בשר מעבדה - אלטרנטיבה בטוחה או מגה ניסוי מסוכן?

 בינואר השנה משרד הבריאות הישראלי אישר להוציא אל הפועל תוכנית פיילוט לבחינת תחליפי חלבון. אזרחי מדינת ישראל ימשיכו להיות עכברי המעבדה של העולם. "חלבונים אלטרנטיביים" ותהליכי הייצור שלהם מוצגים לעתים קרובות כבני קיימא יותר מבחינה סביבתית, ידידותיים יותר לאקלים וכפתרון לרעב העולמי, אף על פי כן ישנם לא מעט מדענים שמבקרים ומפקפקים בטענות הללו -ואם לא די בכך רבים הם אלו המעלים חששות בנוגע לסיכונים הלא ידועים שעלולים לצוץ כתוצאה מצריכה של תחליפי "בשר" כאלה. אז מה דעתכם: בשר מעבדה - אלטרנטיבה בטוחה או מגה ניסוי מסוכן?

תמונת אילוסטרציה AI

בינואר השנה, מתפרסמת כתבה ב-"The times of Israel" שכותרתה: "במקום הראשון בעולם: ישראל מאשרת מכירת בשר בקר מתורבת לציבור", גם דה מרקר מפרסם כותרת חגיגית: "הראשונים בעולם: אלף פארמס בדרך לשווק בקר מתורבת לציבור הישראלי". חתן השמחה הוא הסטארט-אפ הישראלי "אלף פארמס", במהלך השנה הוא יציג בפני הציבור הישראלי את המוצר המוגמר: "פטיט סטייק מתורבת", סטייק שגדל במעבדה; משרד הבריאות רואה בכך צעד חשוב לביטחון התזונתי בעולם.

בחודש אפריל השנה, כ-שלושה חודשים לאחר אישור תוכנית הפיילוט בישראל, משרד החקלאות  האמריקאי (USDA) מאשר חלבון בשרי חדש על בסיס "צמחי", המיוצר באמצעות הנדסה גנטית של פולי סויה עם גנים של חזיר. פולי הסויה המהונדסים מייצרים מיוגלובין חזיר, חלבון חזיר. חלבון זה הינו אחד משורה ארוכה של "חלבונים אלטרנטיביים" הכוללת בשרים מהונדסים גנטית שגדלו במעבדה - וחלבוני חרקים - אשר עומדים במרכז התעניינותם של רגולטורים ממשלתיים ושל משקיעים פרטיים עשירים, מכל העולם.

מהו בשר מעבדה?

הבשר המיוצר במעבדה, המכונה גם בשר "מתורבת" או "תרבותי", מיוצר על ידי גידול תאים של בעלי חיים בתנאי מעבדה תוך שימוש בתהליך המכונה אין ויטרו (In vitro).

התרגום של "אין ויטרו" מלטינית היא "בתוך הכוס". המשמעות היא ביצוע ניסויים, עריכת בדיקות מעבדה או ביצוע הליכים רפואיים מחוץ לאורגניזם חי בסביבה מבוקרת בדרך כלל בתוך מבחנה או בתוך כלי מעבדה אחרים. אלו הם ניסויי מעבדה במיקרואורגניזמים, תאים או מולקולות ביולוגיות אשר נערכים במנותק מההקשר הביולוגי שלהם.

בשנת 2013,  באוניברסיטת מאסטריכט בהולנד, נוצרה קציצת הבקר המתורבתת הראשונה בעולם. פחות מעשור לאחר מכן, בשנת 2020, נחתמת העיסקה המסחרית הראשונה בעולם של בשר מתורבת. את הרכישה בצעה מסעדה בשם 1880 מסינגפור. בשנת 2023, ארה"ב מתירה את המכירה של בשר שגדל במעבדות של שתי חברות מקליפורניה שקיבלו אור ירוק ממשרד החקלאות האמריקאי (ה-USDA).

המעבר מהמעבדה לשולחן נראית כתפנית מהירה יחסית, אולם הטכנולוגיה הזו נבנית על עשרות שנים של מחקר בביולוגיה של תאי הגזע, הנדסת רקמות, תסיסה והנדסה כימית.

