הכוח הפילנתרופי - מי קובע האג'נדה הגלובלית ומדוע?

הכוח פילנתרופי ופיתוח - מי מעצב את סדר היום? הינו דוח מקיף ומעמיק מאוד שנערך על ידי ג'נס מרטנס וקרוליין סייץ מהפורום המדיני העולמי (GPF) זהו ארגון הפועל באופן עצמאי, ככלב השמירה המפקח על המדיניות ועל הפעילויות של האו"ם. הדוח התפרסם לראשונה בגרמניה, בנובמבר 2015, הוא מנתח באופן מעמיק ויסודי את ההשתלטות של הקרנות הפילנתרופיות הגדולות בעולם על ארגון הבריאות העולמי ועל והשפעתן הקריטית על החלטות הרות גורל הנוגעות לרווחתנו ובריאותנו. 

הקדמה

התהליך התחיל ב-2009, הדוח פורסם ב-2015, וזה למה הוא רלבנטי בדיוק עכשיו בסוף שנת 2024:

1. לא נעשה דבר עם הממצאים של הדוח, כלב השמירה נרדם, בעצם הוא לא נרדם, הוא הצטרף, הוא הפך לשותף! אף אחד לא עצר לחשוב על הסכנות שעלולות לצוץ כתוצאה ממתן יד חופשית לרודנים תאבי בצע המחופשים לפילנתרופים טובי לב. אף אחד לא חשב שהפילנתרופיה תהפוך לעסק טכנוקרטי מצליח רב משתתפים. מגוון רחב של בעלי אינטרס מכל גווני הקשת ומכל העולם: פוליטיקאים, בעלי הון, עמותות, אנשי תקשורת, אנשי אקדמיה, אוניבסיטאות, בתי חולים, תאגידי תרופות, תאגידי מזון, אנשי החברה האזרחית, מובילי דעה, סלבריטאים, פילנתרופים...ועוד. 
2. בדיוק עכשיו, אנו, אזרחי העולם חווים את תוצאות ההשתלטות בעלי ההון והתאגידים על ממשלותינו, על כל מי שאמור לשמור על האינטרס הציבורי, על המזון והתזונה, על הכלכלה על מזג האוויר וגרוע מכך: על גופנו, נפשנו, בריאותנו, אושרנו ושלוותנו.
3. טבעת החנק הולכת ומתהדקת: 

• מטבע דיגיטלי, 
• דרכון חיסונים,
• " יישום עיר 15 הדקות",
• חיסול החקלאות ומעבר לתזונה ביוטכנולוגית, (מזון מהונדס גנטית, בשר מתורבת),
• הנדסת מזג האוויר,
• שיגרת חיסונים לכל החיים שתחייב את כולנו להתחסן במהלך כל חיינו בכל חיסון שהומצא או יומצא, 
• צמצום האוכלוסייה, (באמצעות חיסונים, מלחמות, "אסונות טבע", מגפות יזומות),
• צנזורה, טרור פסיכולוגי וסתימת פיות (רופאים, מדענים ולמעשה כל מי שמעז לצאת נגד האג'נדה ההזויה של בעלי הון תאבי שליטה ובצע, מצונזר, מושתק, מנודה, מופלה... )
• ראשי מדינות וממשלות משתפים פעולה ותומכים של  באג'נדה של בעלי ההון, במקום לבצע את תפקידם לפקח ולשמור על האינטרס הציבורי.
• גיוס התרומות הגדול ביותר בהיסטוריה

4. זו הדקה התשעים! אנחנו מתקרבים לנקודת האל חזור! זה הרגע להתעורר לפני שהופכים אותנו לעבדים של הממסד הטכנוקרטי. עורו! זה לא העתיד שאנחנו רוצים בשביל ילדינו ונכדינו!

בהשוואה לעבר, קיים הבדל עצום בהיקף המימון הפילנתרופי הזמין לפיתוח, בדגש על פעילות בינלאומית, בתמיכה של קרנות מובילות כמו קרן גייטס או קרן האו"ם. העלייה בהיקף המימון הרחיב את השפעתן של הקרונות, על עיצוב השיח בנושאי פיתוח והטמעת תוכניות. מדובר בהשפעה שהיא הרבה מעבר להעברת תרומות בלבד.

בשנת 2012, 1,000 הקרנות הגדולות בארה"ב תרמו 5.9 מיליארד דולר, כ- 27% מהתרומות יועדו, לפעילות בינלאומית. החלק העיקרי מהתרומות הוקדש לבריאות (2.2 מיליארד דולר) ולסיוע הומניטרי בינלאומי (1.2 מיליארד דולר). הקרן שתרמה את הסכום הגדול ביותר היית שוב, הקרן של ביל ומלינדה גייטס, 2.6 מיליארד דולר (ראו טבלה 2).

התרומות של הקרן של ביל ומלינדה גייטס מיועדות לקידומם של ארבעה נושאים עיקריים:

1. התוכנית לפיתוח גלובלי; 
2. התוכנית לבריאות עולמית; 
3. התוכנית למדיניות והסברה גלובלית; 
4. והתוכנית של ארצות הברית. 

נתח התרומה (יותר נכון ההשקעה...!) של קרן גייטס לבריאות הגלובלית הוא הגדול ביותר עד כה, עם סך תרומות מצטבר של 15.6 מיליארד דולר.

הקרן נשלטת על ידי שלושה נאמנים, ביל גייטס, מלינדה גייטס ווורן באפט ומנוהלת על ידי המנכ"לית סוזן דזמונד-הלמן יחד עם היו"ר וויליאם ה. גייטס האב. לקרן מספר משרדים אזוריים באדיס אבבה, אבוג'ה, יוהנסבורג, דלהי, בייג'ינג, וושינגטון הבירה ולונדון, היא מעסיקה 1,376 עובדים.

בשנת 2009 ביל ומלינדה גייטס יחד עם איל ההון וורן באפט החלו במה שכונה מאוחר יותר על ידי כתב העת האמריקאי פורצ'ן (Fortune), "גיוס התרומות הגדול ביותר בהיסטוריה". מסע הפרסום יצא לדרך תחת הכותרת "The Giving Pledge", מטרת הקמפיין הייתה לבקש מהאנשים העשירים בעולם להקדיש את רוב עושרם לפילנתרופיה. עד למחצית שנת 2015, 137 מיליארדרים מ -14 מדינות הצטרפו ליוזמה של באפט וגייטס, ביניהם ראש עיריית ניו יורק לשעבר מייקל בלומברג, יוצר הסרטים האמריקאי ג'ורג' לוקאס ומייסד פייסבוק מארק צוקרברג.

הגידול בנתינה הפילנתרופית הוא רק צד אחד של המטבע הצד השני של המטבע מצביע על מגמה של אי -שוויון ההולכת ומתרחבת בין עשירים לעניים. לינסי מקגוי, מרצה במחלקה לסוציולוגיה של אוניברסיטת אסקס, הסבירה: 

"ראינו את תהליך ההתעשרות המדהים של האנשים העשירים ביותר בעולם, ויש קורלציה ישירה בין צבירת הון מוגברת, מס רגרסיבי ומימון פעילויות פילנתרופיות. הפילנתרופיה מתעצמת, אך רק בהקשר של אי שוויון מטורף."

הערכות שנעשו על ההוצאות הכוללות של הקרנות בנושאי פיתוח בינלאומיים מגלות כי הן נעות בין כ- 3 מיליארד דולר בשנים הראשונות של שנות ה-2000, לבין 7- 9.5 מיליארד דולר בשנת 2009. מאז הסכום הכולל של המימון הפילנתרופי הלך וגדל, וכך הלכה והתעצמה השפעת התורמים על סדר היום העולמי.

"עשור של חיסונים"

הידיעה הדרמטית בכל הסיפור הזה, שכמעט אף אחד לא שמע עליה היא הקריאה של גייטס ל-"עשור של חיסונים". הקריאה התקבלה בדאבוס בכנס של שנת 2010 וב-2011 יצא לדרך "עשור החיסונים 2011-2020". ב-2015 פורסם דוח מטעם הסקרטריאט (בסקרטריאט יושבים נציגים של הקרן של ביל ומלינדה גייטס, נציגים של בת טיפוחיו של גייטס: ברית החיסונים GAVI, נציגי יוניצף ונציגים מטעם ארגון הבריאות העולמי), תחת הכותרת: תכנית פעולה גלובלית לחיסונים ניטור, הערכה ואחריות, דוח שנתי סקרטריאט 2014, 

בעצרת הבריאות העולמית השישים וחמישה, מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי, התבקש לעקוב אחר ההתקדמות ולהגיש דוח שנתי, שיסייע להניח את היסודות לדיונים בנושא החיסונים ולפעולות עתידיות. במענה, שותפי DoV (Decade of vaccines - עשור החיסונים) פיתחו מסגרת לניטור, הערכה ואחריות (M & E/A) המזהה אינדיקטורים ספציפיים למדידת ההתקדמות של כל יעד ויעד אסטרטגי. השותפים לעשור החיסונים הסכימו גם לתהליך שנתי לסקירה עצמאית של ההתקדמות.

עשרת התורמים המובילים לארגון הבריאות העולמי בשנת 2012

בשנת 2012, קבוצת הפיתוח של האו"ם (UNDP) הצהירה בתגובה להערכות שנעשו על השותפויות שלה עם קרנות עולמיות ועם קרנות פילנתרופיות:

"בנוסף להתחייבות לסכומי כסף גדולים בהרבה, הקרנות שינו מהותית את דרכי הפעולה שלהן ואת התפקידים שהן ממלאות בפיתוח הבינלאומי."

קבוצת הפיתוח של האום סיכמה את הדוח כך:
"הקרנות רואות את עצמן כשותפות מן המניין ולא כתורמות, ודורשות מעורבות מלאה בפעילויות כגון דיונים בענייני מדיניות, הסברה וניתוח בעיות. הן הפכו למקור יקר ערך לידע ופיתוח. הן מנהלות קמפיינים בולטים מאוד בתקשורת ומשפיעות על מדיניות הפיתוח הבינלאומי".

שחקן חשוב נוסף מבחינת ההשפעה על מדיניות הפיתוח העולמית הוא קרן האו"ם. קרן האו"ם ממלאת תפקיד בהקשר זה, בשל יחסיה הבלעדיים עם האו"ם ועם מזכ"ל האו"ם.

תפקיד הקרנות בתהליך פוסט 2015

קרן גייטס ובפרט קרן האו"ם, מעורבות באופן פעיל בדיונים על עיצוב אג'נדת הפיתוח העתידית של האו"ם. הן משפיעות על התהליך לא רק באמצעות מימון, אלא גם באמצעות מסעות פרסום לקידומו וכן על ידי מעורבות ישירה - דבר שצפוי להימשך גם בתהליך היישום של מה שעתיד להיות סדר היום לפיתוח בר קיימא 2030.

בשנת 2010 מזכ"ל האו"ם מינה את ביל גייטס ליועץ בקבוצת התמיכה שלו ב-MDG (יעדי הפיתוח של המילניום) כדי לסייע לבסס רצון פוליטי, לצרכי גיוס תמיכה נוספת ועידוד לפעולה קולקטיבית למען השגת מטרות המילניום עד 2015. שלוש שנים לאחר מכן, בספטמבר 2013 ביל ומלינדה גייטס ולצידם נציג נוער היו הדוברים היחידים מטעם "החברה האזרחית" באירוע המיוחד של העצרת הכללית של האו"ם בנושאי MDG ובנושא פוסט 2015.

הקרנות חברו למדינות עשירות תוך שהן מקדמות את המודל העסקי שלהן, במטרה לקדם מערך יעדים מוגבל ופשוט, שהתמקד במדינות מתפתחות. בשנת 2010, מארק סוזמן, המנכ"ל לתוכניות מדיניות בינלאומיות, ופרקליט בקרן גייטס, נאם באו"ם בנושאי בריאות, רעב, אבטחת תזונה ותזונה בריאה, הוא קרא להפשטה ולמדידת יעדי הפיתוח החדשים, והדגיש את הצורך ביעדים ברי ביצוע מבחינה טכנית: 

"קיימת סכנה שבניסיון ליצור את המסגרת המושלמת המקיפה את אתגרי הפיתוח הגלובליים במלואם בהסכם קיבוצי גלובלי, נאבד את עוצמת המיקוד במטרות ביחס לגורמים החמורים ביותר הבאים לידי ביטוי בעוני קיצוני בעולם, כולל מחלות ומוות שניתן למנוע."

מאז נציגי קרן גייטס הביעו שוב ושוב את ספקנותם כלפי הגישה האוניברסלית המקיפה לאג'נדת 2030 ויעדי הפיתוח הבר קיימא של ה-SDG. במאמר שהתפרסם בבלוג "Humanosphere" דווח כי ערכי ה-SDG זכו לביקורת מצדם של מספר חברים בפורום השותפים העולמי של קרן גייטס בשנת 2015, כולל ביל גייטס ומארק סוזמן. סוזמן אמר: "אתגר בעל 17 מטרות ו -169 יעדים מקשה מאוד להתמקד או לקבוע סדרי עדיפויות."  

נראה כי החשש בפורום היה מפני שערכי ה- SDGs נראו יותר כמו מטרות לשאיפות מעורפלות ורחוקים מאסטרטגיה מוצלחת לכאורה, של קביעת הפוקוס במערך מוגבל של מטרות פשוטות וקלות לזיהוי.

"המיקוד שלנו בקרן גייטס הוא לממש את סדר היום שנקבע בתוכנית היעדים לפיתוח הבר קיימא (MDG’s), ולוודא שהתנופה הנוכחית לא תאבד", כך אמר סוזמן והוסיף כי "הפילנתרופיה ממשיכה להאמין שיש לתת עדיפות ליעדי הבריאות".

קרן האו"ם הייתה מעורבת באופן פעיל אפילו יותר מקרן גייטס בתהליך פוסט 2015, בשיתוף פעולה הדוק עם מזכ"ל האו"ם, והיא צפויה להמשיך בתפקיד זה ביישום ערכי SDG (מדדי הפיתוח בר קיימא העולמיים).

לבקשת מזכ"ל האו"ם, קרן האו"ם, בתמיכת קרן גייטס, סיפקו את הכספים הראשוניים (באמצעות קרן האו"ם לשותפויות בינלאומיות) לתמיכה בעמדתה של אמינה מוחמד היועצת המיוחדת לתכנית הפיתוח פוסט 2015.

בנוסף, קרן האו"ם כינסה במספר מפגשים לא רשמיים את המדינות החברות באו"ם וגורמים נוספים כדי לחקור באופן בלתי פורמלי רעיונות הנוגעים לתהליך שאחרי 2015. קרן האו"ם מתארת את מעורבותה בתהליך פוסט 2015 כדלקמן:

"תמיכה בלשכת המזכירות הכללית ובמערכות האו"ם על ידי כינוס פורומים לדיון ולהרחבת היכולת להגיע אל בעלי עניין מרכזיים, כולל צירופם של צוותי חשיבה במדינות מתפתחות, מובילי דעה, חברות אזרחיות ושותפים מהמגזר הפרטי, לדיאלוג העולמי."

