מי הם בעלי האינטרס המשפיעים ביותר על הרפורמות הגלובליות בתזונה?

בין בעלי האינטרס המאיימים ביותר על החופש והעצמאות התזונתית שלנו והמשפיעים ביותר על הרפורמות הגלובליות באספקת המזון, נוכל למצוא בין היתר, את ענקית הפארמה "BAYER" ממוזגת עם מונסנטו (תאגיד אגרוכימיה וביוטכנולוגיה חקלאית), ענקית המזון קרגיל (CARGILL), ביל גייטס (קרן ביל ומלינדה גייטס, GAVI (שותפות פרטית-ציבורית בינלאומית לפיתוח חיסונים), קרן רוקפלר, ארגון הבריאות העולמי וכמובן את הפורום הכלכלי העולמי ה-WEF. 

בכל מלחמה, יש בהכרח אויב, והמלחמה על אספקת המזון שלנו אינה יוצאת דופן.

השמות ברשימת שמות האויבים העקריים של החופש והעצמאות התזונתית, ייראו מוכרים למדי לכל מי שהתעמק בישויות שמאחורי מדיניות ה-COVID-19 הרודנית.

באייר/מונסנטו

באייר (תאגיד פארמה) התמזגה עם מונסנטו (תאגיד אגרוכימיה וביוטכנולוגיה חקלאית) ב-2018, עם המיזוג היא שילבה את החברות האחראיות ל-Agent Orange. Agent Orange הוא קוטל עשבים כימי ומסיר-פולים, אשר שימש את צבא ארה"ב כקוטל עשבים ושימש גם כפורץ דרך ללוחמה הכימית.

בשנת 1999, מנכ"ל מונסנטו, רוברט שפירו, התרברב בכך שהחברה מתכננת לשלוט ב"שלוש מהתעשיות הגדולות בעולם - החקלאות, המזון והבריאות - הפועלות כעת כעסקים נפרדים. אבל יש סדרה של שינויים שיובילו לאינטגרציה ביניהם".

כיום יצרני כימיקלים אלו שולטים באחוז עצום מאספקת המזון בעולם.

קרגיל ומשרד החקלאות האמריקאי

קרגיל היא החברה הפרטית הגדולה ביותר בארה"ב והיא גם שותפה בפורום הכלכלי העולמי (WEF). המונופול הזה הוא חלק בלתי נתפס של תעשיית המזון העולמית, הכולל עיבוד בשר בארה"ב.

שיטות העבודה העסקיות של קרגיל, יחד עם מדיניות "גדול-הוא-טוב יותר" שנאכפת על ידי מקורביהן במשרד החקלאות האמריקני (USDA), הובילו לסגירתם של בתי מטבחיים מקומיים רבים, מה שאילץ את החקלאים להיות תלויים במספר מצמצם של מגה-משחטות תאגידיות.

ההמתנה בתור למשחטה עלולה להגיע ל-14 חודשים ויותר, ברוב המקרים המשחטות נמצאות במקומות מרוחקים מהמשק החקלאי, מה שמאלץ את החקלאים לשלוח את בעלי החיים לנסיעות ארוכות של מאות קילומטרים אל המשחטות! אם לא די בכך, חקלאים וחוואים נאלציים להזמין תור לעיבוד הבשר במשחטות שנה מראש, כלומר תאריך השחיטה נקבע עוד לפני שהחיה נולדה.

העמלות הגבוהות שגובות המשחטות של קרגיל מהוות גורם תורם לעליות במחירי הבשר - כל זאת בזמן שהחקלאים עצמם מתקשים לכות את עלויות הגידול של בעלי החיים.

תוך כדי...  ה-USDA (משרד החקלאות האמריקאי), מבצע אכיפה ומוודא שהחקלאים מקיימים את המדיניות הקובעת כי אסור לחקלאים לעבד את הבשר בעצמם בחוות שלהם.

"Wellcome Trust"

ה- Wellcome Trust היא קרן ללא מטרות רווח המתמקדת במחקרי בריאות שבסיסה בלונדון, בריטניה. הקרן הייתה הבעלים של Glaxo לפני שהתמזגה עם SmithKline.  ה- Wellcome Trust מילאה תפקיד מרכזי במיזם מגפת ה-COVID-19 בבריטניה והיא אינה מתנצלת על המטרה שהיא אימצה לעצמה, לצמצם את הריבונות על המזון שלנו.

