תרופות פסיכיאטריות: תופעות לוואי

ההתווית של תרופות פסיכיאטריות נוגדות דיכאון מקבוצות (SSRI ו-SNRI) הורחבה לטיפול בהפרעות פסיכולוגיות נוספות כמו חרדה, הפרעה טרום ויסתית, חרדה חברתית, פוסט טראומה ועוד. השימוש ההולך וגובר בתרופות אלה מחייב אותנו להכיר ולשקול את תופעות הלוואי ואת גורמי הסיכון הידועים בטרם מחליטים ליטול את התרופה. בין אם מדובר בילדים ובין אם מדובר במבוגרים, קיימים סיכונים רבים בנטילת התרופות הללו בנוסף לסיכון האפשרי לפתח מחשבות אובדניות ואף חלילה לממש אותן.  

תופעות הלוואי השכיחות הן בחילה, חרדה, חוסר שקט, ירידה בחשק המיני, סחרחורת, עלייה או אובדן משקל, רעידות, הזעה, ישנוניות, עייפות, יובש בפה, שלשול, עצירות וכאבי ראש. גם תסמינים מדאיגים יותר כמו עוינות מוגברת, כעס, תוקפנות, נדודי שינה ותחושת פאניקה, עלולים להופיע עם נטילת התרופה. יש לעקוב בקפידה אחר מטופלים הנוטלים נוגדי דיכאון, להיות ערים לשינויים במצב הרוח ובהתנהגות, במיוחד אם זו הפעם הראשונה שהמטופל נוטל נוגדי דיכאון. במקרה כזה, חשוב לפנות מייד לטיפול רפואי.

זולופט / סטרלין

תופעות לוואי נפוצות:

נמנום, עצירות, חרדה, שלשול, סחרחורת, יובש בפה. 

תופעות לוואי חמורות:

שינויים בראיה, דיכאון, דופק מהיר או לא סדיר, קדחת, אובדן זיכרון, התקפי פניקה. 

אזהרות

יש מספר מומים מולדים חמורים שיכולים להיגרם כתוצאה מנטילת סטרלין במהלך ההריון. רוב הפגמים נגרמים משימוש בתרופה במהלך השליש הראשון של ההריון, אבל מחקרים הראו כי פגמים יכולים להתרחש בכל שלב במהלכו. כיום בארה"ב מוגשות תביעות רבות עקב מומים מולדים שנגרמו לתינוקות שאמהותיהן נטלו זולופט בזמן ההריון. פגמים מולדים נפוצים, כתוצאה מצריכת סרטרלין בזמן ההריון: 

• פגם במחיצה הבין חדרית, בדרך כלל חור, אשר גורם למום לבבי כתוצאה מהתפתחות לא תקינה של המערכת הלבבית בהשפעת הכימיקלים שבתסרטרלין. החור בין החדרים גורם לערבוב הדם המחומצן שבמדור השמאלי עם הדם הלא מחומצן שבמדור הימיני, להפרעות באספקת החמצן לרקמות ולכיחלון.
• פגמי לב הכוללים: פגם במסתמי הלב: היצרות או דלף. היצרות כאשר המסתם לא נפתח כראוי ולא מתאפשר זרימת דם תקינה דרכו. דלף כאשר המסתם לא נסגר כראוי, ועקב כך מתרחשת דליפת דם למדורי לב אחרים.חלק מהבעיות המסתמיות המולדות דורשות טיפול מיידי עקב החשש מפני אי ספיקת לב.
• הפרעה בהתפתחות כלי הדם הגדולים היוצאים מהלב. במקרים אלה, הדם לא נכנס אל הלב בצורה טובה ולא חוזר אליו כראוי, ומופיעים תסמינים לבביים שונים.
• Dysmelia: חריגות מולדת המתאפיינות בחסר גפיים / איברים לא מפותחים או עיוותים גופניים אחרים.
• אננצפלוס (Anencephaly או Anencephalus) הוא מום מולד חמור ביותר, הגורם למותו של העובר או ללידת תינוק עם גולגולת קטנה, ומוח קטן שחסרים בו תפקודים מרכזיים.
• Omphalocele - חלק מאברי הבטן בולט דרך פתח בשרירי הבטן באזור של חבל הטבור. קרום שקוף מכסה את האיברים הבולטים. Omphalocele עשוי להיות קטן, עם רק חלק מהמעי הבולט מחוץ לחלל הבטן, או גדול, עם רוב של אברי הבטן (כוללים מעי, כבד וטחול) בהווה מחוץ לחלל הבטן.
• אטרזיה אנאלית: הוא מום במבנה פי הטבעת.
• קרניוסינוסטוזיס - היא סגירה מוקדמת של תפרי עצמות הגולגולת. סגירה מוקדמת של תפרי הגולגולת תגרום לצורת ראש לא תקינה, ובחלק מהמקרים עלולים להיות עיוותים במבנה הפנים וארובות העיניים.