תהליך גידול הבשר במעבדה מתחיל באיסוף תאי גזע מבעלי חיים. לאחר מכן מגדלים את התאים האלה בביו-ריאקטורים, או קולטיבטורים, כשהם מוזנים ב"תרבית תאים עשירה בחמצן" הכוללת חומצות אמינו, גלוקוז וויטמינים וכן גורמי גדילה משלימים כמו, הורמונים וחלבונים אחרים.

האיחוד האירופי, אוסר את השימוש בהורמונים מעודדי גדילה בתהליך ייצור הבשר הקונבנציונלי, מה שמעמיד בספק את כדאיות הטכנולוגיה הזו.

הבשר המתורבת במהותו הינו מוצר מעובד מאוד המיוצר בטכניקות ביו-פרמצבטיות המעודדות את ההתרבות של תאי השריר ותאי השומן של בעלי חיים. מדענים מומחים לתזונה השמיטו אלמנטים חיוניים מזינים עבור רוב בעלי החיים, כולל עבור בני האדם - שמש, אדמה, מים ועשב.

השפעת הבשר שגדל במעבדה על הסביבה

רבים מן הטועונים בעד ייצור של בשר מתורבת מתעקשים להחזיק בדיעה שהוא טוב יותר לסביבה, מכיוון שהוא דורש פחות משאבים, פחות אדמה ומים תוך פליטה פחותה של גזי חממה. עם זאת, ניתן לישבור את המיתוס הזה במהירות ובקלות כאשר בוחנים מקרוב את שיטות הייצור של הבשר המתורבת.

למרות שמוקדם מדי לכמת ולהעריך את ההשפעות ארוכות הטווח של פליטת גזי החממה הנובעות מתהליך ייצור הבשר המתורבת, הפליטה של גזים אלה גבוהה משמעותיות. הסיבות לכך הן:

• הביוריאקטורים המשמשים לאיחסון ותחזוקה של תאי הגזע של בעלי החיים
• האנרגיה הדרושה לטיהור מתקני הגידול, מחייבת את השימוש בביוטכנולוגיה דומה לזו המקובלת בתעשיית התרופות.

צוות מדענים מאוניברסיטת דיוויס שבקליפורניה, התכנס כדי לבצע מחקר שיבדוק את ההשפעה של ייצור הבשר המתורבת על האקלים בהשוואה לייצור בשר שמקורו בחקלאות של בעלי חיים. המחקר קיבל את הכינוי "הערכת מחזור החיים" והוא כיסה נושאים כמו השימוש באנרגיה, חישוב כמויות של מים ושל חומרים אחרים הדרושים לייצור הבשר. את התוצאות הם חילקו לשני תרחישים תיאורטיים.

• תרחיש אחד הניח שאופן הייצור של הבשר המתורבת יהיה דומה לתעשיית הביו-פרמצבטיקה, במיוחד בכל הנוגע לתהליכי הטיהור האינטנסיביים, הסרת מזהמים וכן האנרגיה והחומרים הדרושים לשמירה על רמות הטיהור האלה. המדענים העריכו כי ההשפעה של  גידול הבשר המטוהר ברמה גבוהה מאוד על האקלים תתבטא בפליטה של בין 250 ל-1,000 קילוגרם של פחמן דו חמצני, על כל ק"ג בשר בקר.
• התרחיש השני הניח שהייצור של הבשר המתורבת יתבסס על סטנדרטים טיפוסיים בתעשיית המזון ולא ידרשו מרכיבים לטיהר ברמה גבוהה מאוד. תרחיש זה יבוא לידי ביטוי בפליטה של 10 עד 75 קילוגרם של פחמן דו חמצני, על כל ק"ג בשר בקר.

במגרש הזנה סטנדרטי מדד הפליטות הוא כ-15 ק"ג של פליטות על כל ק"ג בשר בקר.

בשיטות החקלאיות המתחדשות לגידול בקר הנהוגות כיום, ניתן פשוטו כמשמעו לבודד את הפחמן - להרחיק אותו מהאוויר אל האדמה, שם הוא מזין את העשב שמזין את הפרות שמזינות את אוכלי הבשר. (עוד על כך בהמשך).

כדאי להציג בפרספקטיבה הנכונה את פליטת גזי החממה בתעשית בשר הבקר, למשל באמריקה, 2% בלבד מפליטת גזי החממה מקורם בייצור בשר הבקר, זו כמות קטנה מאוד. המטרה כאן אינה לעודד את צריכת הבשר אלא להציג את העובדות כפי שהן במציאות, כי חשוב מאוד שלא נאבד פרופורציות.