"לשמש כמשאב, למעקב ותיעוד דיונים ואנליזות פוסט 2015... ומתן עדכונים שוטפים לשותפים המעוניינים בכך."

"לכנס פגישות וסדנאות בלתי פורמליות בנושאים עדכניים לטיפוח דיאלוג בונה בין המדינות החברות במעורבותה של ממשלת ארה"ב וקהילת קובעי המדיניות בוושינגטון הבירה".

על מנת לחזק את תמיכת המגזר הפילנתרופי באג'נדת פוסט 2015 וביישומה, מספר קרנות בראשות היועצים לפילנתרופיה של רוקפלר יצרו את פלטפורמת השותפות של הפילנתרופיה לאג'נדת פוסט 2015 (מסגרת 3).

פלטפורמת השותפות הפילנטרופית

פלטפורמת השותפות הפילנטרופית לאג'נדת פוסט 2015

על מנת לאפשר למגזר הפילנתרופי לשחק תפקיד פעיל יותר בתכנון ויישום ערכי ה-SDG ולשמש שותף אסטרטגי במערכת האו"ם ובממשלות ברחבי העולם,  בספטמבר 2014 במושב ה-69 של העצרת הכללית של האו"ם, הושקה פלטפורמת השותפות של הפילנתרופיה עם אג'נדת פוסט 2015. יזמי פלטפורמה חדשה זו היו UNDP עם מרכז הקרן, יועצי הפילנתרופיה של רוקפלר, קרן פורד, קרן קונרד נ. הילטון, קרן מאסטרקארד והיוזמות הבינלאומיות לתמיכה במענקים.

במאי 2015, בדיונים של העצרת הכללית של האו"ם בנושא סדר היום פוסט 2015, הת'ר גריידי סגנית הנשיא המייעץ לפילנתרופיה של רוקפלר, הסבירה מה הציפיות שלהם כדלקמן:

"אנחנו לא רוצים להיות סתם עוד 'שחקן חוץ ממלכתי', כזה שאפילו לא מוזכר בתוך הקבוצות הגדולות. אנו רואים בהכרה של צמרת הפורום הפוליטי ובשותפות הגלובלית, תהליכי שיתוף פעולה לפיתוח יעיל והתקדמות חיובית, בהקשר הזה. (...) ראשית, על האו"ם והממשלות לפתוח את זרועותיהם וליצור סביבה מאפשרת יותר לפילנתרופיה, מקומית וחוצת גבולות."

ארבע מטרות העל של פלטפורמת השותפות החדשה עם הפילנתרופיה פוסט שנת 2015 הן:

1. לייצר אמצעים על מנת לסייע לפילנתרופיה, להשתלב טוב יותר בסדר היום של אחרי 2015.
2. ליצור שיטות חדשות להסברה ומעורבות, לחיבור בין הפילנתרופיה למערכות פיתוח אקולוגיות.
3. לפתח תבניות ברמת המדינה המזהות הזדמנויות לפילנתרופיה ולשותפים פוטנציאליים.
4. להפוך את נתוני ההשקעות הפילנתרופיות לנגישים יותר כדי לעקוב אחר ההתקדמות, למצוא שותפים ולספר סיפורים על יעילות המאמץ המשותף.

אז מה הבעיה?

גורמים פילנתרופיים ממלאים תפקיד הולך וגדל במדיניות הפיתוח העולמית. בתקופות של קפאון, נראה היה כי קיים צורך דחוף להרחיב את התרומות הפילנתרופיות לצרכי סיוע לפיתוח. בנוסף, ההסברה שלהם לטובת מטרות גלובליות מפעילה לחץ על ממשלות ולעתים על המגזר הפרטי להרחיב את פעילותם למשל, במאבק נגד HIV/ איידס או בתמיכה בקמפיינים לחיסונים כלל עולמיים. עם זאת, המעורבות של הנדבנים ושל הקרנות שלהם ההולכת וגדלה במהירות עלולה לגרום למספר סיכונים ותוצאות לוואי שטרם זכו להתייחסות קפדנית. התפקיד החשוב המוקצה למגזר הפילנתרופי במסגרת סדר היום לפיתוח בר קיימא לשנת 2030 הופך את הדיון במעורבות שלהם לבהול.  

השפעתן של קרנות פילנטרופיות חזקות על עיצוב סדר היום של הפיתוח הגלובלי, לרבות בנושאים כמו בריאות, מזון, תזונה וחקלאות, מעוררת דאגות רבות מבחינת האופן שבו הן משפיעות על הממשלות ועל המערכות של האו"ם בנושאי פיתוח. האו"ם מעודד את מעורבותם של המגזרים העסקי והתאגידי, כמו גם קרנות פילנתרופיות, רק שחסרים לו הכללים והכלים הדרושים כדי להבטיח שהוא לא שוכח את ייעודו המקורי.

בהקשר זה, עולות מספר שאלות הדורשות בירור נוסף, למשל:
השפעה הולכת וגדלה: האם לפילנתרופים עשירים ולקרנותיהם יש השפעה מדאיגה על קביעת סדר היום, על דחיקת התפקיד שעל הממשלות למלא ועל הרחקת האו"ם ממחויבותו לשמור על הנורמות והתקנים העולמיים?

פילנתרוקפיטליזם: מה ההשפעה של מסגור הבעיות והגדרת הפתרונות להתפתחות, באמצעות הפעלת ההיגיון העסקי של השקעה למטרות רווח על הפעילויות הפילנתרופיות? 

פיצול והחלשת הממשל העולמי: כיצד ניתן לקרוא תיגר על כוחן של הקרנות להשפיע על מדינות לקבל פתרונות מובדלים המתואמים בצורה גרועה, לעכב אסטרטגיות מקיפות להתפתחות ולתרום להיחלשות האו"ם והדמוקרטיה הייצוגית (ממשלות ופרלמנטים)?

מימון לא יציב - איום על אספקת טובין מספקת לציבור: האם מימון האו"ם יהפוך לבסוף ליותר ויותר תלוי באפיקי מימון וולונטריים בלתי צפויים, דרך נדבנים וקרנות פילנתרופיות פרטיות?

היעדר מנגנוני ניטור ואחריות - באילו אמצעים יש לנקוט כדי להבטיח כי הקרנות הפילנתרופיות יפעלו באופן פתוח ושקוף ויתנו דין וחשבון על מעשיהן?

דוח זה אינו יכול לדון בפירוט בשאלות הנ"ל. הסעיפים הבאים יתייחסו לחלקן על ידי התבוננות מקרוב על התפקיד שהקרנות הפילנתרופיות ממלאות , בשני מגזרים מכריעים, בריאות וחקלאות, נבחן במיוחד שתיים מהבולטות שבהן, קרן רוקפלר וקרן גייטס.

השפעת הפילנתרופיה על האג'נדה לבריאות גלובלית

כניסתה של קרן גייטס לזירת הבריאות העולמית

בשנת 1998, לפני הקמתה הרשמית של קרן גייטס, ביל ומלינדה גייטס יצרו את תכנית החיסונים לילדים וציידו אותה בתרומה של 100 מיליון דולר. התכנית המנוהלת על ידי מזכירות PATH במטה של הקרן בסיאטל, הכינה את הקרקע להתעניינות של המשפחות העשירות בבריאות העולמית ולגישה שננקטה בנושא זה.

אחת המטרות של תוכנית החיסונים לילדים הייתה כינון הסכמה בינלאומית לגבי ההמלצות לשימוש בחיסונים. בהודעה לעיתונות של הקרן נאמר:
"ייעשה מאמץ לתמוך בכנסים בינלאומיים ובפיתוח והפצה של הצהרות קונצנזוס בינלאומיות חזקות והמלצות לשימוש בחיסונים החדשים. זה קריטי להעצמת משרדי בריאות, סוכנויות רב -צדדיות ותורמים דו -צדדיים שיכולים לסייע במימון החיסונים למדינות עניות יותר. "

בהמשך, מספר פגישות שהתכנסו בחסות גייטס הובילו להקמת GAVI הברית העולמית לחיסונים.

להשקת השותפות הציבורית-פרטית העולמית הזו בשנת 2000, קרן גייטס סיפקה התחייבות ראשונית של 750 מיליון דולר לחמש שנים ומאז היא הכוח המניע והתורם הגדול ביותר של הברית.

בין השנים 2000 ל- 2014 התרומות של קרן גייטס לקרן GAVI היוו 23 אחוזים (2,287 מיליון דולר) מכלל התרומות שהגיעו לקרן, בערך 9.9 מיליארד דולר.

כחלק מהתוכנית שלה לבריאות העולמית, קרן גייטס תרמה בסך הכל, 15.7 מיליארד דולר. בנוסף, היא הוציאה 2.6 מיליארד דולר לפעילויות בתחום הבריאות כחלק מתוכנית הפיתוח הגלובלית שלה.

חיסונים בשביל הגאולה: פתרון בזק מנצח, להתמודדות עם אתגרי הבריאות העולמיים

הגישה של קרן גייטס להתמודדות עם אתגרי הבריאות העולמיים ממשיכה לנקוט בגישה של קרן רוקפלר, המתמקדת בפתרונות ביו -רפואיים.

מטרתה המוצהרת של תוכנית הבריאות העולמית של קרן גייטס היא:

"לרתום את ההתקדמות במדע ובטכנולוגיה כדי להציל חיים במדינות מתפתחות. אנו עובדים עם שותפים על מנת לספק כלים מוכחים - הכוללים חיסונים, תרופות ובדיקות - וכן מציאת פתרונות חדשים אמינים ופורצי דרך במחירים סבירים. חשובים לא פחות, החדשנות וכיצד אנו מנגישים התערבויות בריאותיות לאלה הזקוקים להן ביותר. אנו משקיעים רבות בחיסונים למניעת מחלות זיהומיות – בין היתר HIV , פוליו ומלריה – אנו תומכים בפיתוח פתרונות בריאות משולבים לתכנון המשפחה, תזונה ובריאות האם והילד".

הקרן מתייחסת לחיסונים כאל טריגרים "קטליטיים" שיכולים לתרום להתקדמות משמעותית בתחום הבריאות. בדצמבר 2014, ביל גייטס תיאר בבלוג האישי שלו את "נס החיסונים":

"החיסונים מצילים חיים, וזו סיבה מספקת כדי לוודא שהם יצאו לאוויר העולם, אך זהו אינו היתרון היחיד שלהם. ילדים בריאים מבלים יותר זמן בבית הספר, ולומדים טוב יותר בזמן שהם שם. חל שיפור בבריאות, מדינות עניות יכולות להוציא יותר על חינוך, כבישים והשקעות אחרות שמניעות צמיחה, מה שהופך אותן לפחות תלויות בסיוע. במקרים מסוימים, החיסונים מספקים את כל זה תמורת כמה גרושים לזריקה. לכן אני אומר שאם רוצים להציל ולשפר את החיים ברחבי העולם, החיסונים הם השקעה פנטסטית. "

עקב כך, התרומות של קרן גייטס מתמקדות בתוכניות לגילוי, פיתוח, ואספקת חיסונים מוכרים וחיסונים חדשים המתמקדים במלריה, HIV/איידס ושחפת. בנוסף לתרומה של יותר מ -1.6 מיליארד דולר לקרן העולמית למלחמה באיידס, שחפת ומלריה, לפחות 20 מתוך 50 המענקים הגדולים ביותר בתחום הבריאות הגלובלית הנתרמים על ידי קרן גייטס מתמקדים במחקר ופיתוח של תרופות וחיסונים חדשים, בעיקר נגד שלוש המחלות הזיהומיות HIV/איידס, מלריה ושחפת.

GAVI הברית הבינלאומית לחיסונים היא הדוגמה הבולטת ביותר למעורבותו של גייטס

למרות הגידול הבלתי מעורער במספר הילדים המחוסנים, GAVI זכתה לביקורת מצד ארגונים אזרחיים CSO) ומדענים על כך שהיא אימצה את הגישה הרוחבית של גייטס המתמקדת בחיסונים, במקום לאמץ גישות מעמיקות והוליסטיות (כמו למשל, אמצעים לחיזוק מערכות הבריאות). בתגובה לביקורת, בשנת 2005, GAVI הוסיפה נישה בתיק התוכניות שלה, תמיכה בחיזוק מערכות הבריאות. עם זאת, רק 10.6 אחוז (862.5 מיליון דולר) מכלל ההתחייבויות של GAVI בין השנים 2000 ל -2013 הוקדשו לחיזוק מערכות הבריאות, בעוד שיותר מ -78.6 אחוזים (6,405.4 מיליון דולר) שימשו לתמיכה בחיסונים.

אחת היוזמות המרכזיות הנתמכות על ידי קרן גייטס, היא מודל התחייבות השוק המתקדם של GAVI (AMC). זהו מודל המבקש לעודד יצרנים לתגבר את ייצור החיסון נגד פנאומוקוק PCV על מנת לענות על הביקוש במדינות מתפתחות, ולהציע את החיסון במחיר נמוך יותר למנה, מאשר במדינות עשירות. הסכמים אלה מתחייבים לספק את החיסונים במחיר שלא יעלה על 3.50 דולר למשך 10 שנים, על חשבון GAVI ומדינות שמקבלות את החיסון. החברות מקבלות על חשבון AMC תשלום נוסף בסך של 3.50 דולר אמריקאי עבור כל מנה שהן מספקות. קרנות AMC מנוהלות על ידי הבנק העולמי וערכן עומד על 1.5 מיליארד דולר, זה כולל התחייבויות מחמש מדינות (איטליה, בריטניה, קנדה, רוסיה ונורבגיה) וקרן ביל ומלינדה גייטס (50 מיליון דולר). עד מרץ 2015, שתי חברות התרופות פייזר וגלקסו סמית' קליין (GSK) קיבלו 1.095 מיליארד דולר מכספי AMC.

רופאים ללא גבולות (MSF) חשפו כי למרות ש- GAVI סייעה בהורדת המחירים לחיסונים חדשים שלא היו מספיק בשימוש במדינות נבחרות, עלות חיסון מלא של ילד עלתה פי 68 יותר בשנת 2014 בהשוואה לשנת 2001. אנו צפויים לראות, כי המדינות המקבלות גישה זמנית לחיסונים מסובסדים על ידיGAVI תאלצנה להתמודד עם האתגר לעמוד בעלות הגבוהה יותר של החיסונים החדשים ועם המימון המלא לתוכניות החיסונים הלאומיות ללא תמיכת – GAVI.

מסיבה זו,MSF יצאו בקריאה לחברות התרופות להוריד את מחירי החיסונים, במיוחד של אלה נגד PCV פנאומוקוק המיוצרים על ידי פייזר ו- GSK. ביל גייטס דחה את הביקורת של MSF ואמר כי "החיסון הוא הדבר הזול ביותר בתחום הבריאות".

