400 מחקרים קריטיים על חיסונים שהורים ורופאי ילדים צריכים לדעת עליהם

 ניל ז' מילר, עיתונאי העוסק במחקרים רפואיים המנהל את המכון העולמי לחיסונים "ThinkTwice", חקר את החיסונים במשך שלושה עשורים וכתב מספר ספרים בנושא, כולל הספר "הסקירה של מילר למחקרי חיסונים קריטיים: 400 מאמרים מדעיים חשובים מסוכמים להורים ולחוקרים."

תקציר:

השוואת שיעורי החיסונים ב-34 מדינות מפותחות גילתה קורלציה משמעותית בין שיעורי תמותת תינוקות לבין מספר מנות החיסון שתינוקות מקבלים. בארה"ב, המדינה שבה נדרשת הכמות הגבוהה ביותר של חיסונים, יש את תמותת התינוקות הגבוהה ביותר.

מחקרים מראים שככל שתינוק מקבל יותר חיסונים בו-זמנית, כך גדל הסיכון שלו להתאשפז או למות בהשוואה לאלו שמקבלים פחות חיסונים.

ככל שילד מחוסן מוקדם יותר בינקות, כך גדל הסיכון להתאשפז או למות בהשוואה לילדים המקבלים את אותם חיסונים במועד מאוחר יותר.

חיסונים: האם הם בטוחים? האם הם יעילים? 

על מנת לענות על השאלת האלה נסתייע בניל ז. מילר, עיתונאי העוסק במחקרים רפואיים המנהל את המכון העולמי לחיסונים "ThinkTwice".

מילר חקר את החיסונים במשך שלושה עשורים וכתב מספר ספרים בנושא, ביניהם "חיסונים: האם הם באמת בטוחים ויעילים?", "המדריך לבטיחות החיסונים למשפחות מודאגות ולעוסקים בבריאות" ו-"הסקירה של מילר למחקרי חיסונים קריטיים: 400 מאמרים מדעיים חשובים מסוכמים להורים ולחוקרים".

הספר "הביקורת של מילר", אשר פורסם ב-2016, הנו יצירת מופת, בו הוא סוקר את הדאגה לבטיחות וליעילות החיסונים באמצעות 400 מחקרים שפורסמו עם ביקורת עמיתים.

הספר אינו סוקר מחקרים התומכים בחיסון (כמעט כולם ממומנים על ידי תעשיית הפארמה והממשלה), שכן מחקרים אלו זמינים באתר המרכז לבקרת מחלות ומניעתן (CDC).

מילר מספר:

"התחלתי כשהילדים שלי נולדו... לפני יותר מ-30 שנה... כשאשתי הייתה בהריון, הרגשתי שאני חייב לעשות בדיקת נאותות בנושא החיסונים. אבל אני חייב להיות כנה."

"לפני שבכלל התחלתי לחקור את החיסונים, אשתי ואני די ידענו אינטואיטיבית שאנחנו לא הולכים להזריק לילדים שלנו חיסונים.

"כאשר אני מרצה, לעתים קרובות אני אומר לאנשים, 'איך אפשר לצפות להשיגים בריאותיים על ידי הזרקת חומרים רעילים לילדים בריאים?'

"ידעתי את זה אינטואיטיבית... אבל עדיין הרגשתי חובה לעשות את בדיקת הנאותות שלי ולבצע את המחקר.

"העניין הוא שכשאני עושה דברים, אני עושה אותם די יסודי... עשיתי את המחקר שלי בספריות רפואיות.  התחלתי לאסוף את המומרים ולערוך השוואות."

"אנשים התחילו להיחשף להמידע שארגנתי. שאלו אותי על חיסונים כבר אז. ארגנתי את הכל בספרון. התחלתי לחלוק את המידע עם אנשים. הכל התגלגל כמו כדור שלג מהספרון הראשון".

אל תאמינו לטיעון 'אין ראיות'

"סקירת מילר" נוצרה בתגובה לפזמון החוזר הנפוץ ש"אין מחקרים המראים שחיסונים אינם בטוחים או לא יעילים".

"אני שומע את זה לעתים קרובות," אמר מילר. "הורים באים אליי כל הזמן ואומרים, 'הרופא שלי אמר לי שחיסונים בטוחים ואין מחקרים שמוכיחים [אחרת]'. אני עוסק במחקר כבר 30 שנה. אני מכיר אלפי מחקרים שמתעדים את החשש. הספרים שלי מתעדים את כל המחקרים.

