בשר שגדל במעבדה: 53 סיכונים שזוהו על ידי FAO-WHO

שאלת המפתח בנושא התזונה כיום, היא: האם בשר שגדל במעבדה בטוח? על פי ניתוח מעמיק חדש של FAO (ארגון המזון והחקלאות של האו"ם) ופאנל מומחים של ארגון הבריאות העולמי (WHO), קיימות 53 סכנות בריאותיות פוטנציאליות. עם העלייה בייצור מזון מסחרי מבוסס תאים, גוברת הדחיפות לענות על אחת השאלות החשובות ביותר: האם מוצרים אלה בטוחים?

ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO), בשיתוף עם ארגון הבריאות העולמי (WHO), פרסמו מסמך, "היבטי הבטיחות של מזונות מבוססי תאים". המסמך בן 134 העמודים, המבוסס על ספרות מדעית ענפה, נועד לחלוק את המידע העדכני עם בעלי עניין רלוונטיים וליידע את הצרכנים בנוגע להיבטי בטיחותם של מזונות מבוססי תאים.

במהלך ההתייעצויות של המומחים נדונו כל הסיכונים הפוטנציאליים במהלך ארבעת שלבי הייצור של מזון מבוסס תאים: השגת התאים, גידול וייצור התאים, קצירת התאים ועיבוד המזון. התוצאות מראות כי קיימים 53 מקורות פוטנציאליים לסכנות שעלולים להוביל לבעיות ולהשלכות בריאותיות שליליות. אלה כוללים: זיהום שמקורו במתכות כבדות, מיקרו-פלסטיק וננו-פלסטיק, אלרגנים כגון תוספים לשיפור הטעם והמרקם של מוצרים אלו, מזהמים כימיים, רכיבים רעילים, אנטיביוטיקה ופריונים (אלו הם חלקיקי חלבון אשר גורמים למחלות מוח כמו BSE, סקראפי ומחלת קרויצפלד-יעקב. הפריונים אינם נראים במיקרוסקופ, אינם מכילים חומצת גרעין ועמידים מאוד להרס).

רוב סכנות הבטיחות הפוטנציאליות בייצור מזון מבוסס תאים, כגון מזהמים ושאריות מיקרוביולוגיות, אינן חדשות. קיימים כלים רבים להפחתת הסיכונים מפני סכנות הבטיחות מזון נפוצים כאלה, קיימים כלים רבים להפחתת הסיכונים, כגון היגיינה, תהליך הייצור, תרבית תאים, ניתוח סיכונים ונקודות בקרה קריטיות (HACCP), כמו גם העקרונות והשיטות הכלליים להערכת הבטיחות של המוצר הסופי. המומחים הסכימו כי קיימים סיכונים רבים במזונות המיוצרים באופן קונבנציונלי, וכי צריך להתמקד בחומרים ספציפיים: תשומות, מרכיבים ואלרגנים פוטנציאליים וכן בציוד, הממלאים תפקיד בייצור מזון מבוסס תאים.

יש להקדיש תשומת לב מיוחדת למנגנון התפשטות התאים בביוראקטורים (מכשיר שבו מתבצעת תגובה או תהליך ביולוגי, במיוחד בקנה מידה תעשייתי), תוך שימוש ברכיבים ביולוגיים כגון גורמי גדילה והורמונים מנסיוב בעלי חיים או ממקור שאינו מבעלי חיים כדי לעורר ולהאיץ את גידול התאים. מולקולות פעילות ביולוגית אלו עלולות להפריע לחילוף החומרים או להיות קשורות להתפתחות של סוגי סרטן מסוימים. לכן, מוצרים אלה שעלולים להיות מסרטנים עלולים להיות מסוכנים במיוחד לבריאות האדם.

בסימפוזיון שנערך לאחרונה על ידי צוות המשימה לבעלי חיים (Animal Task Force) והאגודה הבלגית למדע וטכנולוגיית הבשר בבריסל, פאר אדרר מ-Goal Sciences (ממטרות המדע ) דיבר על בשר שגדל במעבדה, והדגיש שבשר שגדל במעבדה הוא לא התשובה. למרות מיליארדי הדולרים שהושקעו בחקלאות סלולרית, כפי שמראים פול ווד ואחרים, בשר מתורבת לא יהווה תחליף לבשר.

לדבריו, מוצרי בשר מבוססי תאים אינם זהים לאלו שהם אמורים להחליף. ראשית, עדיין קיימים הבדלים משמעותיים בתכונות התחושתיות, התזונתיות והמרקם, בעוד שחסרים שלבים חשובים לשיפור האיכות בהפיכת השריר לבשר רגיל. שנית, פונקציות חברתיות רבות של בעלי חיים וייצור בעלי חיים מעבר לתזונה עלולות ללכת לאיבוד, כולל שירותי המערכת האקולוגית, יתרונות תוצרי הלוואי והתרומה לפרנסה ולמשמעות תרבותית.

יתרה מכך, אינן זמינות לשיטות ייצור מפורטות, אי לכך, בלתי אפשרי לאשר את מאפייני המוצר הרבים ואת טענות הקיימות. מחקר שנערך באוניברסיטת אוקספורד מראה כי לייצור ביוריאקטורים ביולוגיים עתירי אנרגיה עלולות להיות השלכות סביבתיות ארוכות טווח גרועות יותר מאשר גידול בעלי חיים במונחים של פליטת CO2, שיש להן אפקט חממה פחות חזק אך מתמשך הרבה יותר מהמתאן. חישובים אחרונים מראים גם שאם נרצה לענות על הביקוש הנוסף לבשר עד שנת 2030 אך ורק עם בשר מתורבת, היינו צריכים לבנות כמעט 150,000 כורים ביולוגיים, שהשפעתם תהיה יותר מפי שניים עם ייצור המוצר הזה בידי אדם (352 מיליון טונות של CO2e) מאשר אם הצריכה מבוססת על בעלי חיים  (150 מיליון טונות של CO2e).

המסמך של ה- FAO/WHO מגיע למסקנה שזיהוי סיכונם הוא רק השלב הראשון בתהליך הערכת הסיכונים הפורמלי. כדי לערוך הערכת סיכונים נאותה עבור מזונות מבוססי תאים, חיוני לאסוף מספיק נתונים מדעיים הדרושים להערכה, חשיפה ואפיון הסיכונים. זיהוי הסיכונים שנערך על ידי חברי הפאנל הטכני הוא צעד ראשון חשוב ביותר בסיעור מוחות בנוגע לכל בעיות בטיחות המזון הפוטנציאליות שעלולות לנבוע מצריכת מזון מבוססת תאים. בנוסף, משוב והערות על פרסום זה מהקהילות המדעיות הבינלאומיות יסייעו לקדם את התחום. יש צורך בזהירות יתרה מכיוון שעדיין יש מעט מדי מידע ואין מספיק נתונים על הבטיחות בפועל של בשר שגדל במעבדה.

המדינה הראשונה בעולם: ישראל מאשרת מכירת בשר בקר מתורבת לציבור ובכך היא ממשיכה לנדב אותנו, אזרחי מדינת ישראל לשמש כעכברי המעבדה של העולם: 

במהלך השנה, הסטארט-אפ המקומי Aleph Farms יציע לעכברי המעבדה הישראלים, את "Black Angus Petit Steak", בשר בקר שגדל במעבדה; משרד הבריאות מציין את המהלך כצעד חשוב בעולם התזונה.