גייטס: 

"הדבר הכללי הזה שבו ארגונים יוצאים ואומרים,'היי, למה עלות החיסונים אינה אפס? ' גורם לכך שחברות פארמה רבות בוחרות שלא לייצר תרופות עבור מדינות עניות כי הן יודעות שזה תמיד הופך למקור לביקורת, אז הן לא משקיעות במחקר ופיתוח של מוצרים עבור מדינות עניות. כך הם חוסכים את הביקורות כי אין להם אף מוצר שעליו מישהו יכול לבוא ולהגיד שעליהם לקבוע שמחירו הוא אפס ".

ה-MSF ציינו והדגישו דבר נוסף והוא כי נדרשת שקיפות רבה יותר במשא ומתן בין GAVI לבין חברות התרופות בנוגע למחירי החיסונים שהיא מפיצה, הם קוראים למגר את ניגודי האינטרסים בתוך GAVI על ידי הדרתן של חברות התרופות מהדירקטוריון של GAVI ומעמדות ניהוליות באופן כללי. למעשה, GAVI אימצה תבנית ניהולית היברידית, הכוללת בתהליכי קבלת ההחלטות שלה, גורמים שאינם ממלכתיים כגון תאגידי תרופות והיא מקצה להם מושבים בהתאם.

לצד 13 חברי הדירקטוריון של ברית GAVI, הכולל נציגי ממשלות וארגונים בינלאומיים, יושבים שני נציגים מתעשיית החיסונים (סאנופי פסטר ומכון הסרום של הודו בע"מ), בנוסף, חברים מטעם חברות לאנליזה עסקית, בנקים, חברות להשקעות וקרנות פילנטרופיות נמצאים בין תשעה מחברי הדירקטוריון ה"עצמאים" שלכאורה אין להם מעורבות מקצועית עם העבודה של GAVI. בניגוד למשקל שנותנים לשחקנים במגזר הפרטי, בדירקטוריון של ברית GAVI  הוקצה רק מושב אחד למדע, את כסאו של המדען הראשי (CSO) תופסת ג'ואן אווניו-אקבה, מנכ"לית דורות העתיד הבינלאומי.

לקרן גייטס, קרן הילדים של האו"ם (UNICEF), ארגון הבריאות העולמי והבנק העולמי, יש מקום קבוע במועצת המנהלים של GAVI את המושב הזה ממלא אורין לוין, המנהל להפצה ולפיתוח חיסונים גלובלי בקרן גייטס. בנוסף, קרן גייטס מיוצגת על ידי ויוליין מיטשל, מנהלת הקרנות והשותפויות בקרן ביל ומלינדה גייטס ב-2015, משמשת כיום כסמנכ"לית של תכניות החיסון הלאומיות, בוועדה לפרויקטים ולמדיניות של GAVI.

(ברזומה של אורין לוין נמצאים ארגונים כמו ה-CDC, המכונים הלאומיים לבריאות – NIH ומשרד הבריאות העולמי בבית הספר של ג'ון הופקינס בלומברג, שם הוא הקים עם קתרין אובריין ארגון בשם PneumoADIP לקידום חיסוני הפנאומוקוק לילדים עניים, לוין קיבל מהקרן של ביל ומלינדה גייטס יותר מ- 100 מיליון דולר לצרכי מחקר. כיום לוין משמש כמנהל בכיר בקרן של גייטס).

קרן גייטס מכריזה על "עשור של חיסונים"

בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס בשנת 2010, ביל ומלינדה גייטס קראו להפוך את עשר השנים הבאות ל"עשור של חיסונים". הם התחייבו לתרום 10 מיליארד דולר למניעת ארבעה מיליון מקרי מוות בשנה, על ידי הרחבת הגישה לחיסונים יעילים שאינם בשימוש והצגת חיסונים חדשים.

הקרן חזרה על קריאה זו במספר פעילויות תקשורת והסברה. בדצמבר 2010, ארגון הבריאות העולמי, UNICEF, המכון הלאומי לאלרגיה ומחלות זיהומיות (NIAID) יחד עם קרן גייטס הכריזו על שיתוף הפעולה ביניהן ליישום הרעיון עשור של חיסונים, שנועד להגביר את התיאום בין קהילות החיסונים הבינלאומית ולייצר תוכנית חיסונים גלובלית.

כריסטופר אליאס, נשיא ומנכ"ל PATH לשעבר וכיום (2015) מנהל את תוכניות הפיתוח הגלובלית של קרן גייטס, מונה ליו"ר המשותף בוועדת ההיגוי והמזכירות. טאצ'י יאמאדה, נשיא ארגון הבריאות העולמי לשעבר הפך לחבר במועצת ההנהלה בקרן גייטס. הצוות ערך ביחד את תוכנית הפעולה הגלובלית לחיסונים (GVAP), שאומצה על ידי עצרת הבריאות העולמית במאי 2012.

תמיכת קרן גייטס בארגון הבריאות העולמי (WHO)

מאז 1998, קרן גייטס וקודמתה, קרן וויליאם ה. גייטס, תרמו לארגון הבריאות העולמי 2.1 מיליארד דולר דרך יותר מ -200 מענקים (טבלה 4). הדבר הופך את קרן גייטס למממנת הגדולה ביותר של ארגון הבריאות העולמי וב- 2014 לתורם השני בגודלו (אחרי המדינה: ארה"ב). המענקים של קרן גייטס הם למעשה תרומות ייעודיות וככאלה הן למעשה משפיעות על קביעת סדר העדיפות בארגון הבריאות העולמי.

מבלי להתייחס באופן ישיר לקרן גייטס אלא לבעיה הכללית של ייעוד כספים, המוגבלים לתוכניות או לנושאים ספציפיים, מנכ"לית ארגון הבריאות העולמי (לשעבר), מרגרט צ'אן, הודתה בכך כשאמרה: 

"התקציב מאוד ייעודי, כך שהוא מונע על ידי מה שאני מכנה אינטרסים של תורמים."

עד כה, רוב המענקים של קרן גייטס לארגון הבריאות העולמי הוקדשו למיגור הפוליו (1,168,711,569 דולר ארה"ב), למדיניות והסברה עולמית (146,044,131 דולר ארה"ב) ולבריאות האם, הילוד והילדים (132,010,782 דולר ארה"ב).

התרומות של קרן גייטס לארגון הבריאות העולמי בין השנים 1998–2014 (בדולר ארה"ב)

קרן גייטס תורמת בעקיפין גם לתקציב ארגון הבריאות העולמי דרך השקעותיה בברית GAVI (הברית הבינלאומית לחיסונים) בקרן האו"ם ובקרן העולמית, המספקים מימון משמעותי לתוכניות של ארגון הבריאות העולמי. קרן GAVI לבדה תרמה 222.94 מיליון דולר לארגון הבריאות העולמי במהלך השנים 2012-2013.

 התפקיד החשוב שממלאת קרן גייטס בתקציב ארגון הבריאות העולמי נובע לא רק מהנחישות של הקרן להראות את יעילות המאמצים המוגברים שלה להתמודדות עם מיגור מחלות, אלא גם את כישלון המדינות החברות בארגון, לתמוך באופן הולם בהצעות התקציב של הארגון לטווח הארוך יותר, במיוחד בכל הנוגע להיערכות לשעת חירום. על מנת להקצות משאבים למניעה ובקרה של מחלות שאינן מדבקות, תקציבי ארגון הבריאות העולמי להתגברות על משבר ומגפות, צומצם ביותר מ- 50% בין השנים 2012-2013 ובין 2014-2015 מ- 469 מיליון דולר אמריקאי ל- 228 מיליון. ארגון הבריאות העולמי פיטר כשליש מאנשי צוות החירום שלו מאז 2009, כאשר נוצר מחסור במימון כתוצאה מהמשבר הפיננסי העולמי אשר פגע לראשונה במחלקת הכוננות והתגובה למשברים.

קרן גייטס תומכת במגוון רחב של שחקנים בתחום הבריאות העולמית

התרומות של קרן גייטס בין 1998-2015

הכוח המניע מאחורי שיתופי הפעולה לקידום הבריאות העולמית

קרן גייטס תומכת במגוון רחב של שחקנים בתחום הבריאות העולמית, החל במדענים ועד ארגונים לא ממשלתיים וארגונים בינלאומיים. תמיכתה העיקרית של קרן גייטס, נוגעת לשותפויות ציבוריות ופרטיות המתמקדות במחלות ספציפיות, כמו HIV/איידס, מלריה ושחפת, כולן קיבלו תרומות גדולות מקרן גייטס (ראו טבלה 5).

ניתוח של עשרים ושלוש שיתופי פעולה לקידום הבריאות העולמיות שבוצע על ידי הכלכלנים הפוליטיים בוז והרמר בשנת 2007 העלה כי שבעה הסתמכו לחלוטין על המימון של קרן גייטס ותשעה נוספים ציינו את קרן גייטס כתורם הגדול ביותר שלהן.

אחת השותפויות הגלובליות הבולטות של האו"ם הנתמכת על ידי קרן גייטס היא "כל אישה כל ילד" (EWEC ). מזכ"ל האו"ם באן קי-מון השיק יוזמה זו בספטמבר 2010 כ"תנועה עולמית חסרת תקדים המגייסת ומעצימה את הפעולות הבינלאומיות והלאומיות של ממשלות, המגזר הפרטי והחברה האזרחית להתמודדות עם אתגרי הבריאות העיקריים של נשים וילדים.

לאחרונה, קרן גייטס הייתה מעורבת באופן פעיל בקידום אמצעי מימון גלובלי חדש (GFF) לתמיכה במיזם EWEC לצמצום תמותת ילדים ולשיפור בריאות האימהות. ה- GFF צפוי למלא תפקיד מרכזי במימון הרבייה, האם, הילוד והילדים וישמש כגוף מרכזי למימון מטרות לפיתוח בר קיימא (SDG) על חיים בריאים. זהו כנראה מנגנון המימון החדש החשוב ביותר לקידום ה- SDG באג'נדת 2030, בדומה לקרן העולמית או GAVI.

רעיון ה- GFF פותח בהנחיית קבוצת עבודה מטעם ה- GFF בהובלה של ממשלת נורבגיה, ה- USAID והבנק העולמי, היו בה 28 חברים, כולל נציגי GAVI , נציגי הקרן של ביל ומלינדה גייטס, ונציגי הקרן של האו"ם. רק שלושה נציגים ממשלתיים מהדרום הגלובלי (כינוי למדינות בעלות פערים גדולים בשוויון) היו מעורבים (אתיופיה, בורונדי וקונגו).

ההחלטות על הקצאת כספי ה- GFF מתקבלות בוועדה קטנה שהחברות בה מוגבלת לתורמים, כולל קרנות פרטיות. הניהול מתבצע בשיטת הניהול של מועדון חברים בינלאומי, בעלת מספר שחקנים מצומצם, זהו שינוי גדול בנוהל המסורתי של קבלת החלטות כוללניות ורב -צדדית בתוך האו"ם, הדבר מעורר חששות בקרב המדינות החברות, החל בחשש מפני חוסר אחריות ועד לחשש מקונפליקטים כמו ניגוד אינטרסים.

נישת המימון החדשה של קרן גייטס: מימון חיסונים - ערבוביה של תרומות עם רווחים

בנוסף לחלוקת מענקים, קרן גייטס הגדילה את תמיכתה בתעשייה הביוטכנולוגית, באמצעות מימון ישיר של 1.5 מיליארד דולר תחת הכותרת "השקעות הקשורות לתוכנית". כסף זה משמש להשקעה ישירה בתאגידים פרטיים. במאמר של הניו יורק טיימס נכתב, "בעוד רוב הקרנות יוזמות השקעות מסוג זה לצורך מתן הלוואות לארגונים ללא מטרות רווח, הקרן של גייטס מתעניינת בעיקר בהשקעות במגזר הפרטי".

בפברואר 2015 הקרן ביצעה את ההשקעה הגדולה ביותר שלה: 52 מיליון דולר בחברת CureVac, חברת ביו-פרמצבטיקה גרמנית, המגובה על ידי המיליארדר דיטמר הופ איש תוכנה ושותף בהקמת SAP באמצעות קבוצת השקעות הביוטק שלו "Dievini Hopp BioTech Holding".

שיתוף הפעולה נועד להאיץ את פיתוח חיסוני ה- mRNA נגד מחלות שונות, תחילה נגד וירוס הרוטה,HIV ונגיף סינציאלי נשימתי. כחלק מהעסקה, כל המוצרים במימון קרן גייטס יסופקו על ידי CureVac במחירים נוחים במדינות עניות. קרן גייטס מחזיקה כיום בכמעט 6% ממניות CureVac והיא תשקיע עוד 2 מיליארד דולר לצרכי פיתוח וניסויים קליניים בחיסונים העתידיים שיפותחו על ידי CureVac.

להשקיע בחיסונים או במערכות בריאות ציבוריות?

התעדוף של קרן גייטס לפתרון בעיות בריאותיות מרובות באמצעות חיסונים, משקף את העדפת הקרן למעורבות שמספקת פתרונות מהירים, ניתנים למדידה וגלויים. אחד מנציגיה הבכירים של קרן GAVI דיווח כי ביל גייטס אמר לו לא פעם בשיחות פרטיות:

 "שהוא מתנגד נחרצות להשקעות במערכות הבריאות הציבוריות (...) הוא אמר שזה בזבוז מוחלט של כסף, אין שום הוכחה שזה עובד, אני לא אראה דולר או סנט רווח מהכסף שיושקע לחיזוק מערכות הבריאות הציבוריות".

קרן גייטס מעולם לא חשפה בפומבי את ספקנותה בנוגע ליעילות המאמצים לחיזוק מערכות הבריאות. עם זאת, מבקרים ציינו כי התמיכה הכספית של קרן גייטס מערערת, במישרין או בעקיפין, גישות הוליסטיות יותר במדיניות הבריאות, בעיקר על ידי דרישה מממשלות לשנות את סדרי העדיפויות שלהן.

ישנם אפיקי השפעה מרובים בעיצוב סדר יום הבריאות הגלובלית

קרנות פילנתרופיות, בעיקר קרן גייטס ולפניה קרן רוקפלר, עיצבו את מדיניות ארגון הבריאות העולמי, לא רק באמצעות תרומות ישירות אלא גם באמצעות העברת כספים לצרכי תמיכה בתוכניות מחקר נבחרות, שיתוף נציגי הקרן בצוותי קבלת ההחלטות והסברה ישירה לדרגים הפוליטיים הגבוהים ביותר.

דוגמה להצלחת הקרן בשימוש בכספים ייעודיים להשפעה על החלטות המימון הממשלתי היא ברית GAVI. בשנותיה הראשונות של GAVI התמיכה ממדינות תורמות נותרה נמוכה, רק לאחר שהקרן הכריזה על יזמת "עשור החיסונים" בפורום הכלכלי העולמי בשנת 2010, המימון הממשלתי לברית GAVI גדל באופן משמעותי. לדברי מנהל הקרן העולמית לבריאות, מטרת ההודעה הייתה לעורר תשומת לב וכך להעצים את התמיכה בחיסונים בקרב הקהילה הגלובלית, כדי שיהיו עוד שיצטרפו ויתרמו את חלקם. 