התוויות

דיכאון, הפרעת אובססיבית כפייתית, התקפי פאניקה או חרדה, הפרעת דחק פוסט טראומטי (PTSD), הפרעה קדם וסתית (PMDD). 

פעילות

זולופט | סרטרלין היא תרופה נוגדת דיכאון. היא פועלת כמעכב ספיגה חוזרת של סרוטונין. (מסווג SSRI).

פרוקסטין / פקסיל

תופעות לוואי נפוצות:

בחילה, יובש בפה, נמנום, נדודי שינה, הזעה מוגברת, רעד, שלשול, תופעות לוואי מיניות, חרדה, מחלות בדרכי הנשימה העליונים, צחוק פתולוגי. 

תופעות לוואי חמורות: 

אחת ומתופעות הלוואי מסכנות החיים של הפרוקסטין/פקסיל, היא תסמונת הסרוטונין, התסמונת גורמת לריאקציות (תגובות) קיצוניות ולעתים קטלניות לכמות המוגברת של הסרוטונין בגוף. ​ 

התסמינים עלולים להופיע תוך דקות עד שעות מרגע נטילת התרופה וההם כוללים:
תחושה של התרגשות, שלשולים, דופק מהיר או לא סדיר, חוסר קואורדינציה, הזיות, רפלקסים תגובתיים מוגזמים, רעד, בלבול. 

אזהרות

פקסיל|פרוקסטין, היא תרופה נוגדת דיכאון חזקה מאוד מתוך קבוצה של תרופות שמעכבות את הספיגה החוזרת של הסרוטונין (ונקראות SSRI). הפעילות של התרופות הללו, דומה לפעילותן של תרופות כמו פרוזאק (פלואוקסטין), לוסטרל (סרטרלין), ורסיטל (citalopram). 

נטילת פרוקסטין בשילוב עם עם תרופות סרוטוגניות נוספות עלולה להגביר את הסיכון לתסמונת סרוטונין. הופעה של אחד או יותר מתופעות הלוואי הרשומות לעיל בעקבות נטילת התרופה, מחייב פנייה מידית לסיוע רפואי. 

מינון מאושר: 

עד 50 מ"ג ביום לכל היותר.

התוויות

הפרעת אובססיבית כפייתית (OCD), חרדה חברתית ופוביה חברתית, דיכאון, פוסט טראומה (PTSD), התקפי פאניקה, הפרעת חרדה כללית (GAD); יש רופאים שנותנים את התרופה ללא התוויה לטיפול באלכוהוליזם, תסמונת טורט, שפיכה מוקדמת, תסמונת מעי רגיז. 

פעילות

התרופה פועלת כמעכב ספיגה חוזרת של סרוטונין. (מסווג SSRI).

