: "לפני כ -8 שנים, יצא לאור מחקר שבוצע בבעלי חיים, זה היה המחקר הראשון שהוכיח כי לכולם יש קנבינואידים אנדוגניים, או אנדוקנבינואידים, במוח - כלומר, החומר הזה נמצא במוחו של כל אדם. האנדוקנבינואידים פועלים על המוח כמו הקנאביס, מתחברים לקולטני CB1 ועוזרים "לכבות" את הזיכרונות הטראומתיים. המחקרים בבעלי חיים הראו כי הגדלת כמות הקנבינואידים במוח עוזרת להשכיח אירועים כואבים ולייצר זיכרונות חדשים וכך לאפשר את תחילתו של תהליך העיכול וההתגברות על הטראומה. אנחנו חושבים שזה עשוי להיות רלוונטי בטיפול במחלת ה-PTSD ".

על מנת לבחון את הרעיון, החוקרים ביצעו, טומוגרפיית פליטת פוזיטרונים (PET) במוחם של 60 נבדקים שחולקו לשלוש קבוצות - חולים ב- PTSD; נפגעי טראומה שלא פיתחו PTSD; קבוצה של אנשים בריאים וללא היסטוריה של טראומה. לכל משתתף הוזרק חומר רדיואקטיבי בלתי מזיק, שתפקידו היה להתנייד אל עבר קולטני ה- CB1 במוח ולהאיר אותם בסריקת ה- PET.

הסריקות חשפו את מה שהחוקרים חזו מראש. בהשוואה לנבדקים הבריאים, אצל החולים ב- PTSD התגלו ריכוזים גדולים יותר של קולטני CB1 באותם אזורים במוח, הקשורים לשליטה בפחד ובחרדה; נמצא גם שהרמות של האננדמיד - הנוירוטרנסמיטרים האנדוקנבינואידים שנקשרים ל-CB1, היו נמוכות יותר אצל, חולי ה-PTSD.

נאומייסטר הסביר כי המוח מגדיל את מספר קולטני ה- CB1, במטרה לפצות את עצמו, על רמות האננדמיד הנמוכות ולהביא בכך לאיזון המערכת האנדוקנבינואידית.

היות שקולטני ה-CB1 מסייעים בוויסות של מצבי הרוח והחרדה, המדענים אינם ממליצים על יצירת תרופות פרמקולוגיות שמתפרקות במוח, מחשש שהשימוש בהן יוביל לדיכאון. במקום זאת, אמר נאומייסטר, תרופות לטיפול ב-PTSD צריכות להתבסס על איזון קולטני ה-CB1.

נאומייסטר: "אנחנו רוצים להגדיל את הריכוז של האנדוקנבינואידים הללו, אז אנחנו עובדים כרגע על פיתוח שיטת הביצוע, פיתחנו תרכובת, המסוגלת להגדיל את הריכוז של האנדוקנבינואידים מבלי לתקוף את הקולטנים. זה עוזר להחזיר את האיזון הכימי למוחם של הסובלים מתסמונת דחק פוסט טראומתי - PTSD. "

נאומייסטר טוען כי התרכובת מאוד בטוחה והיא אינה מעוררת את תופעות הלוואי שנגרמות על ידי שימוש כרוני במריחואנה.

"בקרוב מאוד, נוכל להתחיל בניסויים קלינים של התרופה בבני אדם," אמר נאומייסטר. "זו התרופה הראשונה שפותחה במיוחד עבור חולים ב- PTSD, אני מקווה שהיא תפתח עידן חדש של טיפולים עבור החולים." 

המחקר, מומן על ידי המכונים הלאומיים לבריאות ופורסם בכתב העת המדעי "Molecular Psychiatry".