בין 2006 ל -2010, גרמניה, תרמה ל- GAVI "רק" 22.1 מיליון דולר. בשנת 2010, בעקבות ההודעה על "עשור החיסונים", גרמניה הגדילה את תרומתה מ -5.1 מיליון דולר ב- 2010 ל -26.7 מיליון דולר ב- 2011. התרומה של גרמניה בשנת 2011 תוגברה על ידי קרן גייטס בסכום של של 24 מיליון דולר. מדינות נוספות הגדילו באופן דומה את תרומתן ל-GAVI כחלק מהתחייבות ליוזמת ה-G8 (מועדון יוקרתי שבו חברות שמונה המדינות התעשייתיות החזקות והעשירות בעולם: ארה"ב, רוסיה, קנדה, בריטניה, יפן, צרפת, גרמניה, איטליה) שנחתמה ביוני 2010 המכונה יוזמת מוסקוקה לבריאות האם והילד. סך התרומות ל- GAVI כמעט הוכפלו, מ- 641.8 מיליון דולר בשנת 2010 ל- 1,046.6 מיליון דולר בשנת 2011.

"גייטס יצר 'קרטל' יחד עם מדענים בכירים מקושרים מאוד

קרן גייטס חברה גם ב-Health 8 (H8) , זו קבוצה בלתי פורמלית שנוסדה בשנת 2007 במטרה לשקף ולתכנן כיצד לקדם את הישגי ה- MDG (יעדים לפיתוח במילניום) הקשורים לבריאות. היא מורכבת משמונה ארגונים הקשורים לבריאות: קרן הילדים של האו"ם (UNICEF) , ארגון הבריאות העולמי (WHO), קרן האוכלוסין של האו"ם (UNFPA), תוכנית השותפים של האו"ם  (UNAIDS) בנושא HIV/AIDS, הקרן העולמית למלחמה באיידס, שחפת ומלריה (GFATM), ברית GAVI והבנק העולמי.

בשנת 2009 נערכה בסיאטל, במטה של קרן גייטס פגישה חשובה ביותר בנושא בריאות אשר תכניה לא הונגשו לציבור, גם לא פורסם סדר יום או הצהרות בנושא לאחר הפגישה, הדבר מדגיש את חוסר השקיפות שבו מתקבלות החלטות אסטרטגיות בנושאי מדיניות הבריאות הגלובלית.

מימון יוזמות מחקר נבחרות היא דרך נוספת להשפיע על מדיניות הבריאות ולעצב את השיח על הבריאות הגלובלית. קרן רוקפלר וקרן גייטס איחדו כוחות להקמת שותפויות ציבוריות-פרטיות, במיוחד שותפויות לפיתוח מוצרים כמודל שלטוני בהתייחסות לאתגרי הבריאות העולמיים. קרן גייטס קידמה גישה זו בין היתר, על ידי מימון הערכות ומחקרים בנושא האפקטיביות והיתרונות שניתן להפיק משותפויות ציבוריות-פרטיות.

בפברואר 2008, ד"ר ארטה קוצ'י, מנהל התוכנית למיגור המלריה בארגון הבריאות העולמי לשעבר, התלונן בתזכיר פנימי שנשלח למרגרט צ'אן, מנכ"לית ארגון הבריאות העולמי, על כי קרן גייטס שולטת במחקרים בתחום הטיפול במלריה ובכך מאיימת על הדיון במגוון הדעות של הקהילה המדעית. הוא טען כי קרן גייטס מערערת את היצירתיות המדעית באופן ש"יכול להיות בעל השלכות מסוכנות באופן מובהק על תהליך קביעת המדיניות בנושא הבריאות העולמית." הוא הביע חשש שמחקרים במימון גייטס מאמצים "מסגרת אחידה שאושרה על ידי הקרן", מה שמוביל לחשיבה הומוגנית:
"גייטס יצר 'קרטל', עם מדענים בכירים מקושרים מאוד, אשר האינטרס של כל אחד מהם הוא להגן על עבודתם של האחרים. התוצאה היא שקבלת מחקר בלתי תלוי שיש בו הוכחות מדעיות, (...) הופכת לקשה יותר ויותר."

עוד אפיק השפעה על סדר היום של הבריאות העולמית מיושם באמצעות שיבוץ צוותים של הקרן בתוך שותפויות וארגונים בינלאומיים שבהם מתקבלות ההחלטות. לקרן גייטס יש נציגים בדירקטוריון של GAVI , בקרן העולמית, בקרן לבריאות האם, הילוד והילדים, בקרן Roll Back Malaria , במיזם התרופות למלריה, בברית מחלת השחפת TB, בשותפות הברית לעצור את השחפת ובעוד רבים אחרים.

במקביל, קיימת דלת מסתובבת בין קרן גייטס לתאגידי תרופות

רבים מעובדי הקרן מילאו תפקידים בחברות תרופות כגון פייזר, מרק, GSK, נוברטיס, באייר וסנופי פסטר. להלן מספר דוגמאות:

1. לטרוור מונדל, נשיא חטיבת הבריאות העולמית בקרן גייטס, הייתה קריירה ארוכה בחברות התרופות נוברטיס, פייזר ופארק דייוויס. 
2. קודמו של מונדל, טאצ'י יאמאדה, היה מנהל וחבר דירקטוריון בחברת התרופות GSK. 
3. קים בוש, האחראית בקרן גייטס ליוזמות ושותפויות עם ענפי הבריאות, עבדה בעבר בתאגיד הבריאות הבינלאומי של בקסטר. פני היטון, המנהלת לפיתוח חיסונים בקרן גייטס מאז 2013, עבדה בעבר בחברות התרופות נוברטיס ומרק (Novartis Vaccines and Diagnostics וב- Merck & Co).

גם ליחסים אישיים יש חלק במשחק

במקרים רבים, ביל ומלינדה גייטס נפגשים ישירות עם אליטות בתחום המדע, עם עסקנים פוליטיים מובילים, הם יוצרים קשרים אישיים חשובים אשר מקנה להם ייחוס. בנובמבר 2014, למשל, כאשר ביל גייטס ביקר בברלין כדי לקדם את קמפיין התרומות לברית GAVI הוא פגש את קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל, את שר החוץ, את שר האוצר, את השר לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי, את שרת הבריאות ועוד מספר פרלמנטרים. כל זאת בניסיון להכין את השטח לקראת הקמפיין הבא בברלין לחידוש המשאבים עבור ברית GAVI, בינואר 2015. באירוע זה קנצלרית גרמניה הודיעה כי גרמניה תגדיל את תרומתה לברית GAVI והתחייבה ל-600 מיליון אירו בתקופה שבין 2016-2020.

באמצעות ערוצי ההשפעה המרובים שלהן, קרן רוקפלר וקרן גייטס הצליחו לקדם מאוד את גישות השוק הביו-רפואיות שלהם, בקרב קהילת קובעי המדיניות, מדענים וקהילות נוספות. מדינות רבות, ארגונים בינלאומיים ושותפויות למען הבריאות העולמית אימצו את הגישה והתאימו את הפעילות ואת המימון בהתאם לכך, תוך התמקדות במעורבויות טכניות.

השפעת הפילנתרופיה על התזונה הגלובלית ועל מדיניות החקלאות

קרן רוקפלר עיצבה במידה רבה את המדיניות לפיתוח החקלאות בדרום הגלובלי. המעורבות של קרן רוקפלר החלה אי שם בשנות ה-40 של המאה הקודמת.

קרן רוקפלר בשיתוף עם קרן פורד, סיפקו חלק ניכר מהמימון הראשוני לפיתוח והוכחת כדאיות הטכנולוגיות שעליהן התבססה המהפכה הירוקה.

בשנת 2006 קרן גייטס התאחדה עם הקרן של רוקפלר, על מנת לקדם את חזונם למהפכה ירוקה באפריקה. יחד הם השיקו את הברית למהפכה הירוקה באפריקה (AGRA),  על בסיס ההנחה שרעב באפריקה הוא בעיקר תוצאה של מחסור בטכנולוגיה ושווקים מתפקדים. בהתאם לכך, AGRA מתמקדת בבניית שותפויות עם המגזר הפרטי, טיפוח גישה לשווקים ולפיננסים, ופיתוח והפצת חידושים חקלאיים לתגבור משמעותי בייצור החקלאי. הקמת AGRA מהווה סימן דרך לשינוי משמעותי במדיניות העולמית ביחס לענפי המזון והחקלאות. מאז השתלטותה ההדרגתית של הקרן של ביל ומלינדה גייטס על תפקידי הניהול בתחום זה בקרן של רוקפלר.

ההשפעה הגוברת של קרן גייטס

עד 2006 קרן גייטס התמקדה בעיקר בתוכניות בריאות וחינוך. עם זאת, בשנת 2001 היא סיפקה מימון ראשוני בתחומים הקשורים למזון ולחקלאות באמצעות הברית העולמית לתזונה משופרת (GAIN) שאושרה לילדים לאחר מכן במושב מיוחד של העצרת הכללית של האו"ם. בהתאם לאסטרטגיה הכללית של הקרן,

"ההחלטה הראשונית הייתה לאמץ את הרעיון למינוף חדש ומתוגבר לשיפור התזונה בקנה מידה עולמי, תחילה על ידי ייצור מזון, באמצעות שיתופי פעולה הדוקים עם המגזר הפרטי ועידוד שותפויות על מנת להשיג את מלוא ההשפעה האפשרית".

קרן גייטס לא רק סיפקה את רוב המימון הראשוני, אלא הייתה גם התורמת הגדולה ביותר של GAIN. עד 2014 הברית קיבלה 251 מיליון דולר מקרן גייטס, בעוד שההוצאות המצטברות של GAIN הסתכמו ב- 294 מיליון דולר.

בשנת 2006 החלה קרן גייטס להרחיב את המימון למזון וחקלאות באופן משמעותי, היא יצרה את התוכנית לפיתוח עולמי כשנושא החקלאות בפוקוס. מאז היא העבירה יותר מ -3 מיליארד דולר כדי לתמוך בכ- 660 פרויקטים לפיתוח חקלאי (טבלה 6), כמו גם כמה מאות מיליוני דולרים לפרויקטים בנושא תזונה.

CGIAR ומרכזי המחקר הקשורים אליה היו בין הנתרמים הגדולים של קרן גייטס (720 מיליון דולר). בשנת 2013 , תרומתה של קרן גייטס בסך 82 מיליון דולר נוספה לתרומה של 114 מיליון דולר מארה"ב, ולתרומה של 36 מיליון דולר מאוסטרליה.

בנוסף למענקים ל-CGIAR ו- AGRA (414 מיליון דולר), המוטבים של המענק החקלאי של קרן גייטס כללו ארגונים לא ממשלתיים, אוניברסיטאות ומרכזי מחקר לאומיים, הקרן לטכנולוגיה חקלאית האפריקאית (AATF) וארגוני או"ם כמו תוכנית המזון העולמית WFP) ) וה- FAO. בנוסף, ביוני 2014 קרן גייטס אישרה תרומה בסך 745 אלף דולר לתמיכה בפעילות ועדת האו"ם לביטחון תזונתי עולמי (CFS ) ועדה זו, הוקמה תחילה כגוף בין ממשלתי לפיקוח ולביקורת על מדיניות הביטחון התזונתי, בשנת 2009 הורחבה הועדה כך שתכלול את "כל בעלי העניין" במזון ובתזונה.

הרוב המכריע של התרומות לפיתוח חקלאי של קרן גייטס מושקעים באפריקה. עם זאת, למעלה מ- 80% מתוך 669 מיליון הדולרים שנתרמו לארגונים לא ממשלתיים הגיעו לארגונים שבסיסם בארה"ב ובאירופה, כאשר רק 4% הגיעו לארגונים לא ממשלתיים מבוססי פילנתרופיה באפריקה. בדומה לכך, מתוך תרומה של 678 מיליון דולר לאוניברסיטאות ומרכזי מחקר, 79% הגיעו למוטבים בארצות הברית ובאירופה ורק 12% אחוזים למוטבים באפריקה.

קרן גייטס קבעה כי העיקרון הראשון בתכנית שלה לפיתוח החקלאות הוא: 

"הקשבה לחקלאים והתייחסות לצרכים הספציפיים שלהם." (האמנם...?!)

עם זאת,GRAIN טוענת כי על סמך מה שהם יודעים, לא נמצאו עדויות לתמיכה של קרן גייטס בתוכניות מחקר או פיתוח טכנולוגי המבוצעות על ידי חקלאים קטנים.

תוכנית הפיתוח הגלובלית: עדיפות לפתרונות טכנולוגיים

תוכנית הפיתוח הגלובלית מונה חמישה תחומים אסטרטגיים הנחשבים חיוניים להתמודדות עם האתגרים והמציאות המקומית העומדת בפני חקלאים קטנים בדרום הגלובלי:

1. מחקר ופיתוח לגידולים פרודוקטיביים ומזינים יותר ולטכנולוגיות חקלאיות חדשות;
2. מדיניות חקלאית, שמשמעותה אספקת נתונים, מידע וניתוחי מדיניות לקובעי המדיניות ולחקלאים;
3. שיפור בריאותם ותפוקתם של בעלי חיים, במיוחד תרנגולות, עזים ופרות;
4. שיפור מערכות הגישה והשוק לחקלאים בקנה מידה קטן, הכולל מתן גישה לזרעים משופרים, לטכנולוגיות חקלאות חדשות, לידע ולמיומנויות ניהול;
5. עיסוק בשותפויות אסטרטגיות ועבודת הסברה עם מדינות תורמות, מוסדות רב-צדדיים, קרנות פרטיות וארגונים אחרים.

העובדה שמחקר ופיתוח עומדים בראש סדר העדיפויות האסטרטגי הזה, משקפת את האמונה של ביל ומלינדה גייטס בחדשנות ובטכנולוגיה כאמצעי היעיל ביותר להגדלת הפריון החקלאי. במכתבם השנתי לסיכום שנת 2015 הם כתבו:

"העולם כבר פיתח דשן טוב יותר, וגידולים פרודוקטיביים יותר, מזינים יותר ועמידים לבצורת ומחלות; עם גישה לטכנולוגיות קיימות אלו ואחרות, החקלאים האפריקאים יוכלו באופן תיאורטי להכפיל את התשואות שלהם. עם פרודוקטיביות גדולה יותר, החקלאים יגדלו מגוון גדול יותר של מזון, והם יוכלו למכור את העודפים שלהם כדי להשלים את התזונה של המשפחה שלהם עם ירקות, ביצים, חלב ובשר".