"סקירת מילר" ייחודית בכך שהיא מסכמת 400 מחקרים בנקודות עם ציטוטים ישירים מהמחקר - כל מחקר מסוכם בעמוד אחד - בתוספת ציטוטים כדי שניתן יהיה למצוא ולקרוא את המחקר במלואו במידה ונרצה לעשות זאת. כל המחקרים פורסמו בכתבי עת רפואיים, עברו בדיקה של עמיתים ונוספו לאינדקס של הספרייה הלאומית לרפואה.

לדברי מילר:

"אלה מחקרים תקפים של חוקרים תקפים בכתבי עת רבים שאנשים שמעו עליהם - The Lancet, New England Journal of Medicine, כל כתבי העת המרכזיים (וכמה מכתבי העת הקטנים יותר, אבל הם עדיין מחקרים תקפים שנבדקו על ידי עמיתים), המוכיחים כי יש בעייה עם החיסונים: קיימות בעיות בטיחות, קיימות בעיות יעילות.

"את כולם מוצאים באותו מקום קונבציונלי, כך שאנשים, כמו רופאים, יוכלו לצרוך את כל המידע במקום אחד.

"הספר הזה מאוד הועיל לרופאים. כאשר רופאים שיושבים על הגדר, או שהם בעד חיסונים, מקבלים את הספר הזה וקוראים אותו, אני שומע הורים שמספרים שהרופא שלהם כבר לא לוחץ עליהם לקבל את החיסונים.

"כעת הרופא שלהם מכבד את ההחלטה של ההורים שלא לחסן או את הבחירה בשגרת חיסונים חלופית, בהתאם לבחירת ההורים.

"אני מדבר על מתן גישה לא מצונזרת ובלתי מוגבלת לכל המידע הזמין על חיסונים.

"גישה לא רק למה שהרופא שלך רוצה שתדע. לא רק למה שחברות התרופות רוצות שתדע ולא רק למה שהמרכז לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) אומר לרופאים לשתף עם המטופלים שלהם.

"אני רוצה שההורים יהיו חופשיים לחלוטין לקבל את ההחלטה האם הם רוצים לחסן את ילדיהם או לא... זו באמת סוגייה קשורה לזכויות אדם.

"למעשה מדובר בבחינת חובת החיסונים. אני חושב שכל החיסונים הם בעייתיים. אני חושב כך, לא רק על סמך מה שאני מרגיש, אלא על סמך ראיות שבחנתי לאורך שנים".

חלק מהבעיה היא קבלת החלטות לא מושכלות

בסופו של דבר, כל הורה מחליט האם לחסן או לא. הבעיה היא שברוב המקרים זו תהיה החלטה לא מושכלת.

סוגיה שהועלתה בכמה מספריו הקודמים עוסקת במסעות פרסום של מידע מפרובק, בכוונה לגרום לך להאמין שהחיסונים יעילים הרבה יותר ממה שהם באמת.

לדוגמה, הנתונים כל שכיחות מחלה משמשים כדי להצביע על כך שחיסונים הפחיתו באופן דרמטי את שכיחותה של מחלה מסוימת, כאשר בפועל שיעור המחלה כבר ירד ב-90%, או יותר ואפילו יותר במקרים מסוימים, וזה הרבה לפני שהחיסון היה זמין .

במדינות מתפתחות מחלת החצבת הייתה מאוד בעייתית, בעיקר בגלל תת תזונה, מחסור בוויטמין A, מחסור במים נקיים, ליקויי תברואה וחוסר גישה מהירה לטיפול רפואי. בעקבות ההתייחסות לגורמים הללו, התמותה מחצבת יורדת מעצמה.

מסתבר שויטמין A חשוב במיוחד, ומחקרים בחסות ארגון הבריאות העולמי אישרו שצריכה גבוהה של ויטמין A מספקת לילדים הגנה מפני סיבוכים ומוות הקשורים למחלה.

מילר:

"ב-1963, כאשר החיסון נגד חצבת הוצג בארצות הברית, שיעור התמותה מחצבת הציג ירידה דרסטית מסוף שנות ה-50, 

"זה קרה בשל [העובדה] שהאוכלוסייה זכתה להגנה מפני ההשפעות ההרסניות ביותר של המחלה. זה קורה עם הרבה מחלות שונות.

"בספר שלי, יש גרפים ואיורים מסוגים רבים ושונים המסייעים לקורא להבין את הנקודות העיקריות שאני מעלה... כל אחד מהגרפים הללו מראה שהמחלות הללו פחתו באופן משמעותי מעצמן, הרבה לפני שהחיסונים הופיעו.

"למשל, קדחת השנית. לאן נעלמה קדחת השנית? למה אנחנו לא רואים מקרים של קדחת השנית בזמן שלא נערכו מבצעי חיסונים המוניים נגד מחלת השנית? זו נקודה חשובה שצריך להצביע עליה".