אנחנו לא באמת יודעים מה יהיו ההשפעות ארוכות הטווח של תעשיות הפוד טק בכלל ותעשיית הבשר המתורבת בפרט על האדם ועל הסביבה, אבל מה שיותר מדאיג כרגע הוא, שאנחנו לא יודעים מה תהיינה ההשפעות של תעשיות אלה, על הבריאות של מי שיאמץ את תחליפי הבשר. תאכלס, לא חייבים לאכול בשר או תחליפי בשר. יש מספיק צמחים, פירות, ירקות, זרעים, אגוזים ועוד... שהאדם יכול לצרוך כדי למלא את צרכיו התזונתיים מבלי לסכן את בריאותו. 

נתוני אמת על פליטת גזי חממה ותעשיית הבשר :

28% מפליטת גזי החממה מקורם בייצור חשמל

28% מפליטת גזי החממה מקורם בכלי תחבורה

22% מפליטת גזי החממה מקורם בתעשייה

9% מפליטת גזי החממה מקורם מכלל ענפי החקלאות, כולל תעשיית הצמחים ובעלי החיים

3.9% מסך פליטת גזי החממה שמקורם בחקלאות נובע מתעשיית בעלי החיים

2% מסך פליטת גזי החממה בארה"ב נובע מייצור בשר בקר

האם ניתן לייצר בשר בקר בצורה בטוחה יותר? בְּהֶחלֵט. יותר ויותר חוות קטנות לוקחות את ההובלה. אבל המציאות היא 

שבשר הגדל בתנאי מעבדה לא רק שאינו תורם לשיפור תנאי הסביבה אלא שהוא עלול דווקא "לתרום" להרעתם.

בשר שגדל במעבדה ובריאות האדם

נושא מרכזי נוסף, המעורר תהיות ומעלה שאלות בקרב המדענים, הוא ההשפעה הפוטנציאלית של הבשר המתורבת, על בריאות האדם.

הבשר המתורבת עובר תהליך של חלוקה והתחלקות תאים במהירות גבוהה. סביר להניח, כי בדומה לתהליך ההתחלקות של תאים סרטניים, גם כאן מתרחש סוג של חוסר ויסות בתהליך. ההשפעות של אי-הסדירויות האלו על בריאות האדם ועל חילוף החומרים, עדיין אינן ידועות.

גורם נוסף שנמצא בסימן שאלה הוא ההרכב התזונתי של הבשר המתורבת. עדיין לא ברור אם בשר שגדל במעבדה יכול לספק את אותן רמות של מיקרו-נוטריינטים וברזל לגוף. בנוסף, השימוש באנטיביוטיקה הוא סימן שאלה גדול נוסף, שכן צריכה קבועה גורמת לגוף לפתח עמידות.

אנו רואים לנגד עינינו מדע המתפתח בקצב מהיר מאוד. מיליארדי דולרים מושקעים במעבדות לייצור בשר מתורבת. מעניין כיצד יהפכו את תהליך ייצור הבשר המתורבת למתועש וכיצד יתבצע המעבר מייצור במעבדה לייצור בקנה מידה המוני.

ייצור בשר במעבדה לא מתקן דבר: זה רע לבריאות ורע לסביבה

החלופה המודרנית לבשר בתזונה הצמחונית/טבעונית, היא "בשר שגדל במעבדה" או אם תרצו "בשר מתורבת". כאמור (לעיל), בשר מתורבת הוא בשר שגדל במעבדה זהו למעשה "חלבון אכיל מן החי, שהתפתח מתא". זה לא בשר שנאסף מחיה משובטת, אלא חלבון שמקורו בתאי גזע של בעלי חיים המועשר בחומרי הזנה. 

מדענים התומכים בייצור בשר מתורבת, מונים את יתרונותיו:

1. ניתן לאזן את רמות הכולסטרול של הבשר הגדל במעבדה, מה שעשוי להפחית את הסיכונים הבריאותיים כתוצאה מאכילת בשר אדום. 
2. בשר שגדל במעבדה אינו תלוי בשחיטת בעלי חיים, מה שמניח את דעתם של אלו הנמנעים מבשר מסיבות הומניטריות.
3. ניתן לייצר בשר מתורבת בקנה מידה המוני ללא צורך במשאבים הדרושים לגידול בעלי חיים כמו למשל, שטחי אדמה גדולים, כמויות אדירות של מים, שירותים רפואיים ועוד. 
4. ייצור בשר במעבדה ייסייע להפחית את ההשפעה של גידול ושחיטת בעלי חיים על הסביבה, 
5. ייצור בשר במעבדה יסייע בהורדת שיעורי הרעב בעולם על ידי הפיכת הבשר לנגיש עבור אנשים החיים בעוני.