פלוקסטין

תופעות לוואי נפוצות:

בחילה, יובש בפה, נמנום, נדודי שינה, הזעה מוגברת, רעד, שלשול, תופעות לוואי מיניות, חרדה, מחלות בדרכי הנשימה העליונים, צחוק פתולוגי.​

תופעות לוואי חמורות: 

אחת ומתופעות הלוואי מסכנות החיים של הפרוקסטין/פקסיל, היא תסמונת הסרוטונין, התסמונת גורמת לריאקציות (תגובות) קיצוניות ולעתים קטלניות לכמות המוגברת של הסרוטונין בגוף. התסמינים עלולים להופיע תוך דקות עד שעות מרגע נטילת התרופה וההם כוללים: תחושה של התרגשות, שלשולים, דופק מהיר או לא סדיר, חוסר קואורדינציה, הזיות, רפלקסים תגובתיים מוגזמים, רעד, בלבול, נטיות אובדניות. 

אזהרות

נטילת פרוקסטין בשילוב עם עם תרופות סרוטוגניות עלולה להגביר את הסיכון לתסמונת סרוטונין. הופעה של אחד או יותר מתופעות הלוואי הרשומות לעיל בעקבות נטילת התרופה, מחייב פנייה מידית לסיוע רפואי.

אין ליטול פרוזאק/פלואוקסטין עם תרופות

מינון מאושר: 

בין 20 מ"ג ל- 50 מ"ג ביום, לכל היותר.

התוויות

פרוזאק/פלואוקסטין, יצאה לשוק ב-1986 ממפעל התרופות של אלי לילי, הראשון מקבוצת תרופות (ה-

ישנם רופאים שנותנים מרשם ללא התוויה לטיפול באלכוהוליזם, תסמונת טורט, שפיכה מוקדמת, תסמונת מעי רגיז, 

פעילות

אף אחד לא יודע בדיוק כיצד הפלואוקסטין מקל על הסימפטומים של הדיכאון ושל הפרעות קשורות. מניחים שהתרופה פועלת כמעכב ספיגה חוזרת של סרוטונין. 

מירטזפין / רמרון

תופעות לוואי נפוצות:

חולשה, נפיחות, רגישות מוגברת לשפעת, עצירות, תיאבון מוגבר ועלייה במשקל, יובש בפה, תחושת נמנום אינטנסיבית, סחרחורות, והטלת שתן תכופה, סבילות, התמכרות, תלות, תסמיני גמילה בעת הפסקת השימוש בתרופה.

תופעות לוואי חמורות: 

נטילת מירטזפין/רמרון, עלול לגרום לירידה דרסטית ברמות הנתרן, ול- היפונתרמיה (תת נתרן בדם) דבר שעלול לגרום לתרדמת או למוות, נטיות אובדניות.

מירטזפין/רמרון עלול לגרום לאגרנולוציטוזיס (מחסור חמור בנויטרופילים - תאים השייכים למערכת החיסון), או ירידה בספירת תאי הדם הלבנים. מה שעלול להוביל לזיהומים חמורים.

סכנה לתסמונת סרוטונין.  

אזהרות

המירטזפין גורם לישנוניות, אין לנהוג או להפעיל מכונות מסוכנות בעת הטיפול בתרופה.

חולים הסובלים מהפרעה דו קוטבית צריכים להיבדק לפי נטילת התרופה.

אינטראקציה שלילית עם תרופות אחרות: 

ישנן תרופות אשר עלולות לגרום לאינטראקציה בין תרופתית שלילית עם mirtazapine, בין היתר: טרמדול, פנטניל, ליתיום, סנט ג'ון ווארט, טריפטופן, ונוגדי דיכאון מסוג trycyclic כמו אלטרול.

אין ליטול מירטזפין עם תרופות שעלול להתערב בחילוף החומרים של הסרוטונין.

לא מומלץ לסובלים מהיפומאניה.

המירטזפין עלול לגרום לעלייה ברמות של הכולסטרול.

המירטזפין עלול לגרום לעלייה במשקל.

אין ליטול מירטזפין בזמן הריון.