עבור גייטס, ביוטכנולוגיה ובעיקר אורגניזמים מהונדסים גנטית (GMO) הם חידושים חשובים למאבק ברעב. ניתן לצפות בהצהרה של גייטס בסרטון שפרסמה רשת הטכנולוגיה והמדיה האמריקאית The Verge, בפברואר 2015:

"עדיין ניתן לשפר את שיטות הגידול הקונבנציונלי, אך במסגרת הזמן הזה, זרעים שמקורם ב-GMO הרבה יותר פרודוקטיביים, יש להם סיבולת לבצורת ולמליחות, עם בטיחות מוכחת, מדינות אפריקה יהיו בין הנהנות הגדולות ביותר. אני חושב שרוב מדינות אפריקה יראו בכך דרך לשפר את הפרודוקטיביות שלהן".

ביל ומלינדה גייטס מכירים במגבלות אחרות "שמונעות מאפריקה להזין את עצמה", כולל היעדר תשתיות, פערים מגדריים, אי גישה לשווקים ומדיניות ממשלתית שאינה משרתת את האינטרסים של משפחות העוסקות בחקלאות. יתר על כן, הם מצהירים כי "גם מדינות עשירות צריכות לבצע שינויים במדיניות, כמו פתיחת שווקים וקיצוץ הסובסידיות לחקלאיות". קרן גייטס מקדמת טכנולוגיות חקלאיות, בעזרת המענקים שלה, בעוד חסמים מבניים לפיתוח החקלאות במדינות עניות כמעט ולא מטופלים, הסכמי הליברליזציה של הסחר המבטלים את מכסי היבוא על מוצרים חקלאיים מאפשרים למדינות עשירות לייבא מוצרים בעלות הרבה יותר נמוכה. יתרה מכך, למרות שהעיקרון הראשון בעקרונות התוכנית לפיתוח חקלאי הוא "הקשבה לחקלאים ומתן מענה לצרכיהם הספציפיים", המבקרים לא הצליחו למצוא ראיות כלשהן לתמיכת קרן גייטס בתוכניות מחקר או פיתוח טכנולוגי המבוצעות על ידי חקלאים קטנים או מבוססת על הידע שלהם.

מייקל סטיבנסון, ערך ניתוח מקיף על השפעת הקרנות רוקפלר וגייטס על מדיניות הבריאות העולמית ועל הפיתוח החקלאי, והוא מסכם: 

"בעיני המבקרים, העדפה זו לטכנולוגיה מתקדמת מוכיחה שקרן גייטס ממשיכה להתבסס על ההנחה השגויה שאם היא נותנת דחיפה מספיק חזקה לטכנולוגיה, אזי הפתרונות יציגו את עצמם."

באשר לבעיות הבריאות הגלובליות, גייטס מאמין שניתן לפתור אותן רק על ידי שיתוף פעולה עם המגזר העסקי. לכן שותפויות ציבוריות-פרטיות מקודמות באופן אגרסיבי ברמה הלאומית, האזורית והבינלאומית. גייטס דיבר על הצורך לגרום למגזר הפרטי להיות מעורב הרבה יותר בפיתוח. בדו"ח לפסגת ה-G20 בקאן בנובמבר 2011, גייטס אמר: 

"כאיש עסקים, אני מאמין שהשוק החופשי מעודד צמיחה".

הוא אמנם הודה שהשוק לא מצליח לתת מענה לצרכים של העניים ביותר, אבל הוא אמר כי "כשזה מגיע לחדשנות, המומחיות האמיתית נמצאת במגזר הפרטי. והמגזר הפרטי הוא המניע העיקרי לצמיחה כלכלית. עלינו לרתום השקעות פרטיות כדי שתהיה להן השפעה גדולה יותר על הפיתוח."

באותו נאום גייטס הצהיר: 

"על מדינות ה-G20 להרחיב את המנהיגות שלהן בתחום זה על ידי יצירת שותפויות ציבורית-פרטיות כדי לעזור למדינות מתפתחות לבצע ניתוחי עלות-תועלת - לערוך מחקרים השוואתיים בעולם האמיתי ולמצוא הדרכים היעילות ביותר להתמודד עם בעיות פיתוח.”

כתוצאה מכך, קרן גייטס תמכה בנחרצות ב-G8 New Alliance (G8 הברית החדשה) - הברית לביטחון תזונתי ותזונה, ברית שנמתחה עליה ביקורת קשה. הברית הזו בין ה-G8, עשר מדינות אפריקאיות ויותר מ-100 חברות מהמגזר הפרטי הושקה ב-2012 "(...) כדי להאיץ השקעות אחראיות בחקלאות האפריקאית ולהציל 50 מיליון אנשים מעוני עד 2022".

השקעות הקשורות לתוכנית

בשנות פעילותה הראשונות, קרן גייטס שיתפה פעולה עם תאגידים רק בעקיפין, למשל במתן מענקים לשותפויות ציבוריות-פרטיות, בשנת 2009 היא החלה להשקיע ישירות בחברות שיוכלו לסייע בקידום מטרותיה, בעיקר בתחומי בריאות וחקלאות וכן בנקאות לעניים. מה שנקרא השקעות הקשורות לתוכנית מוגדרת (PRIs) (עד היום 1.5 מיליארד דולר) משמשים:

"כאמצעי בעל השפעה חזקה להעיר את המגזר הפרטי, ולעודד את החדשנות ואת ההתייעלות ולמשוך הון חיצוני ליוזמות מועדפות".

קרן ההון החקלאי האפריקני קיבלה השקעה כזו של 25 מיליון דולר מקרן גייטס, קרן הצדקה של גטסבי, קרן רוקפלר ו-USAID כדי לתמוך בפרל קפיטל פרטנרס, חברת השקעות חקלאית, על מנת להשקיע בלפחות 20 עסקים הקשורים לחקלאות במזרח אפריקה. השקעות הקשורות לבריאות, כפי שצוין לעיל, נעשו בעיקר בחברות תרופות כגון באייר, Affinivax ו-CureVac, פייזר.

הברית למהפכה ירוקה באפריקה (AGRA) והפצת זרעים מהונדסים גנטית

קרן גייטס כמו גם קרן רוקפלר מפעילים השפעה עצומה על מדיניות החקלאות של ממשלות אפריקה, במיוחד באמצעות AGRA, . שתי הקרנות יזמו את AGRA והן המייסדות הגדולות של הברית. ב-2013, 26 אחוז מהתרומות החדשות ל-AGRA הגיעו מהקרנות של גייטס ורוקפלר, שתי הקרנות מחזיקות בתפקידי מפתח בתוך הברית: ג'ף רייקס, מנכ"ל קרן גייטס ופמלה ק. אנדרסון, המנהלת בתכנית לפיתוח חקלאי של הקרן חברים במועצת המנהלים של AGRA, וכן נשיאת קרן רוקפלר ג'ודית רודן. אדם גרסטנמייר, עובד בכיר לשעבר בקרן גייטס משמש כיו"ר הסגל של AGRA, ומומוקשו פאטל, שהוביל לאחרונה את מדדי מדיניות החקלאית ועבודת ההסברה בקרן גייטס, הוא כיום יועץ בכיר של יו"ר מועצת AGRA.

בגלל התמקדותה בשיטות חקלאות ביוטכנולוגיות, AGRA קידמה יותר ויותר את הזרעים המהונדסים גנטית. המבקרים טוענים כי, AGRA היא כלי לפתיחת שווקים אפריקאיים לעסקי אגרו בארה"ב במסווה של חיסול הרעב באפריקה, שכן אחת המטרות העיקריות של הברית היא מתן תמריצים לחברות אגרו-עסקיות הפועלות באפריקה לפתח שווקים פרטיים של זרעים ודשנים.

בפורום החברתי העולמי בשנת 2007, ארגוני החברה האזרחית האפריקאים יצאו בהצהרה משותפת בה הם האשימו את AGRA:

"(...) העברת החקלאות האפריקאית למערכת התלויה בכימיקלים יקרים ומזיקים, מונו-קולטורה של זרעים היברידיים ובסופו של דבר אורגניזמים מהונדסים גנטית (GMO). (...) הדחיפה הזו למה שמכונה 'המהפכה הירוקה' או 'המהפכה הגנטית' נעשית שוב במסווה של פתרון הרעב באפריקה. עם זאת, ידוע כי החקלאות האינטנסיבית בכימיקלים מיושנת. ראינו כיצד דשנים פגעו באדמה, ויצרו שחיקה, צמחים פגיעים ואובדן מים. ראינו כיצד חומרי הדברה וקוטלי עשבים פגעו בסביבה שלנו וגרמו לנו לחלות. אנו יודעים שהמונו-קולטורה של זרעים היברידיים ו-GM* דירדרה את החקלאים לעוני בכך שהיא אסרה עליהם לשמור זרעים ולעבוד בשיטות המסורתיות של אינטרקופינג (אינטרקרופינג היא מערכת הזנה שדרכה ניתן לגדל שני יבולים שונים על אותה אדמה בו זמנית) המספקת ביטחון תזונתי."

(* GM - הנדסה גנטית היא טכנולוגיה הכוללת החדרת DNA לגנום של אורגניזם. כדי לייצר צמח GM,  דנא חדש מועבר לתאי הצמח. בדרך כלל, התאים גדלים, בהמשך הם מתפתחים לצמחים בתרבית רקמה. הזרעים של צמחים אלה, יורשים את ה-DNA החדש).

אחת הדרכים שבהן AGRA משיגה את מטרותיה היא באמצעות יצירת "רשתות מסחר חקלאיות". במלאווי, הברית תרמה סך של 4.3 מיליון דולר לקידום תוכנית לחיזוק סוחרי החקלאות במלאווי (MASP), התוכנית התומכת בחברות קטנות ופרטיות על מנת שיספקו לחקלאים, זרעי תירס היברידיים וחומרי הדברה כימיים, קוטלי עשבים ודשנים. תוכנית MASP יושמה על ידי הארגון לפיתוח בארה"ב בשם (CNFA). CNFA, ​הנתמכת על ידי קרן גייטס, מקדמת גישה מונחית שוק לפיתוח חקלאי המתמקדת אך ורק במגזר הפרטי. קרן גייטס מאשרת זאת: 

"בבסיס כל עבודתה של CNFA עומדת האמונה כי מינוף כוחן של יזמות פרטיות - החל בתאגידים רב לאומיים גדולים ועד לחנויות לאספקת טובין מקומיות - היא הדרך הטובה ביותר לפתרונות פיתוח בר קיימא מבוססי שוק."

אחד המרוויחים העיקריים מתוכנית זו הוא מונסנטו. מונסנטו מספק 67 אחוז מכלל המוצרים, במיוחד זרעים וקוטלי עשבים דרך רשת של סוחרי חקלאות הנתמכים על ידי AGRA במלאווי. לעתים קרובות הספקים התאגידיים מספקים לסוחרי האגרו הדרכה על המוצרים .סוחרי חקלאות אלה הופכים עם הזמן למקור העיקרי לייעוץ חקלאי עבור החקלאים הקטנים.

AGRA גם התערבה ישירות בניסוח ובעדכון של המדיניות והתקנות החקלאיות של ממשלות אפריקה, בנושאים כמו אדמה וזרעים. היא עשתה זאת באמצעות התוכנית שלה למדיניות והסברה, שמטרתה לקדם שינויים מסוימים במדיניות כדי להניע את האימוץ של טכנולוגיות חקלאיות ושיטות חקלאיות משופרות. כדי לקדם את הרפורמות המדיניות הללו, AGRA השיקה 19 צמתי פעילות פוליטיים בגאנה, מאלי, מוזמביק וטנזניה. אלה סייעו בסקירה ובתיקון המדיניות וקביעת תקנות בנוגע לזרעים, בריאות הקרקע, גישה לשוק, קרקע וזכויות קניין, ומדיניות סביבתית. ב- 2011, המרכז לפעילות הפוליטית של גאנה היה מעורב מאוד ברפורמה של מדיניות הזרע הלאומית. אחת התוצאות הייתה אימוץ חוק 831, המכונה "חוק הבטיחות הביולוגית של גאנה", המתיר ייבוא ​​ומחקר של GMOs (אורגניזמים מהונדסים גנטית). עד כה, דרום אפריקה, מצרים ובורקינה פאסו הן המדינות האפריקאיות היחידות שהעניקו לגליזציה ל- GMOs. אולם רוב המדינות ברחבי היבשת נמצאות בשלבי לגליזציה שונים, וזאת למרות החשש הגובר מפני מזון מהונדס גנטית. קמרון, קניה, מלאווי, ניגריה ואוגנדה עורכות ניסויים בגידולים מהונדסים גנטית.

ביל ומלינדה גייטס הינם תומכי GMO (*) קולניים, ביל גייטס טוען כי שימוש בזרעים שמקורם ב- GMO יוביל לעלייה מהירה יותר בתפוקת המזון בהשוואה לטכניקות החקלאות הקונבנציונאליות. באירוע הסברה שהתקיים בבריסל ב -22 בינואר 2015 גייטס הדגיש את "הזכות הריבונית" של האפריקאים להשתמש ב"טכניקות חקלאות חדשניות".

עקב כך, קרן גייטס מממנת באופן פעיל מוסדות המקדמים טכנולוגיות חקלאיות חדשות. חלקם, כמו קרן הטכנולוגיה החקלאית האפריקאית (AATF), הפכו לבעלי השפעה רבה בקביעת המדיניות האזורית והלאומית, ועוזרות לרכך את הסביבה הרגולטורית להחדרת GMOs.

בשנת 2009 אוניברסיטת מישיגן סטייט (MSU) קיבלה מענק של יותר מ-13 מיליון דולר מקרן גייטס "ליצירת מרכז באפריקה המספק הכשרה, חינוך ותמיכה טכנית לרגולטורים אפריקאים, שיכשירם לקבל החלטות מושכלות, בנוגע לשאלה, כיצד להשתמש בביוטכנולוגיה תוך כדי הגנה על החקלאים, על הצרכנים ועל הסביבה...". 

בשנת 2008, בעקבות המלצה של פאנל אפריקאי בכיר מטעם האו"ם בנושא ביוטכנולוגיה מודרנית, האוניבסיטה הקימה שותפות אסטרטגית ארוכת טווח עם רשת המומחים לבטיחות ביולוגית באפריקה (ABNE) והיוזמה לשותפות הכלכלית החדשה לפיתוח אפריקאי (NEPAD). הדו"ח של ABNE, תחת הכותרת "החופש לחדש" נתמך על ידי קרן גייטס, וכך גם תוכנית הפיתוח המוסדית והמבנה השלטוני שלה, שפותחו על ידי החברה הבינלאומית לייעוץ "Dai".