אמריקאים מהמעמד הגבוה כמו ביל גייטס וריצ'רד ברנסון מקדמים מגמה זו על ידי השקעה בחברות לייצור בשר מתורבת. גייטס הרחיק לכת והצהיר כי הוא חושב שמדינות עשירות צריכות "לעבור ל-100% בשר בקר סינטטי" כדי להפחית את פליטת הפחמן. עם זאת, עושה רושם שבעלי ההון המממנים את הפרויקט הזה, מתעלמים לחלוטין מחסרונותיו של בשר הגדל במעבדה.

לא חסרות טענות מוצדקות נגד ייצור הבשר במעבדה

מחקר שנעשה על ידי FAO (ארגון המזון והחקלאות) וה-WHO (ארגון הבריאות העולמי) מצא כי המולקולות המשמשות לשכפול תאים עלולות להזיק לחילוף החומרים וכי הן נקשרו להתפתחות של מחלת הסרטן.

גם לטענה שבשר שגדל במעבדה יעזור להציל את הסביבה יש משקל מועט, שכן פליטת ה-CO2 של הביוריאקטורים הדרושים לייצור בשר מתורבת גבוהה פי שניים מהפליטות של גידול בעלי חיים.

היקף הייצור של הבשר הגדל במעבדה עשוי להיות גדול יותר מהיקף הייצור במשק החי, אף על פי כן, הדבר לא מבטיח שתהיה ירידה בשיעורי הרעב באזורים עניים. נכון לעכשיו, העלות הממוצעת של צ'יזבורגר תוצרת בית בארה"ב, היא בסביבות $2.56. לעומת זאת, עלות היצור של המבורגר שגדל במעבדה, הייתה $325,000 בשנת 2012, עלותו הצפויה בשנת 2030 עומדת על $11, יותר מפי 4 מעלות יצור הבשר מהחי. זינוק כזה במחירי הבשר, יותיר את תושבי האזורים העניים רעבים מפני שכמויות הבשר שהם יוכלו להרשות לעצמם לרכוש, תהיינה קטנות יותר, מה שיוביל לגידול בשיעורי הרעב.

בשר הגדל במעבדה אינו כרוך בשחיטה מיידית, אך הוא כרוך בביצוע ביופסיות חוזרות ונשנות למיצוי תאי גזע. הביופסיות מתבצעות על בעלי חיים הכלואים במתקני כליאה ומורדמים באמצעות סם הרדמה כלשהו. לאחר הביופסיה החיה עוברת תקופת החלמה, עוברת עוד ביופסיה וחוזר חלילה.

אז מה יותר אכזרי: 

1. להחזיק בעלי חיים מסוממים במיכלאות, לצורך מיצוי תאי גזע מגופם לאורך כל חייהם, כדי להישחט בסופו של דבר בכל מקרה?
2. להחזיק בקר (גדוש באנטיביוטיקה) במיכלאות, במטרה לגנוב לפרות את צאצאיהן, לטובת תעשיית הבשר ואת החלב שהן מייצרות עבורם, לטובת תעשיית החלב?  

היתרונות הפוטנציאליים של העברת ייצור הבשר למעבדה הם מינימליים מכדי להצדיק את הסיכונים הבריאותיים, עליית המחירים ואת ההתעללות הממושכת בבעל החיים.

את מיליארדי הדולרים המושקעים בפיתוח הבשר המתורבת, עדיף להשקיע בטבעונות אמיתית, בפיתוח תזונה בריאה ללא מוצרים מן החי, ללא תאים מן החי, ללא סבל מן החי... זה זול יותר, בריא יותר, איכותי יותר, טוב לסביבה, טוב לבעלי החיים וטוב לנו. 

קראו גם:
מי הם בעלי האינטרס המשפיעים ביותר על הרפורמות הגלובליות בתזונה?

בשר שגדל במעבדה: 53 סיכונים שזוהו על ידי FAO-WHO