ב-24 בפברואר 2011, חברת התרופות האמריקאית אורובינדו, אספה ממדפי בתי המרקחת את כל כדורי המירטזפין 40 מ"ג עקב התפרקות  במהלך בדיקת יציבות.הדוח המלא של ה-FDA כאן.

שימוש ארוך טווח במירטזפין עלול לגרום להופעת תסמונת רגל חסרת מנוחה.

​​מינון מאושר: 

עד 50 מ"ג ביום מקסימום.​

התוויות

דיכאון קשה.

​פעילות

אף אחד לא יודע בדיוק כיצד המירטזפין מקל על הסימפטומים של הדיכאון ושל הפרעות קשורות. מניחים שהתרופה פועלת כמעכב ספיגה חוזרת של סרוטונין.  

אפקסור / וונלפקסין

תופעות לוואי נפוצות:

בחילות, כאבי ראש, ישנוניות, בלבול, חרדה, חוסר תיאבון, עייפות, תופעות לוואי מיניות, תסמינים דמויי שפעת, מחשבות טורדניות, כולסטרול גבוה, שינויים במשקל, זיהומים, שינויים בצבע שיער, בלניטיס (תהליך דלקתי בראש הפין), תלות, סבילות, התמכרות, תסמיני גמילה בעת הפסקת התרופה. 

תופעות לוואי חמורות:

תחושת התרגשות מוגברת, שלשולים, דופק מהיר או לא סדיר, חוסר קואורדינציה, הזיות, רפלקס תגובתי מוגבר, רעד, בלבול, סכנה לתסמונת סרוטונין. 

אזהרות

מטופלים באפקסור/ונלפאקסין חייבים להיות במעקב תרופתי מפני החשש להתעוררות או החמרת תסמיני דיכאון או מחשבות אובדניות אצל החולים. 
אפקסור/ונלפאקסין - נאסר לשימוש על ילדים ובני נוער. 
לחולים רגישים לחומרים, מומלץ לוודא עם הרופא האם יש בתרופה חומרים, שעלולים לעורר תגובות אלרגיות. 

האפקסור/ונלפאקסין עלול לגרום לעלייה בלחץ הדם, חשוב לבצע מעקב מדידת לחץ דם בעת השימוש בתרופה. 
ההשפעה של אפקסור/ונלפאקסין על החולה, עשויה לקחת מספר שבועות - אין להפסיק את נטילת התרופה ללא סיוע רפואי. 
אין ליטול אפקסור/ונלפאקסין בשילוב מעכבי מונואמין אוקסידאז (MAOI),הדבר עלול לגרום לסיבוכים רצינייםולסכנת חיים. 
אפקסור/ונלפאקסין בשילוב עם עם תרופות סרוטוגניות נוספות עלול להגביר את הסיכון לתסמונת סרוטונין. 
מינון מאושר: בין 37.5 מ"ג ל-75 מ"ג ביום לכל היותר. 
בשנת 2007 ה-FDA שיגר מכתב אזהרה ליצרני ה-Effexor ובו ביקורת על תעמולה לא מבוססת, שערכו היצרנים, בנוגע ליעילות התרופה והסיכון הנמוך לכאורה, שבנטילתה. 

התוויות

לטיפול בהתקפי פאניקה, חרדה חברתית, ודיכאון קשה במבוגרים.

ישנם רופאים שנותנים מרשמים לאפקסור/וונלפקסין ללא התוויה לטיפול בהפרעה דו קוטבית, פיברומיאלגיה, דלקת פרקים, תסמונת תשישות כרונית, תסמונת מעי רגיז, ADD / ADHD, הפרעות אכילה, הפרעה אובססיבית כפייתית, פוסט טראומה. 

פעילות

אף אחד לא יודע בדיוק כיצד האפקסור מקל על הסימפטומים של הדיכאון ושל הפרעות קשורות. מניחים שהתרופה פועלת כמעכב ספיגה חוזרת של סרוטונין.