במוזמביק ABNE בחנה את סוגיות האחריות על פי חוק הבטיחות הביולוגית של המדינה ובשנת 2012 היא הכניסה מספר  תיקונים. באוקטובר 2014 מועצת השרים של מוזמביק אישרה צו בטיחות ביולוגי מתוקן ותקנות יישום; אושרו ניסויי שדה עם גידולי GM ליישום במהלך 2015. בניגריה, לאחר מספר שנים של התייעצות, הנשיא דאז, גודלק ג'ונתן, חתם באפריל 2015 על חוק בטיחות ביולוגי חדש, המתיר שימוש בהנדסה גנטית. ארבע שנים לפני כן, לאחר שחוק הבטיחות הביולוגי אומץ על ידי הסנאט אך טרם נחתם על ידי הנשיא, במהלך ביקור בניגריה במהלך ביל גייטס הצהיר:

"אנחנו מאוד מתרשמים מהתוכניות השאפתניות של ניגריה בתחום החקלאות והמנהיגות החדשה בחקלאות, ומהתמיכה החזקה של הנשיא בטרנספורמציה חקלאית, אני שמח במיוחד מהשינוי האחרון בחוקים בנוגע להסדרת הזרעים, ומצפה להרחיב את השותפות שלנו עם ניגריה ולהמשך את שיתוף הפעולה בחזית זו".

הצהרה זו זכתה לביקורת של איגוד הרופאים הקתוליים בניגריה, במכתב לדיוויד מארק, נשיא הסנאט הניגרי, שהצביע על כך שקרן גייטס באמצעות שותפים מקומיים כמו המכון הבינלאומי לחקלאות טרופית (IITA), מכון המחקר ליבול ולשורש הלאומי של ניגריה, ו'ביו קסבה פלוס ניגריה', הציגו גרסאות טרנסגניות לקסאווה, אורז, תירס, בטטה וסורגום בטרם ניתן תוקף חוקי לבדיקות הביולוגיות של המזון הגנטי בניגריה.

ואכן, בספטמבר 2011, קרן גייטס וממשלת ניגריה חתמו על מזכר הבנות, בהמשך נפתח המשרד של קרן גייטס באבוג'ה, הבירה. באוגוסט 2012, קרן גייטס העניקה מענק בסך 4.9 מיליון דולר ל-UNDP כדי לספק תמיכה למשרד החקלאות וכן לפיתוח וליישום אג'נדת הטרנספורמציה החקלאית (ATA), שנועדה למסחר את החקלאות הניגרית. הכוח המניע מאחורי ATA ותומך נלהב בלגליזציה של גידולים מהונדסים גנטית היה שר החקלאות והפיתוח דאז אקינוומי אדסינה. בעברו, אדסינה עבד בתפקיד מנהיגותי בכיר בקרן רוקפלר ושימש כסגן הנשיא למדיניות ושותפויות של AGRA. בסוף מאי 2015 הוא נבחר לנשיא של הבנק לפיתוח אפריקאי.

קרן גייטס מימנה פרויקטים רבים אחרים למחקר ופיתוח של רכיבי GM (מסגרת 4) כגון פרויקט WEMA: תירס יעיל במים לאפריקה, שותפות ציבורית-פרטית של AATF ,USAID ומונסנטו. על פי ניתוח של המרכז האפריקאי למגוון ביולוגי, כ -49 % מהמימון של קרן גייטס למחקר ופיתוח במסגרת תוכנית הפיתוח החקלאי הלך לפרויקטים להנדסה גנטית.

(*) GMO – הוא אורגניזם מהונדס גנטית. זה יכול להיות צמח, בעל חיים, מיקרואורגניזם או אורגניזם אחר כלשהו אשר ההרכב הגנטי שלו שונה במעבדה.

פרויקט תירס יעיל במים לאפריקה (WEMA)

הפרויקט הושק רשמית בקמפלה, אוגנדה, בשנת 2008, כחלק ממאמץ להציג זני תירס היברידיים עמידים לבצורת בפני חקלאים קטנים מחמש מדינות אפריקה שמדרום לסהרה (קניה, מוזמביק, דרום אפריקה, טנזניה ואוגנדה). 

שיתוף הפעולה כולל את המרכז הבינלאומי לשיפור התירס והחיטה, (CIMMYT), מערכות המחקר החקלאי הלאומיות של חמש מדינות ה-WEMA ומונסנטו, חברת הזרעים והביוטכנולוגיה הגדולה בעולם. הסוכנות המיישמת היא AATF שבסיסה בניירובי. WEMA ממומנת בכבדות על ידי:

1. קרן גייטס (85.7 מיליון דולר), 
2. קרן הווארד ג'י באפט (7.9 מיליון דולר) 
3. ו-USAID (7.5 מיליון דולר).

השותפים של WEMA העמידו את קווי נבט התירס שלהם לזמינים לפרויקט, כאשר מונסנטו 'תורם' את הגן הסביל לבצורת תוך שמירה על זכויות קניין רוחני מסובכות. חלק גדול מתאי הנבט הנושאים את גורמי התורשה של CIMMYT הינם תוצאה של יוזמה נוספת במימון גייטס, פרויקט תירס סביל לבצורת בשביל אפריקה (DTMA), הפרויקט קיבל מגייטס 67 מיליון דולר.

 פרויקט WEMA נחשב לסיפור הצלחה של 'חקלאות אקלימית חכמה' (CSA), המאפשר למדינות להגיב למשברי האקלים העומדים בפני אפריקה. עם זאת, ההשפעות החברתיות והאקולוגיות ארוכות הטווח של סדר היום הזה מוטלות בספק, עקב החשש מפניי אובדן קרקע, פגיעה במגוון הביולוגי ואובדן הריבונות. דו"ח של המרכז האפריקאי למגוון ביולוגי (ACB) ו"לחם לעולם" טוענים שהתירס המהונדס גנטית לבצורת של מונסנטו עלול להמיט אסון על החקלאים הקטנים מכיוון שהוא עלול שלא להתנהג כצפוי בתנאים של לחץ סביבתי - בדיוק בתנאים שבהם הוא אמור לשגשג. 

מחבר הדוח גארת' ג'ונס, מציין:

"הכללת התירס המהונדס גנטית לעמידה בפני נזקי חרקים MON810, המסוכן והשנוי במחלוקת של מונסנטו, בפרויקט WEMA מעורר תהיות בהתחשב בכך שהזן הזה כבר הכשיל את החקלאים בדרום אפריקה. על פי הדו"ח, פרויקט WEMA, פועל במסווה של פילנתרופיה ומלחמה בשינויי האקלים, למעשה הפרויקט נמצא בנקודת השיא של מאמציו להביא לשינוי מוחלט במערכות החקלאיות האפריקאיות על ידי ניצול ייצור הזרעים הציבורי בן עשרות השנים ושינוי הבעלות על ייצור זרעי התירס ועל שיווקו לטובת המגזר הפרטי.

מנהלת ACB, מרים מאיט, אמרה כי הפרויקט יגיע רק ל"שכבת חקלאים נבחרת מסובסדת של בקנה מידה קטן", בשל העלויות הגבוהות והדרישות הטכניות שמציבום זרעים מהונדסים גנטית והיברידים המצויים מחוץ להישג ידן של חברות זרעים אפריקאיות קטנות. היא הגיעה למסקנה כי לפיכך זה "יוביל בהכרח לריכוזיות בתעשייה; מה שמאפשר לחברות רב-לאומיות אגרו כימיות כמו "Quasi Seed", ובמיוחד מונסנטו, לשלוט". 

קרן גייטס ומסחור ייצור הזרעים באפריקה

ב- 23 במרץ 2015 הקרן של ביל ומלינדה גייטס ו- USAID (הסוכנות האמריקנית לפיתוח בינלאומי) יזמו מפגש  בלונדון למוזמנים בלבד, מטרת המפגש הייתה לקדם את הגשת הדוח על ייצור הזרעים באפריקה, בסיועה של החברה המייעצת Monitor Deloitte, הם הזמינו את הדו"ח הזה כדי לפתח מודלים למסחור ייצור הזרעים באפריקה, במיוחד זרעים מהדור המוקדם (EGS), ולזהות דרכים שבהן המגזר הציבורי יכול לסייע בקידום המעורבות הפרטית.

האורחים שהוזמנו כללו סוכנויות פיתוח כמו הבנק העולמי, "Big Seed",חברות כמו סינג'נטה ושותפויות ציבוריות-פרטיות כמו AGRA. המטרה הכללית והמוצהרת של הפגישה הייתה "להרחיב את הפריון החקלאי בקרב חקלאים קטנים באפריקה שמדרום לסהרה", הדו"ח אינו מתייחס לתפקיד פוטנציאלי עבור החקלאים בייצור או הפצה של הזרעים, כמוכן
שום ארגון חקלאי לא הוזמן להשתתף במפגש.

הדו"ח ממליץ כי ארגונים לא ממשלתיים וגורמי סיוע צריכים לפעול לעידוד ממשלות ללהעניק זכויות קניין רוחני למגדלי זרעים ולעזור לשכנע חקלאים לקנות זרעים מסחריים מוגנים בפטנט במקום להסתמך על הזנים המסורתיים שלהם. 

הדוח כולל את ההתערבויות הבאות:

• "התקשרות עם חברות זרעים גדולות יותר לייצור זרעי יסוד למכירה לחברות קטנות יותר; 
• הקמת חברות זרעים המייצרות אך ורק זרעי יסוד בתוך מדינות או ברמה האזורית ומתן תמיכה; 
• פיתוח היכולת של חברות זרעים קטנות ובינוניות לייצר זרעי בסיס משלהן; 
• לגבש ו/או לסקור מדיניות לאומית ואזורית לליברליזציה של ייצור זרעי יסוד".

מבקרים רבים תיארו את המלצות הדו"ח כ"תוכניות ניאו-קולוניאליסטיות" להפוך את החקלאים האפריקאים לתלויים באינטרסים של תאגידים. פרופסור פיל בריאנו, אמריטוס באוניברסיטת וושינגטון, חבר בברית הקהילה לצדק גלובלי בסיאטל ופעיל בפרויקט AGRA Watch. אמר:

 "זו הרחבה למה שקרן גייטס עשתה במהלך 7 שנים ארוכות - עבודה עם ממשלת ארה"ב ועם תאגידי ענק כמו מונסנטו כדי להביא להפרטה של העושר הגנטי של אפריקה לטובת גורמים פרטיים חיצוניים."

ערוצי השפעה מרובים על מדיניות הפיתוח החקלאי

ישנם ערוצי השפעה מרובים על מדיניות הפיתוח החקלאי: מתן מענקים לפרויקטים ספציפיים היא הדרך הבטוחה ביותר להשפיע על הפיתוח החקלאי, אך היא לא היחידה. לקרנות, במיוחד לקרן גייטס, יש הרבה יותר ערוצים דרכם היא יכולה להשפיע על השיח הציבורי ועל המדיניות.

1. מעבר למענקים ישירים, קרן גייטס מפעילה מספר ערוצים כדי להשפיע על מדיניות הפיתוח החקלאי. היא משתפת פעולה עם ממשלות כדי למנף כספי ציבור, כפי שניתן לראות בשותפויות כמו זו עם משרד הפיתוח של גרמניה (BMZ). בדרך זו ממנפים משאבים ציבוריים לקידום התערבויות מועדפות ולהפנות (מחדש) את הסיוע הרשמי לפיתוח (ODA) לאזורי העדיפות שלהם. בגרמניה, למשל, חתמו קרן גייטס ומשרד הפיתוח הגרמני (BMZ) על מזכר הבנות לקידום פרויקטים לשיתוף פעולה בנושא ביטחון תזונתי ותזונה. מרכיב מרכזי בשותפות זו, בנוסף לכסף, הוא מעורבות פעילה של חברות פרטיות. 
2. דרך נוספת להשפיע היא להציב סגל בכיר בתפקידי מפתח בארגונים בינלאומיים, שותפויות גלובליות ואפילו בממשלות. דוגמה בולטת היא רג'יב שאה, אשר עבד בין 2001 ל-2009 בתפקידי הנהגה שונים בקרן גייטס, לרבות כמנהל לפיתוח חקלאי, ומיד לאחר מכן הפך לתת-מזכיר במשרד החקלאות של ממשל אובמה. מינואר 2010 עד פברואר 2015, הוא ניהל את USAID והיה הגורם המשפיע ביותר על עיצוב מדיניות הפיתוח של ארה"ב, במיוחד בכל הקשור לחקלאות.
3. עובדים בכירים בקרן גייטס מחזיקים בתפקידי הנהגה בשותפויות ויוזמות בינלאומיות רבות בתחום המזון, החקלאות והתזונה, כמו AGRA, CGIAR, GAIN, Scaling up Nutrition Initiative (SUN), וקונסורציום אפריקאי למחקר כלכלי. בנוסף, הם חברים במועצות מייעצות שונות, למשל הקבוצה המייעצת של הוועדה לביטחון תזונתי עולמי (CFS), והמועצה המייעצת של הכותנה תוצרת אפריקה. דוגמה טובה  לכך הוא פרנק רייזברמן, שכיהן כמנהל הראשון בקרן גייטס בתוכנית המים, התברואה והיגיינה וב-2012 והפך למנכ"ל של קונסורציום CGIAR.

אנשי מפתח בקרן גייטס

רוב הורש, סמנכ"ל וראש צוות המחקר לפיתוח חקלאי, הועסק במונסנטו 25 שנה. לפני שהצטרף לקרן גייטס ב-2006, הוא תפקד כסגנו של הנשיא לשותפויות בינלאומיות במונסנטו והיה מעורב במספר שותפויות פרטיות ציבוריות בנושא הפיתוח החקלאי. הורש נחשב לאחד מחלוצי ההנדסה הגנטית, הוא התבקש באופן מיוחד, להצטרף לקרן גייטס, על מנת להשלים מחקר שהוא עשה במונסנטו על שיפור תפוקת היבול באמצעות ביוטכנולוגיה.

קתרין ברטיני, כיהנה כמנהלת תוכנית המזון העולמית (WFP) בין השנים 1992 ל-2002, הייתה עמיתה בכירה בצוות הפיתוח החקלאי בקרן גייטס בין השנים 2007 ל-2009, במהלכן גם עמדה בראש קבוצת המנהיגים העצמאיים לפיתוח חקלאי גלובלי, קבוצה שכונסה על ידי מועצת שיקגו לעניינים גלובליים וקיבלה מימון מקרן גייטס. בתגובה למשבר המזון העולמי 2007-2008, הקבוצה פרסמה דו"ח שכותרתו "מחדשים את ההנהגה האמריקאית במאבק נגד הרעב והעוני העולמי", בדוח הם הדגישו חמש המלצות, שכללו עשרים ואחת פעולות ספציפיות שיסייעו למקד מחדש את פיתוח מדיניות החקלאות בארה"ב. המסר המרכזי של הדו"ח הוא: 

"הפחתת הרעב והעוני בקנה מידה גדול בחו"ל וגם בבית, עולה בקנה אחד עם האינטרסים והערכים של אמריקה."

בהתאם לפילוסופיה של קרן גייטס, הדו"ח תומך ללא כל הסתייגות בשימוש בהנדסה גנטית בחקלאות, בטענה שהזרעים המהונדסים זכו להצלחה לא רק בחוות מסחריות גדולות אלא גם בחוות חקלאיות קטנות, במיוחד בסין ובהודו.