Wellcome Trust מממנת את LEAP (Livestock, Environment and People משק החי, סביבה ואנשים), זהו ארגון המתמקד בפיתוח ובקרה של שיטות המשפיעות על שינויים התנהגותיים במטרה לגרום לציבור להשמיט את הבשר ואת מוצרי החלב מהתזונה שלהם.

המנהלת של LEAP, סוזן ג'פס, טוענת שהנעת אנשים באמצעות תוויות על השפעת איכות הסביבה על המזון לא עובדת: "אנשים מקובעים בהרגלים מאוד מבוססים" היא מציעה במקום זאת לשנות את מה שהתעשייה מספקת, ובכך לכפות את הבחירה על הצרכנים.

חוקרי Wellcome Trust ממליצים על "התערבויות בזמינות" (של מוצרים מן החי), "שאינה "תלויה בחברה בודדת" כדי להפחית באופן יזום, את הגישה למוצרי מזון מהחי.

החוקרת רייצ'ל פצ'י סבורה כי הרעיון "להטיל מיסים על הבשר הראה ראיות המבטיחות יעילות, אך היה פחות מקובל בסקרים... אנחנו לא רוצים ללכת רק על הפתרונות המקובלים ביותר."

ארגון הבריאות העולמי (WHO)

ד"ר טדרוס אדהנום ג'ברייסוס, מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי (WHO), רוצה שתאמינו כי האחריות על נטל המחלות העולמי חלה על תעשיית המזון.

הוא קורא להפוך  את כל מערכות התזונה הגלובליות למערכות לתזונה מהצומח, להפחית את צריכת המוצרים מן החי, ולאכוף את המדיניות להצלת האקלים באמצעות הגבלת תזונה.

דו"ח של ארגון הבריאות העולמי משנת 2022 קבע כי "קיימות ראיות רבות התומכות בהעברת אוכלוסיות לתזונה בריאה על בסיס צמחי המפחיתה או מבטלת צריכת מוצרים מן החי".

הפורום הכלכלי העולמי (WEF)

סביר להניח שרובנו כבר שמעו על הפורום הכלכלי העולמי, על קלאוס שוואב העומד בראשו, ועל אג'נדת האיפוס הגלובלית, שהם מובילים ("THE GREAT RESET").

בקרו בדף האינטרנט שלהם ופנקו את עצמכם במאמרים כמו "חמש סיבות מדוע אכילת חרקים יכולה לצמצם את שינויי האקלים", "מדוע אנחנו צריכים לתת לחרקים את המקום המגיע להם במערכות התזונה שלנו", ו"מדוע אנחנו עשויים לאכול חרקים בקרוב".

די לומר שהתוכניות שלהם לעתיד התזונתי שלנו ברורות.

פורום EAT, ה-Lancet ושותפיהם ביג טק וביג כימיקלים

פורום EAT "מתעסק בשינוי מערכת המזון הגלובלית שלנו בעזרת מדע, חוסר סבלנות להפרעות ויצירת שותפויות חדשות."

קרן Wellcome Trust המוזכרת לעיל, יחד עם קרן תות ומרכז החוסן של שטוקהולם, הם אלה שייסדו את פורום EAT, .

יוזמת FReSH הינה יוזמה שלהם - זו רפורמת מזון לקיימות ובריאות - השואפת לשנות את מערכות המזון הגלובליות.

בין השותפים ליוזמת FReSH נוכל למצוא את גוגל, קרגיל, סינג'נטה, יוניליוור, פפסיקו ומעבדים כימיים רבים כמו BASF, באייר ודופונט - אוסף גופים מוזר למדי המתיימר לפתח תוכניות לתזונה בריאה ובת קיימא.

היוזמה של EAT, להסבת דיאטות בפיקוח עירוני גורסת כי ראשי ערים יחוייבו לאמץ את "דיאטת הבריאות הפלנטרית" המאושרת על ידי Lancet, לפיה חלבונים מהצומח אמורים להחליף את חלבוני הבשר ומוצרי החלב. בשר אדום מוגבל ל-30 קלוריות ביום.