סרזון / נפזודון

תופעות לוואי נפוצות:

ראייה מטושטשת או הפרעות ראייה אחרות, כבדות או חוסר יציבות, סחרחורת או עילפון, צלצולים באוזניים, פריחה בעור או גרד. 

תופעות לוואי חמורות:

כאבים בשלפוחית ​​השתן, שיעול, צרידות, שלשולים, טונוס שרירים גבוה, כאבי עיניים, סחרחורת, דחף תכוף להשתין, גירוד באזור אברי המין, נוקשות שרירים, בחילה, כאב במהלך קיום יחסי מין, כאבים בזמן הטלת שתן וצריבה קשה, קוצר נשימה, לחץ או צפצופים בחזה, כאבי בטן, קשיי נשימה, ​דימום מפי הטבעת, דם בצואה או צואה שחורה, שינויים בתפקוד המיני, כאבים בחזה, ראייה כפולה, יובש בעיניים, כאב אוזניים, עילפון, דופק מהיר, חום, צמרמורות, כאב גרון, הזיות, כוורות בעור, רגישות שמיעתית, רגישות מוגברת לשמש, גירוי או כאב בפה, כאב או נוקשות במפרקים או בשרירים, אבנים בכליות, אישונים מורחבים, כאבי גב, כאבים בבטן התחתונה, שינויים במחזור החודשי אצל נשים, שינויים במצב הרוח או במצב הנפשי, כאב עצבי או התכווצויות, כאבים באגן, בעיות בדיבור, בעיות במתן שתן, זקפה ממושכת, כאבים בפין, גירוי בעיניים, רגישות לאור, נפיחות של הפנים, בלוטות נפוחות, מדבר,ריגוש חסר שליטה, דימומים או פצעים מוזרים, תחושה יוצאת דופן של רווחה, עייפות או חולשה יוצאת דופן, הקאת דם או חומר שנראה כמו קפה טחון, סכנה לתסמונת סרוטונין. 

אזהרות

מטופלים סרזון/נפקסודון חייבים להיות במעקב תרופתי מפני החשש להתעוררות או החמרת תסמיני דיכאון או מחשבות אובדניות אצל החולים. 
צריכת סרזון/נפקסודון אסורה על חולים שסובלים מבעיות בכבד. 
סרזון/נפקסודון - נאסר לשימוש על ילדים ובני נוער. 
על חולים רגישים לחומרים, מומלץ לוודא עם הרופא האם יש בתרופה חומרים, שעלולים לעורר תגובות אלרגיות. 
סרזון/נפקסודון עלול לגרום לעלייה בלחץ הדם, חשוב לבצע מעקב מדידת לחץ דם בעת השימוש בתרופה. 
אין להפסיק את נטילת התרופה ללא סיוע רפואי מחשש לתסמיני גמילה. 
אין ליטול אפקסור/ונלפאקסין בשילוב מעכבי מונואמין אוקסידאז (MAOI),הדבר עלול לגרום לסיבוכים רציניים ולסכנת חיים. 
אין ליטול סרזון/נפקסודון בשילוב עם אחת או יותר מהתרופות הבאות: אסטמיזול, קרבמזפין, סיספרייד , פימוזייד, טרפנדין, או טריאזולם. 
סרזון/נפקסודון בשילוב עם עם תרופות סרוטוגניות נוספות עלול להגביר את הסיכון לתסמונת סרוטונין. 

מינון מאושר:

בין 37.5 מ"ג ל-75 מ"ג ביום לכל היותר. 

התוויות

דיכאון. 
ישנם רופאים שנותנים מרשמים לסרזון/נפקסודון ללא התוויה לטיפול בפוסט טראומה. 

פעילות

התרופה פועלת כמעכב ספיגה חוזרת של סרוטונין.