מחלות ילדים רבות מספקות הגנה מפני מחלת הסרטן

נקודה משמעותית נוספת היא שישנם עשרות מחקרים המוכיחים כי ההידבקות במחלות ילדים מסוימות למעשה מספקת הגנה מפני סוגים שונים של מחלת הסרטן בשלב מאוחר יותר בחיים - ממלנומה ועד לוקמיה.

חשוב להבין שכאשר סובלים מזיהום טבעי, הגוף שלנו מפעיל בעוצמה את מנגנון המערכת החיסונית שלו, זהו תהליך שבו הגוף מפתח חסינות טבעית אותנטית לכל החיים, זו חסינות שונה באופן מהותי מהחסינות המלאכותית והזמנית שהחיסון מספק .

אחת הסיבות לכך היא שחיסונים מעוררים חלק שונה לחלוטין במערכת החיסונית שלנו בהשוואה לעוצמת ההגנה מפני זיהומים שנרכשה באופן טבעי. יש אפילו ראיות המצביעות על כך שמחלות ילדים מסייעות בהגנה מפני מחלות לב עתידיות.

מילר:

"מחקר יפני... בדק יותר מ-100,000 גברים ונשים בגיל מבוגר. הם הסתכלו אחורה על היסטוריית ההידבקות שלהם במחלות ילדים נפוצות.

"האם הם נדבקו באבעבועות רוח, אדמת, חצבת וחזרת? הם מצאו שהדבקות למעשה מגינה מפני מחלות לב.

"אתה מוגן מפני התקפי לב וסוגים שונים של מחלות טרשת העורקים של מערכות העורקים. מדובר בהגנה על מערכת העורקים כך שאתה מוגן - כשאתה נדבק במחלות האלה - מפני סרטן, מחלות לב, התקפי לב ושבץ מוחי.

"ישנן תיאוריות שונות מדוע זה מתרחש. אבל הדבר החשוב הוא שמחקר אחר מחקר מאשרים שזה קורה".

"מחקר יפני... בדק יותר מ-100,000 גברים ונשים בגיל מבוגר. הם בחנו את היסטוריית ההידבקות שלהם  במחלות הילדות הנפוצות הללו.

"האם הם חלו באבעבועות רוח, אדמת, חצבת וחזרת? מה שהם מצאו זה שההדבקות למעשה מגינה מפני מחלות לב.

החיסונים מייוצרים מוטציות בעייתיות

בעיה נוספת הקשורה לחיסונים, אשר רבים לא מודעים אליה היא העובדה שחיסונים גורמים למוטציות במיקרואורגניזמים הנושאים את המחלה, בדיוק באותו האופן שבו אנטיביוטיקה גורמת לחיידקים לעבור מוטציה.

למשל, החיסון נגד דיפתריה, טטנוס ושעלת (DTaP), גורם למיקרואורגניזם של השעלת, בורדטלה פרטוזיס, לעבור מוטציה ולחמוק מהחיסון. אותו דבר קרה עם חיסון הפנאומוקוק וחיסון האמופילוס שפעת מסוג B (Hib).

מילר:

"נמנצא, למשל, כי כאשר אתה מקבל חיסון נגד זני מחלה מסוימים, בעוד שלמעשה קיימים זנים מרובים אשר גורמים למחלה, החיסון יראה יעילות בהפחתת שכיחות המחלה רק כאשר מדובר בזן המסוים הזה.

"אבל מה שקורה הוא שהזנים האחרים באים ותופסים את מקומם... והם חוזרים הרבה יותר חזקים.

"זה מה שקרה עם ה- Prevnar, חיסון הפנאומוקוק, נגד מחלת הפנאומוקוק. כל התינוקות המקבלים חיסונים על פי שגרת החיסונים הסטנדרטית של ה-CDC מקבלים את חיסון הפנאומוקוק בגילאי 2, 4 ו-6 חודשים.

"החיסון הזה מכוון רק לשבעה זנים. לפנאומוקוק יש 90 זנים שונים המסוגלים לגרום למחלת הפנאומוקוק.

"הם (החיסונים) די יעילים בהפחתת כמות המחלות הנגרמות על ידי אותם זני הפנאומוקוק שהחיסון תוקף. אבל מה שקורה תוך מספר שנים ספורות בלבד, הוא שהזנים האחרים הופכים לנפוצים יותר ורעילים יותר... ואלה תופסים את מקומם של הזנים המקוריים.

 ב-2010  יצאו עם חיסון חדש... כדי להתמודד עם הירידה ביעילות החיסון בגלל מה שהסברתי זה עתה. החיסון החדש כלל את שבעת הזנים המקוריים ועוד שישה זנים נוספים, אלו שגורמים למרבית מחלות הפנאומוקוק כעת.