בדו"ח שנוסח על ידי EAT נכתב כי אם לא תהיה כפיה, המהפך בהרגלי התזונה, שהם מבקשים לכפות על הציבור "לא סביר שיצליח ", לכן הם חושבים כי הדבר "דורש עיצוב מחדש ברמה המערכתית עם התערבויות מדיניות נוקשות הכוללות חוקים, תקציבים, אמצעים, סובסידיות וקנסות, שינוי תצורה של סחר ואמצעים כלכליים ומבניים אחרים".

קרן רוקפלר

בני משפחת רוקפלר עשויים לשאת באחריות רבה יותר מכל אחד אחר בהיסטוריה על כך שהרחיקו את החקלאות מחוות משפחתיות עצמאיות אל עבר גושים תאגידיים.

בשנת 1947, נלסון רוקפלר הקים את תאגיד הכלכלה הבסיסית הבינלאומית (IBEC) כדי לחדש ולתאגד את החקלאות בדרום אמריקה, במיוחד בברזיל ובונצואלה.

IBEC שינתה את החקלאות לתלויה במכונות יקרות ותשומות הדבר הפיל את האיכרים הקטנים שעסקו בחקלאות.

האגודה הבינלאומית האמריקאית לפיתוח כלכלי וחברתי, או AIA, ארגון פילנתרופי במימון רוקפלר, סייעה לבנות את השוק שדרכו IBEC הצליחה להעשיר את בעליה.

בעוד שספרות הקידום של IBEC טענה שהחברה מסייעת בנדיבות לעולם השלישי על ידי מתן מוצרי צריכה נחוצים תוך כדי יצירת רווחים, בבחינה מעמיקה יותר, זה היה פשוט מיזם עסקי שנבנה באמצעות המודל הישן של רוקפלר, המכונה "Standard Oil Model" שבו מתחרים קטנים יותר נאלצים לפרוש בעקבות שימוש בפרקטיקות מונופוליסטיות נגדם, לפני העלאת מחירים.

הטקטיקה הזו נלקחה לרמה חדשה לגמרי עם המהפכה הירוקה, תחילה במקסיקו בשנות ה-40, אחר כך בפיליפינים ובהודו בשנות ה-60, כמו גם בארה"ב.

שיטות חקלאות מסורתיות כגון שימוש בזבל כדשן לגידולים מקומיים הוחלפו במודל של חקלאות כימית ממוכנת, תוך שימוש בזני זרעים חדשים במימון רוקפלר אשר פותחו במיוחד כדי לצרוך דשנים פטרוכימיים וחומרי הדברה כדי לייצר תפוקות יבול מוגדלות באופן משמעותי לעומת הגידולים המסורתיים שמגדלים האיכרים במדינות אלו.

ראוי לציין שהרוקפלרים, כאוליגרכים בתחום הנפט, עמדו לעשות רווח נאה מהדשנים וחומרי ההדברה מבוססי הנפט שדרשה השיטה החדשה הזו.

הגידולים היו כמעט כולם גידולי דגנים כמו אורז אשר החליפו את מקומם של גידולים מסורתיים צפופים יותר בחומרים מזינים כמו דוחן.

הודו חוותה עלייה במזון אך ירידה בתזונה: עם יותר קלוריות ריקות אך פחות פירות, ירקות וחלבונים מן החי, המיקרו-נוטריינטים נעלמו מהתזונה. נצפתה עלייה באנמיה, עיוורון, בעיות פוריות, משקל לידה נמוך ופגיעה במערכת החיסונית.

בעוד שהמהפכה הירוקה הוכתרה כפתרון לרעב ולעוני בעולם, היא גם הרעילה את אספקת המים המקומית, דללה את האדמה והותירה את החקלאים טובעים בחובות, מכיוון שלא יכלו עוד לייצר באופן עצמאי את הדשן והזרעים הדרושים להם.

קוראים העוקבים אחר הנושא יכולים לראות כיצד האורגניזם המהנדס גנטית המאוחר יותר של מונסנטו (GMO), מודל הזרעים "Roundup-Ready", הוטמע לפי חוקי המשחק של משפחת רוקפלר.

בשנת 2006, קרן רוקפלר, ביל גייטס ואחרים דחפו את הברית למהפכה ירוקה באפריקה, או AGRA, הם שוב פעלו לפי חוקי המשחק המוכחים הללו.