דיבלפרואקס / דפקוט

תופעות לוואי נפוצות: 

ישנוניות, חולשה קלה, שלשול, עצירות, קלקול קיבה, שיבושים במחזור, נפיחות בחזה, תנודות במשקל, רעד, נשירת שיער, בעיות ראיה, טעם מוזר או לא נעים בפה. 

תופעות לוואי חמורות: 

חולשה בלתי מוסברת מלווה בהקאות, בלבול, עילפון, בחילות, הקאות, שטפי דם קלים, או דימום פנימי. 

אזהרות

רעלת הכבד - דיבלפרואקס/דפקוט ידוע כגורם לאי ספיקת כבד חמורה או קטלנית. הסימנים המוקדמים הם: חולשה, עייפות, בצקות בפנים, אנורקסיה, הקאות ופרכוסים בלתי נשלטים. 
טרטוגן (Teratogen) (הוא מושג במדעי ההתפתחות המציין חומר, מחלה או גורם סביבתי שעלול לפגום בהתפתחות העובר ברחם. תהליך הפגיעה בעובר נקרא טרטוגנזה). דיבלפרואקס/Dilvaproex עלול לגרום לתופעות טרטוגניות הכוללות מומים בצינורות העצביים; יש לשקול יתרונות מול סיכונים לפני מתן התרופה לנשים בהריון, או לנערות ולנשים צעירות בשל הפוטנציאל של התרופה לפגוע בפוריות. 
דלקת הלבלב - קיים תיעוד של מקרים של דלקות לבלב מסכנות חיים בילדים ובמבוגרים שקיבלו valproate. חלק מהמקרים תוארו כהמורגיים (מצב בו יש הצטברות של דם בתוך קופסת הגולגולת), עם התקדמות מהירה מסימפטומים ראשוניים למוות. 
סימפומים אשר מחייבים פניה מיידית לסיוע רפואי, עקב חשש לדלקת הלבלב: כאבי בטן, בחילות, הקאות, אנורקסיה; במקרה של איבחון דלקת הלבלב, יש להפסיק את נטילת התרופה ולפנות באופן בהול לסיוע רפואי על מנת לקבל טיפול חלופי, שיתאים למצבו הקליני של המטופל. 
לא מומלץ להשתמש ב- דיבלפרואקס/דפקוט למי שאלרגי למרכיב כלשהו בתרופה, למי שסובל ממחלת כבד, או הפרעות במחזור, למי שסובל מדימום או הפרעות קרישה, למי שיש היסטוריה של פגיעת ראש, הפרעה מוחית או שהיה בתרדמת, למי שיש היסטוריה משפחתית של הפרעות במחזור, של מקרי מוות בלתי מוסבר של תינוקות, HIV או זיהום CMV ולמי שסובל מנטיות אובדניות. 

תרופות אשר עלולות לגרום אינטראקציה בין תרופתית עם עם דיבלפרואקס 

סודיום /דפקוט: טופירמט, טופמקס, טובוטמיד, אורינס, מדללי דם כגון: קומדין ,Jantoven; אספירין או פרצטמול (אקמול); זידובודין ,רטרוביר; קלוזפין, קלוזריל, פזקלו; דיאזפם, ווליום; מרופנם, מרם, סילסטטין, אימיפנם, פרימקסין; ריפמפין, ריפדין, רימקטן, ריפטר; את'וסוקסימיד, זרונטין. 

התוויות 

לטיפול בהתקפי אפילפסיה, פרכוסים ועוויתות. 
לטיפול בשלב המאניה של הפרעה דו קוטבית (מניה-דפרסיה). 
למניעת מיגרנה. 
ישנם רופאים שנותנים מרשמים לדיבלפרואקס/דפקוט ללא התוויה לטיפול בפוסט טראומה. 