"בשנים האחרונות, אקדמיות מכובדות  למדע בעולם, כולל אלו שבבריטניה, גרמניה וצרפת, הגיעו למסקנה שהגידולים המהונדסים גנטית הקיימים כיום בשוק אינם מהווים סכנה לבריאות האדם או לסביבה. (...) ארה"ב צריכה אפוא להמשיך לתמוך בחקר הביוטכנולוגיה המודרנית של הגידולים על כל צורותיו, על ידי תמיכה במדענים מקומיים באפריקה שמדרום לסהרה ובדרום אסיה, תוך מתן סיוע טכני שסייע בפיתוח מערכות רגולטוריות ואישורים נאותים למען ההגנה על האינטרס הציבורי."

הדו"ח מדגיש כי אין להבין את המלצותיו רק כתוכנית ממשלתית של ארה"ב אלא כזרז ליצירת שותפויות ציבוריות-פרטיות:
"אכן, ההמלצות חורגות הרבה מעבר למגזר הממשלתי. ההבטחה הגדולה ביותר שלהם נובעת בדיוק מהעובדה שממשלות זרות ומוסדות לא ממשלתיים יהיו מעורבים, כולל אוניברסיטאות, חברות פרטיות, ארגוני פיתוח וקרנות פילנתרופיות פרטיות".

במקביל לקבוצת המנהיגים העצמאיים, קרן גייטס מימנה יוזמה דומה בשם "פאנל מונפלייה", המורכבת ממומחים אפריקאים ואירופיאים מתחומי החקלאות, הסחר, האקולוגיה והפיתוח העולמי. סר גורדון קונווי, נשיא קרן רוקפלר לשעבר ויו"ר הפאנל ממליץ על שותפויות ציבוריות-פרטיות אינטגרטיביות ואמיתיות  כמפתח להתגברות על חוסר הביטחון התזונתי, ומזכיר את AGRA כאחד מסיפורי ההצלחה בהקשר זה. הדו"ח הראשון שלו דוגל במחויבות מוגברת של תורמים אירופאים לתמוך בפיתוח חקלאי ובמחקר, במיוחד באפריקה. במבט לאחור על המהפכה הירוקה הראשונה, הוא טוען שהתקדמות בידע ובטכנולוגיה ימנעו את הבעיות:

"הטכנולוגיות של המהפכה הירוקה הראשונה פותחו בתחנות ניסוי עם תיעדוף לקרקעות פוריות, מקורות מים מבוקרים היטב וגורמים נוספים המתאימים לייצור בכמויות. הייתה מעט תפיסה של המורכבות והמגוון של הסביבה הפיזית של החקלאים ושל מערכות החקלאות, שלא לדבר על המגוון של הסביבה הכלכלית והחברתית. לעומת זאת, אפריקה שמדרום להסהרה דורשת מגוון התערבויות מקומיות מותאמות ומכוונות לצרכים ספציפיים. זה מצריך שילוב של טכנולוגיות מתאימות והשקעות כלכליות, חברתיות ומוסדיות, הן במגזר הציבורי והן במגזר הפרטי."

קרן גייטס מספקת לעתים קרובות כסף, כוח אדם ותכנים בו זמנית כדי להשפיע על השיח ועל קביעת המדיניות. דוגמה לכך הייתה סדרת המאמרים שהיא מימנה על תת-תזונה של אמהות וילדים שפורסם ב- The Lancet בשנת 2008. אחד המאמרים, שבחן את הממשל ואת מדיניות המימון של התזונה הגלובלית, נכתב בשיתוף עם סול ס. מוריס שבאותה תקופה עבד כקצין תוכניות בכיר בקרן גייטס. הוא ועמיתיו מתחו ביקורת קשה על מערכת התזונה הבינלאומית וכינו אותה "מפוצלת ולא מתפקדת", הם הצהירו כי המימון שניתן  על ידי תורמים בינלאומיים כדי להילחם במסגרת התזונה "אינה מספיקה וממוקדת מאוד...". הם סיכמו:

"הקהילה הבינלאומית צריכה לזהות ולבסס ממשל גלובלי חדש שיאפשר אחריות ושיתוף פעולה נרחבים יותר בין החברה האזרחית למגזר הפרטי".

בקיצור, באמצעות התמהיל האסטרטגי שלה של הענקת תרומות, הקמת רשתות ענפות של קשרים עסקיים וחברתיים והסברה, קרן גייטס מיצבה את עצמה בהצלחה במרכזה של קהילה אפיסטמית שמקדמת שוק של פתרונות לפתרון בעיות גלובליות מורכבות כמו רעב ותת תְזוּנָה. ללא ספק גישה זו תרמה לעלייה ניכרת במימון לביטחון תזונתי ותזונה משופרת, היא לא קראה תיגר על החסמים המבניים הבסיסיים ליכולתן של מדינות לטפל בבעיות אלו, בעיקר הסכמי הסחר והפיננסים המגבילים את יכולתן לתמוך בחברות חקלאיות מקומיות ובחקלאים קטנים.

עד כמה הפילנתרופיה העולמית היא "פילנתרופית"?

בשני העשורים האחרונים המגזר הפילנתרופי גדל מבחינת מספר הקרנות, גודל הנתינה השנתית שלו והיקף פעילותו. אמנם, מידע מפורט אודות סך ההוצאה השנתית של המגזר לפיתוח בינלאומי אינו זמין, אך ההערכות נעות בין 7 ל -10 מיליארד דולר בשנה.

ההוצאות מתרכזות בתחומים נבחרים, בעיקר בתחום הבריאות, בעוד שתחומים אחרים נותרים חסרי מימון. בשנת 2012, 1,000 הקרנות הגדולות בארה"ב ייחדו 37% מהתרומות הבינלאומיות שלהן לפרויקטים בתחום הבריאות, 11% לפרויקטים סביבתיים ו- 4% בלבד לפרויקטים בתחום זכויות האדם. (מן הסתם, בריאות ותזונה הם העסקים הרוחיים ביותר).

במקביל, המעורבות של הקרנות הפילנתרופיות בסדרי העדיפויות ובגישות הפרוגרמתיות של האו"ם הולכת ומתרחבת. ב- 23 באפריל 2013 האו"ם ערך אירוע מיוחד בנושא תפקידם של ארגונים פילנתרופיים במסגרת סדר היום לפיתוח פוסט 2015. כך המארגנים חתמו את האירוע:

"הארגונים הפילנתרופיים פעילים יותר ויותר במסגרת שיתופי הפעולה לפיתוח בינלאומי. הם הכירו בערך הרב של שיתופי הפעולה ביניהם ועם בעלי עניין אחרים. מתאים מאוד לארגונים הפילנתרופיים לתפקד במסגרת הטיפול באתגרי הפיתוח הבר-קיימא, כולל באמצעות גישות חדשניות שונות. ככאלה, יש להם את הפוטנציאל למלא תפקיד קריטי ביישום אג'נדת הפיתוח שלאחר 2015."

הקרן של ביל ומלינדה גייטס ממלאת תפקיד מיוחד בהקשר זה, שכן הנכסים והמענקים השנתיים שלה עולים בהרבה על אלו של כל הקרנות האחרות. כך גם קרן האו"ם, בעיקר בשל יחסה המיוחד לאו"ם ויחסיה הקרובים למזכ"ל האו"ם.

חשוב לציין, העלייה במעורבות התקבלה בברכה וקיבלה עידוד, לא רק ממזכ"ל האו"ם וראשי סוכנויות האו"ם, אלא גם מספר מדינות חברות, שחושבות כי ממשלות לבדן אינן יכולות לפתור את כל בעיות העולם. חלק מהקרנות הללו כמובן רואות בפילנתרופיה דרך לחסוך בתקציבי הפיתוח של עצמם תוך ניצול מדיניות המס וההשקעות המעניקות זכויות מיוחדות לבעלי ההון. המיליארדר האמריקאי וורן באפט הבהיר זאת בראיון לניו-יורק טיימס:

"(...) בזמן שרוב האמריקנים נאבקים כדי להסתדר, אנחנו המגה עשירים ממשיכים לקבל את הקלות המס יוצאות הדופן שלנו. חלקנו מנהלים השקעות אשר מרוויחות מיליארדים על בסיס יום יומי, אך רשאים לסווג את ההכנסות שלנו כ'נושאות ריבית', ובכך אנו מקבלים עסקה בעלת שיעור מס 'מציאה' של 15 אחוז. אחרים מחזיקים בחוזים עתידיים על מדדי מניות למשך 10 דקות כאשר 60% מהרווח שלהם מחויב במס של 15% בלבד, כאילו היו אלה השקעות לטווח ארוך. ברכות כאלו ואחרות מורעפות עלינו על ידי המחוקק בוושינגטון אשר מרגיש צורך להגן עלינו, ממש כאילו היינו ינשופים מנומרים או זן אחר בסכנת הכחדה. (...) החברים שלי ואני התכרבלנו מספיק זמן תחת חסותו של קונגרס ידידותי למיליארדרים."

ככל שהפעילות של קרנות הפילנתרופיה בתחום הפיתוח התרחבה, במיוחד של הקרנות העולמיות הגדולות, כך היא הפכה למורכבת יותר, פעילות זו פותחת בפניהן את האפשרות לגישה והשפעה בתחומים רבים, ללא מסגרת וללא פיקוח או עם פיקוח ממשלתי זניח. מבדיקת שתיים מהקרנות הפילנתרופיות החזקות בעולם, קרן רוקפלר וקרן גייטס עולה כי מבחינת התפקיד שהן ממלאות, בתחומים שנסקרו במאמר זה – בריאות, ומיגור מחלות, רעב, תזונה וחקלאות - ברור כי ישנן שלוש סוגיות ראויות לתשומת לב נרחבת.

הסוגיה הראשונה היא היעדר מסגרת למדידת תוצאות, מבחינת מידת העמידה ביעדים הרחבים וארוכי הטווח, כגון שיפור בתחום הבריאות או בתחום הבטחת תזונה לכולם. צריך לבדוק ולתקן את ההסכמים עם התורמים כדי לצמצם את הפער הזה.

הסוגיה השנייה היא העיסוק ההולך וגובר מצד הקרנות, בתוכניות וביעדים עצמם, השפעתן המתרחבת על בניית התוכניות, על התוצאות ועל הסיכון לעיוותים רציניים יותר. אחריות היא אפוא לא רק עניין טכני, היא מתייחסת ישירות לסוגיית המנדטים בסוכנויות האו"ם. איזו סוג של מסגרת צריך להקים, על מנת לוודא שהכסף הנתרם על ידי הקרנות הפילנתרופיות, מושקע בתוכניות וביעדים של הסוכנות, ולא בתוכניות המעוצבות לטובת האינטרסים של התורמים?

סוגיה שלישית נוגעת להשפעה על הממשל העולמי. האם יצירת שותפויות ותמיכה בשותפויות מרובות-אינטרסים, שאינן נותנות פריבילגיה לתפקידן של ממשלות וגופים בין-ממשלתיים בקביעת סטנדרטים ובעיצוב סדר היום לפיתוח, מסכנת ומערערת את אמינותם של מקבלי ההחלטות האחראים לרווחת הציבור ומחלישות את הממשל הדמוקרטי?

ניתן לחלק את ממצאי המחקר ותחומי הדאגה לארבע קטגוריות:

1. פילנתרופיטליזם - יישום מודל עסקי למדידת התוצאות

מאפיין בולט אחד של קרנות פרטיות רבות הוא העיסוק שלהן ביישום גישות עסקיות אשר לעתים קרובות מבוססות על פיתוח השוק, עם דגש חזק על תוצאות והשפעה. אמנם גישה זו יכולה להועיל במונחים של הרחבת האחריות, אך היא עשויה גם לייצר לחץ על מקבלי המענקים להציג את התוצאות המותאומות להגדרות של התורם, תוך מתן העדפה להתערבויות המייצרות רווחים לטווח הקצר על חשבון השקעה ביוזמות שיתרונותיהן עשויים להתגלות רק כעבור זמן רב.

אי אילו קרנות פילנתרופיות, כמו קרן גייטס, מעדיפות התערבויות ממוקדות בעייתיות, אשר מניבות תוצאות מהירות.  ההתמקדות בגישת ההצלחה המהירה, כמו פיתוח חיסונים או הפצת רשתות יתושים למיטה שטופלו בחומרי הדברה, גורמת לנטיה להזניח מכשולים מבניים ופוליטיים להתפתחות (למשל מערכות בריאות ציבוריות חלשות). הענקת מענקים על בסיס ניתוחי עלות-תועלת וניתוחי החזר על השקעה מסתכנת שלא לתמוך בנזקקים אמיתיים, אלא באלה שמסוגלים לספק התערבויות מוצלחות וזולות. קרנות שעוקבות אחר היגיון עסקי בלבד זכו לביקורת על כך שהם "מנהלים" את העניים במקום להעצים אותם.

בעוד שההבטחות ארוכות הטווח של גייטס ותמיכתו בקרן GAVI ובקרן העולמית, סיפקו לקרנות הללו ביטחון קיומי גדול הרבה יותר בהשוואה לתמיכה הממשלתית, זה גם אומר שהשותפויות הללו תלויות מאוד "בנדיבותם" המתמשכת של ביל ומלינדה גייטס. עם זאת, מכיוון שקרנות פרטיות משקיעות את רוב נכסיהן בשווקים הפיננסיים, הכנסתן מריבית ומדיבידנדים תלויה במצב הכלכלי הכולל - וכך גם קבלת התרומות שלהן. במהלך המשבר הכלכלי העולמי האחרון, המימון הבינלאומי של 1,300 הקרנות הגדולות בארה"ב ירד באופן דרמטי (ב-32% בין 2008 ל-2010). לכן, לא רק שהנתינה הפילנתרופית בדרך כלל בלתי צפויה, לפחות בטווח הארוך, היא גם נוטה לרדת בזמנים שבהם היא נחוצה ביותר.

2. השפעת הקרנות הפילנתרופיות על המדיניות ועל קביעת סדר יום

לקרנות פילנתרופיות יכולה להיות השפעה עצומה על קבלת החלטות פוליטיות ועל קביעת סדר היום. הדוגמה הטובה ביותר לכך היא קרן גייטס והתפקיד שהיא ממלאת בקביעת מדיניות הבריאות העולמית. הפרקטיקה שלה להעביר מגה תרומות,  למטרות שהיא קובעת ולהיות מעורבת פעילה בהסברה וביישום, הביאה לכך שקרן גייטס הפכה לגורם משפיע על קביעת סדר העדיפויות ב-WHO ועל השינויים הפוליטיים. 

ההשפעה כבדת המשקל של קרן גייטס על סדרי העדיפויות והפעולות של ארגון הבריאות העולמי נובעת גם משינויים בדפוסי המימון של התורמים המסורתיים. מכיוון שבשנים האחרונות ארגון הבריאות העולמי התמודד עם מחסור חמור במשאבים, העומד בניגוד גמור לצורכי המימון העצומים והגדלים בבריאות הציבור העולמית, כולל היערכות לחירום ותגובה למשבר, ארגון הבריאות העולמי פעל כדי "למשוך תורמים חדשים ולחפש מקורות מימון חדשים". 