מאז השקת AGRA, המגוון הביולוגי האפריקאי אבד, ומספר האנשים הסובלים מתת תזונה חמורה באפריקה שמדרום לסהרה גדל בכמעט 50%, אפילו לפי הדיווחים של האו"ם עצמו.

בדיוק כמו בהודו, מרמים את החקלאים וגורמים להם לנטוש יבולים עתירי תזונה ועמידים לבצורת כמו דוחן בתמורה לקלוריות הריקות של תירס מהונדס גנטית (GMO).

מאות ארגונים אפריקאיים דרשו שהפרויקט הניאו-קולוניאלי הזה יסתיים, וישאיר את עתיד החקלאות האפריקאית בידי החקלאים המקומיים אשר מכירים את האדמה הכי טוב.

כעת, קרן רוקפלר, שמה על הכוונת שלה את מערכת המזון בארה"ב, עם "אג'נדת איפוס השולחן" שלה, שהושקה באופן רשמי ב-2020, שבועות ספורים לאחר ההכרזה על "האיפוס הגדול".

באמצעות לשון מתקתקה (ואולי נכון יותר לומר חלקלקה) הקוראת להכללה ולשוויון, הדו"ח קובע כי "הצלחה תדרוש שינויים רבים במדיניות, בשיטות ובנורמות".

זה כולל התמקדות גדולה באיסוף נתונים ויעדים המתואמים באופן הדוק עם האג'נדה המכונה "אג'נדת בריאות אחת" - אבל זה כבר נושא למאמר עתידי.

ביל גייטס וקרן גייטס

גייטס עקב אחר חוקי המשחק של רוקפלר ולמד כיצד לחטא את הונו ולשנות את תדמיתו - תוך בניית עושר נוסף - באמצעות התכסיס הציני של פילנתרו-קפיטליזם.

האצבעות של גייטס תקועות עמוק בכל מה שקשור לבריאות הציבור, והשפעתו על המלחמה או הריבונות על המזון לא פחותה.

מלבד המימון לפיתוח בשרים מזויפים, הוא עומד מאחורי תוכנית AGRA הנ"ל, הוא מממן תוכניות גיאו-הנדסיות שתכליתן לעמעם את השמש, בנוסף, נכון לינואר 2021, גייטס מחזיק ביותר מ-242,000 דונם של אדמות חקלאיות ראשיות בארה"ב, מה שהופך אותו לבעלים הפרטי של אדמות חקלאיות הגדול ביותר בארה"ב.

... מטריד ודי מפחיד לחשוב שאדם כמו ביל גייטס, שאיננו מדען, איננו רופא, אין לו שום רקע או הכשרה בנושאי בריאות מדע, טבע, הנדסה גנטית, הנדסה גיאוגרפית, חקלאות.... צובר שליטה בכל אחד מהתחומים האלה והולך ומשתלט בהדרגה על האנושות תוך ביצוע פשעים נגדה מבלי שאף אחד יעצור אותו.

USAID ו-BIFAD

ארגון נוסף שדוחף את האג'נדה לאכילת חרקים הוא הסוכנות האמריקאית לפיתוח בינלאומי או USAID. הדבר עשוי להפתיע את אלה שחושבים ש- USAID הוא ארגון המוקדש לסיוע למדינות עולם שלישי, ולא הסוס הטרויאני הותיק המסייע ל- CIA.

(סקפטי לגבי הטענה הזו? רדו לעומק הטענה: כאן וכאן וכאן וכאן.)

המועצה לפיתוח מזון ולחקלאות בינלאומית, הידועה בשם BIFAD, פרסמה דו"ח שכותרתו "פתרונות מערכתיים להקלה ולהסתגלות לשינויי האקלים".

דו"ח זה קורא לשינוי מוחלט באופן אספקת המזון וביישום החקלאות הגלובלית. הם מציעים לעשות זאת באמצעות ציונים: ציוני סביבה, ציוני חברה וממשל, (ציוני ESG), ובאמצעות מעקב אחר פליטת פחמן דו חמצני ואכילת חרקים.

אז איך הארגונים האלה מצליחים לכפות את האג'נדות ההזויות שלהם על האוכלוסייה העולמית?

מקור