פעילות

התרופה פועלת כמעכב ספיגה חוזרת של המוליכים העצביים מסוג  GAMA

למוטריגין / למיקטל

תופעות לוואי:

רגישות לאור השמש, פריחה (לעתים חמורה), נדודי שינה, בעיות חשיבה, כאב ראש, בעיות עור, עייפות, שיהוק,אובדן השמיעה, יובש בפה, חרדה, החמרת תסמיני דיכאון, כאבים בגוף, הצהבה של העור והעיניים, נפיחות: בפנים, בעיניים, בשפתיים ובלשון, נפיחות בבלוטות הלימפה, שטפי דם או דימום. ​ 

דורש טיטרציה איטית בשל סיכון לפריחה חמורה בעור. 

למיקטל | למוטריגין עלול לגרום לפריחה ולבעיות עור חמורות שעלולות להפוך למסכנות חיים. תרופה זו אינה מומלצת לילדים מתחת לגיל 10 בשל הסיכון לפגיעה חמורה בכבד, סיכון זה גבוה במיוחד בילדים עם פיגור שכלי. 

אזהרות

למוטריג'ין|למיקטול אינו מומלץ במקרים הבאים:
המטופל סובל מבעיות בכבד, בעיות בכליות, מחלות לב, מחלות של כלי הדם, אלרגיה למזון או תרופות; כמוכן, למוטריג'ין/למיקטול אינו מומלץ בזמן הריון, הנקה, או אם יש כוונה להיכנס להריון. ​ 

התוויות

אפילפסיה, התקפים שנגרמים כתוצאה מתסמונת לנוקס Gastaut, הפרעה דו קוטבית. 

ישנם רופאים שנותנים מרשמים ללמוטריג'ין/למיקטול ללא התוויה לטיפול בפוסט טראומה.

פעילות

למיקטל/למוטרג'ין שייך לקבוצת תרופות אנטי אפילפטיות שפועלות על חסימת ערוץ הנתרן. השפעת התרופה על התקפים אפילפטיים או על ההפרעה הדו קטבית אינה מובנת לחלוטין. בפועל הלמיקטל פועל על תעלות הנתרן ומונע את ההתפשטות של פעילות חריגה לחלקים אחרים של המוח. ההשערה היא כי כך ה- למיקטל/למוטריג'ין מסייע בשליטה על ההתקפים אצל חולי אפילפסיה, ועל הדיכאון אצל הסובלים מהפרעה דו קוטבית.

טופירמט / טופמקס 

תופעות לוואי:

קשיי ריכוז וקואורדינציה,בלבול, עצבנות, חוסר מנוחה, עייפות, תשישות, כאב ראש, צלצולים באוזניים, קשיי הרדמות,

כאבים בגב, כאבים בשרירים ובעצמות, נפיחות בידיים, בזרועות, ברגליים בקרסוליים ובכפות הרגליים, בעיות במערכת העיכול: שלשולים, עצירות, גזים, צרבת; הפרעה בחוש הטעם, ייצור רוק מוגבר/מופחת, יובש בפה, קשיים בבליעה, נפיחות או דלקת בלשון ובחניכיים, דימום מהאף, שינויים במחזור, קשקשים, נשירה או צמיחה מוגברת של שיער.​

תופעות לוואי חמורות:

הפרעות במתן שתן: קפסולות וטבליות 

שינויים במצב הרוח או בהתנהגות; דיכאון, תוקפנות, מעברים קיצוניים ממצב רוח אחד למשנהו.

התקפי עוויתות,

אובדן הזיכרון,

בלבול קיצוני, וירידה בערנות,

עייפות קיצונית,

כאבי בטן עזים, ירידה בתאבון, שלשולים והקאות,

כאבים בחזה, האטה בקצב הלב ודופק לא תקין,

קשיי נשימה, קוצר נשימה,

בעיות בראייה או שינויים בראייה, טשטוש, כאבים וגירוי,

חום גבוה או צמרמורות,

"כוורות" בעור, פריחה, נפיחות: בפה, בלשון, בפנים בגרון וקשיי נשימה.


עונים על סקרים, משפיעים על החברה וארגונים ומרוויחים כסף!