כך גם לגבי השפעתה של קרן רוקפלר על המדיניות החקלאית בהקשר של המהפכה הירוקה והדחיפה של קרן גייטס לטכנולוגיות חקלאות "מודרניות", אשר כללו זרעים מהונדסים גנטית במדינות אפריקה, למרות החששות הציבוריים הגוברים מפני מזון מהונדס גנטית. 

קרן גייטס כופרת בגישות התומכות בעניים, ו"בגישה מלמטה למעלה", ומציעה תפיסות חלופיות לטיפול במשבר המזון העולמי ובאג'נדת המזון והחקלאות הגלובליים, כפי שמתואר בהערכה הבינלאומית על ידע חקלאי, מדע וטכנולוגיה לפיתוח (IAASTD).

הקרנות משפיעות לא רק באמצעות התרומות שלהן. קרן האו"ם, למשל, תרמה לעיצוב השיח באו"ם באמצעות תמיכה מייעצת למזכ"ל האו"ם, כינוס פגישות לא רשמיות עם מדינות חברות ומתן תמיכה נרחבת בתקשורת ובמדיה (ראה תיבה 6). קרן האו"ם שימשה ככוח מניע מאחורי הרבה מאוד שותפויות של בעלי עניין, כמו: כל אישה כל ילד, ו- אנרגיה בת קיימא לכולם, ורק לאחרונה השיקה קמפיין תקשורתי עולמי בנושא SDGs: 

קרן האו"ם

קרן האו"ם הוקמה ב-1998 על ידי טד טרנר מיליארדר אמריקאי, מייסד ה- CNN ומאוחר יותר יו"ר שותף בטיים וורנר (אחד מקונצרני התקשורת והבידור הגדולים בעולם). ב-18 בספטמבר 1997 הודיע ​​טרנר על כוונתו לתרום מיליארד דולר לתמיכה באו"ם ובמטרותיו. טרנר לא נתן את התרומה יוצאת הדופן הזו במזומן אלא באמצעות 18 מיליון מניות של טיים וורנר.

זמן קצר לאחר שטד טרנר הכריז על תרומתו לאו"ם, הערך של מניות טיים וורנר ירד באופן דרמטי. על מנת לסייע בקיום  ההבטחה של טרנר, קרן האו"ם החלה לגייס משאבים מתורמים נוספים. בסוף 2013, ההקצאות המצטברות לאו"ם הגיעו לכ-1.3 מיליארד דולר, מתוכם רק 450 מיליון דולר הגיעו מקרנות הליבה של טרנר ו-850 מיליון דולר גויסו מתורמים אחרים.

חלק גדול מההכנסות של קרן האו"ם מתורמים אחרים הגיעו מקרן ביל ומלינדה גייטס. בין 1999 ל-2014 גייטס תרם סך  של 231 מיליון דולר לקרן האו"ם, בעיקר עבור פרויקטים בתחומי הבריאות והחקלאות.

 

על מנת להרחיב את בסיס המימון שלה, קרן האו"ם בחנה באופן פעיל דרכים לגייס כספים ישירות מממשלות. בעשור האחרון קיבלה קרן האו"ם מימון ישיר ממספר ממשלות או סוכנויות ממשלתיות, בין היתר סוכנות הפיתוח הבינלאומית הקנדית (CIDA), המחלקה לפיתוח בינלאומי של ממשלת בריטניה (DFID), הנציבות האירופית, וכן הסוכנות האמריקאית לפיתוח בינלאומי (USAID).

בנוסף למספר ממשלות, קרן האו"ם בחנה הזדמנויות לבניית מה שמכונה "שותפויות עוגן" עם תאגידים רב לאומיים וקרנות פילנתרופיות תאגידיות כמרכיב חשוב באסטרטגיית הקיימות לטווח ארוך שלה. כוונה זו עוררה דאגות בחלקים מסוימים של האו"ם בגלל הסיכון הפוטנציאלי למוניטין הכרוך בכך. קרן האו"ם מונה כיום (יולי 2015) 23 שותפים תאגידיים, כגון אקסון מובייל, של, גולדמן זאקס ובנק אוף אמריקה. המשימה של קרן האו"ם ויחסיה עם האו"ם השתנו באופן משמעותי ב-15 השנים האחרונות. הקרן התחילה ב-1998 בעיקר כמוסד המעניק תרומות, שמטרתו היחידה היא לתעל את הכסף של טד טרנר לאו"ם. מאז הקרן עברה לעסוק יותר ויותר בהשקת יוזמות משלה מחוץ לאו"ם, כגון הקואליציה לאנרגיה העתידית (ראה www.energyfuturecoalition.org), תיווך בין תורמים וסוכנויות יישום (בתוך ומחוץ למערכת האו"ם), ומסעות פרסום לתמיכה במזכ"ל האו"ם ובסדרי העדיפויות והאסטרטגיות העיקריות שלו - לרבות מטרתו המוצהרת "להרחיב את העיסוק של האו"ם בפעילות ליצירת שותפויות של בעלי עניין רבים ככל האפשר: בעלי אינטרס מהמגזר הפרטי, מהחברה האזרחית, פילנתרופים ואנשי אקדמיה."

קרן האו"ם מהווה כוח מניע מאחורי כמה מהשותפויות העולמיות שיזם מזכ"ל האו"ם מאז 2010. היא פועלת בשיתוף פעולה הדוק עם האו"ם כדי לתמוך ביוזמת "אנרגיה בת קיימא לכל" של מזכ"ל האו"ם, ובמיוחד כדי לתמוך בפעילות של קבוצת בעלי האינטרס הרבים של המזכ"ל הכללי, לא רק באמצעות תרומות אלא גם "באמצעות הסברה עולמית, תקשורת וניהול המעורבות של המגזר הפרטי (...)".

 נציגי קרן האו"ם הפכו ליועצים קרובים של המזכיר הכללי של האו"ם והם משתתפים באופן קבוע בפגישות פנימיות המכונסות על ידי משרד המזכיר הכללי. בנוסף, הקרן סיפקה משאבים להעסקת צוות נוסף שלה באו"ם וכך הפכה ליד ימינם של הסגל הבכיר באו"ם בתחום ההסברה והפרסום. הקרן סיפקה, למשל, "תמיכה בתקשורת חיצונית, מדיה וצוות מנהלים" סביב ההשקה הרשמית של UN Women בפברואר 2011.

לדברי מזכ"ל האו"ם, הסכם היחסים בין האו"ם לקרן האו"ם נבדק ותוקן כדי להבטיח שהוא משקף את האבולוציה בגישה ובמטרות של הקרן. ההסכם החדש נחתם באוקטובר 2014, אך במקום לספק בסיס איתן לממשל אפקטיבי ושקוף, נראה שההסכם החדש חיזק את הבלעדיות במערכת יחסים זו ואת היחס המועדף שמזכירות האו"ם נתנה לקרן האו"ם.

ניסוח ההסכם האחרון התקיים בדלתיים סגורות ללא כל פיקוח או שקיפות בין-ממשלתית, ובניגוד לשני ההסכמים הקודמים, הוא לא פורסם ברבים.

3. פיצול והחלשת הממשל העולמי

קרנות פילנתרופיות, במיוחד קרן גייטס, קרן רוקפלר וקרן האו"ם, לא רק מממנות פרוייקטים בסדרי גודל עצומים אלא גם מהוות הכוח המניע מאחורי שותפויות גלובליות של בעלי אינטרס רבים. למעשה, רבות מהשותפויות הללו, כמו יוזמת החיסונים לילדים, ברית השחפת, ברית GAVI ו-SUN - Scaling up Nutrition, נוצרו ביוזמת קרנות אלו.

אולם צמיחתן של השותפויות הגלובליות והקרנות האנכיות, (קרנות אנכיות הן תוכניות גלובליות הממומנות בידי בעלי אינטרס המספקים מימון ייעודי למטרות מוגדרות), במיוחד במגזר הבריאות, הובילה לפתרונות בודדים המתואמים לעיתים רבות בצורה גרועה. יוזמות אלו לא רק תרמו להיחלשות המוסדית של האו"ם והסוכנויות המיוחדות שלה, אלא גם פגעו ביישום אסטרטגיות הפיתוח המשולבות ברמה הלאומית.

התומכים רואים במגוון היוזמות העולמיות חוזק ופתח לאפשרות לשמור על גמישות פוליטית ולגייס מגוון רחב של שחקנים שונים. עם זאת, הדבר גורם למעשה לכפילות ולחפיפה נושאית, או לעלויות עיסקיות ותיאום גבוהות ברמה בינלאומית ולאומית. קרן גייטס מתחה ביקורת חריפה על החולשה והפיצול במערכת התזונה העולמית והייתה גורם מכריע בהקמת תנועת SUN. אבל SUN לא פעלה כדי להתגבר על הפיצול הזה. במקום זאת היא הוסיפה לריבוי השותפויות העולמיות בנושא ביטחון תזונתי ותזונה, כגון הברית העולמית לתזונה משופרת (GAIN), יוזמת המיקרו-נוטריאנטים (MI), יוזמת חיזוק הקמח (FFI), הברית החדשה לביטחון תזונתי ותזונה ועוד רבים אחרים. בינתיים הוועדה הקבועה של המערכת לתזונה של האו"ם, המתיימרת להיות "הפורום להרמוניזציה של מדיניות המזון והתזונה של האו"ם", נותרה חלשה וללא מימון.

יתרה מזאת, מכיוון ששותפויות מעניקות לכל השחקנים המשתתפים זכויות שוות, העמדה הפוליטית והמשפטית המיוחדת הנתפשת באופן לגיטימי על ידי גופים ציבוריים, נדחקת. שותפויות של בעלי אינטרס מרובים, מנטרלות ממשלות, פרלמנטים וגופים שתפקידם לקבל החלטות בין-ממשלתיות, הן מעריכות יתר על המידה את מעמדם הפוליטי של שחקנים פרטיים, לרבות תאגידים טרנס-לאומיים, קרנות פילנתרופיות ולפעמים אפילו אנשים עשירים כמו ביל גייטס וטד טרנר.

האם השותפויות פוגעות בקבלת החלטות דמוקרטיות? הדבר תלוי לחלוטין במי שבוחר את המשתתפים, עד כמה השותפות שקופה, עד כמה ההרכב מייצג ועד כמה השותפים אחראים למחוזות הבחירה שלהם, כמו גם למנדטים ציבוריים. 

4. חוסר שקיפות והיעדר מנגנוני אחריות 

לקרנות כמו קרן גייטס וקרן רוקפלר יש השפעה משמעותית על מדיניות הפיתוח, אך הם אינם נושאים באחריות כלפי "המוטבים" מפעילותם, בין אם מדובר בממשלות, ארגונים בינלאומיים או קהילות מקומיות. בדרך כלל, האחריות שלהם מוגבלת והם מחוייבים רק לדירקטוריונים או לנאמנים שלהם. זה יכול להיות מספר די מוגבל של אנשים, כמו במקרה של קרן גייטס, שבה שלושה בני משפחה ווורן באפט משמשים כנאמנים וכיו"רים שותפים.

קרנות צריכות לעמוד בדרישות חשיפה מוגבלות בלבד. בארה"ב קרנות פילנתרופיות מחויבות להגיש דוחות שנתיים ולחשוף אותם ציבורית (טופס 990 PF). הדוחות מכילים מידע בסיסי על מימון, השקעות וקבלת תרומות. חלק מהקרנות מספקות מידע בסיסי על המענקים והתרומות שלהן באתר האינטרנט שלהן, כמו קרן גייטס וקרן רוקפלר.

עם זאת, רוב הקרנות אינן מדווחות בהתאם לתקני הדיווח הגלובליים. רק שבע קרנות משתתפות ביוזמת השקיפות הבינלאומית בסיוע (IATI), ביניהן קרן גייטס וקרן היולט. רק מספר קרנות, אם בכלל, חושפות את המידע הזה לציבור.

מַסְקָנָה

 עד כה רווחה האמונה בקרב ממשלות וארגונים בינלאומיים כי הפילנתרופיה התאגידית ממלאת תפקיד חשוב בפיתוח הגלובלי. במסמך של הוועידה הבינלאומית השלישית למימון ולפיתוח, המכונה אג'נדת הפעולה של אדיס אבבה (13-16 ביולי 2015), הממשלות מסרו את ההצהרה הבאה:

 "אנו מברכים על הצמיחה המהירה של הנתינה הפילנתרופית ועל התרומות המשמעותיות, הפיננסיות והלא פיננסיות שהפילנתרופים תרמו להשגת המטרות המשותפות שלנו. אנו מכירים בגמישותם וביכולתם של הפילנתרופים לקחת סיכונים ולתרום לחדשנות, ביכולתם למנף כספים נוספים על ידי יצירת שותפויות רבות בין בעלי אינטרס. אנו קוראים למי שעדיין לא הצטרפו, להצטרף לאלה שכבר תורמים."

לנוכח הניסיון בתחומי הבריאות והחקלאות, צריך להעריך באופן יסודי את ההשפעות ותוצאות הלוואי הנובעות עקב המעורבות הפילנתרופית. ממשלות, ארגונים בינלאומיים וארגונים ציבוריים צריכים לבחון את המגזר הפילנתרופי על גווניו ולהעריך את ההשפעתן הגוברת של הקרנות הפילנתרופיות הגדולות, במיוחד הקרן של ביל ומלינדה גייטס, על קביעת השיח הפוליטי ועל קביעת סדר היום הגלובלי.

צריך לנתח את הסיכונים ואת תוצאות הלוואי עקב המעורבות הפעילה של הפילנתרופיה, במיוחד את ריסוק הממשל הגלובלי, ואת החלשותה של הדמוקרטיה הייצוגית ומוסדותיה (כגון פרלמנטים), את המימון הלא ידוע והבלתי מספק של הטובין הציבורי, את היעדר הפיקוח ומנגנוני אחריות, ואת השימוש בנוהג הרווח של החלת היגיון עסקי על אספקת טובין ציבורי. לנוכח בעיות אלה, צריך לתת לקבטי"ם העוסקים ביוזמות משולבות עם הפילנתרופיה התאגידית, להעריך בקפידה את ההשפעה ואת תוצאות הלוואי של יוזמות אלו, ואולי כדאי ורצוי לשקול מחדש את המעורבות של הפילנתרופיה בקביעת סדר היום בתחומים חשובים כמו: בריאות, תזונה, חקלאות, אנרגיה, מזג אוויר...

מי ששולט בזרעים שולט במזון -מי ששולט במזון שולט....

BASF, Bayer/Monsanto, ChemChina-Syngenta ו-Corteva Agriscience הם ארבעת התאגידים הגדולים המחזיקים כיום בזכויות על למעלה משני שלישים ממכירות הזרעים וחומרי הדברה בעולם.