"בתוך שנתיים מהחיסון החדש המשודרג והמעודכן לפנאומוקוק, הזנים כבר עברו מוטציה".

למרבה הצער, מתנכלים ומאשימים הורים רבים בכשלון של החיסונים הללו. אומרים להורים שאם הם לא מחסנים את ילדיהם, הם אחראים להפצת המחלה.

זה הרעיון שבו ה-CDC, התעשייה הרפואית ותעשיית התרופות משתמשים לצרכי תעמולה. עם זאת, אם ניקרא את המחקרים, נמצא את מה שהמדענים יודעים - הבעיה האמיתית היא הסתגלות אבולוציונית.

לא ניתן להשיג חסינות עדר באמצעות חיסונים

טיעון מרכזי נוסף לקידם התעמולה לחיסונים המוניים, הוא הטיעון שרק כך ניתן להשיג חסינות עדר. המציאות היא שלעולם לא נוכל להגיע לחסינות עדר באמצעות חיסונים, הסיבה היא ששיעורי התחסנות גבוהים מעודדים את התפתחותם של זנים רעילים יותר הגורמים למחלות קשות יותר.

באוכלוסייה מחוסנת, דרגת הרעילות גוברת עקב לחץ סלקטיבי, במאבק ההישרדותי של הפתוגן גד החיסון, הוא מפתח מוטציות חזקות יותר, רעילות יותר ועמידות יותר נגד החיסונים. 

באוכלוסיות לא מחוסנות, הסביבה מקדמת רעילות מופחתת, שכן הפתוגן לא רוצה להרוג את המארח שלו.

פתוגן חכם הוא כזה שמסוגל להדביק מארחים רבים מבלי להרוג אותם, כי כאשר המארח מת, הפתוגן מאבד את הסביבה שבה תלויה ההישרדות שלו.

ברגע שהאורגניזם הגורם למחלה עובר מוטציה והופך לרעיל יותר בתוך האוכלוסייה המחוסנת, הוא מגביר את הסיכון לא רק בקרב המחוסנים אלא גם בקרב הלא מחוסנים, שעומדים כעת בפני מוטציה  הרבה יותר אלימה.

מילר:

"במונחים של חסינות עדר, קיימים לא רק... הלחץ הסלקטיבי הזה שמונע את האפשרות להשיג חסינות עדר (מכיוון שהמיקרואורגניזמים תמיד מנסים לחמוק מהחיסון), על פי האומדנים החיוביים ביותר, חיסון השעלת יעיל רק ב-60%. וזה תופס רק למספר שנים לא רב.

"מחקרים מראים שגם אחרי שלוש, ארבע או חמש שנים, נעלמת היעילות, וחוזרים למצב שבו היינו לפני החיסון.

"איך אפשר לצפות להשיג חסינות עדר עם החיסון נגד שעלת, שיעילותו נמדדת רק ב-60%?

"אפשר לחסן 100% מהאוכלוסייה ואי אפשר להשיג חסינות עדר עם חיסון שיעילותו נאמדת רק ב-60%. חיסוני שפעת - שנים רבות, חיסונים אלה אינם מתאימים לנגיף המחזורי - כך שיעילותו היא 0%. בשנים הטובות ביותר, יעילות החיסון נאמדה רק ב- 30%, 40% או 50%".

מחקרים מראים שהחיסונים גורמים לעלייה בתמותת התינוקות

אחד העקרונות של הרפואה הקונבנציונלית הוא שאם מחסנים את כל האוכלוסייה, כולם יהיו בריאים יותר ויהיו פחות מחלות.

אבל כאשר משווים את שיעורי ההתחסנות מול סטטיסטיקות בריאותיות, מגלים שההפך הוא למעשה הנכון. זהו חלק מהמידע המשכנע ביותר שמילר חולק בספרו.

לדוגמה, כאשר השוו את שיעורי ההתחסנות ב-34 מדינות מפותחות, הם מצאו התאמה משמעותית בין שיעורי תמותת התינוקות לבין מספר מנות החיסון שהתינוקות קיבלו.

מדינות מפותחות כמו ארה"ב הדורשות התחסנות ברוב החיסונים מציגות את תמותת התינוקות הגבוהה ביותר. ניתן לקרוא את המחקר הזה כאן.

מילר:

"אני הוא העורך הראשי של המחקר הזה, למעשה. המחבר היה ד"ר גארי גולדמן, אשר עבד עבור ה-CDC במשך שבע שנים. הוא פרש כאשר גילה שה-CDC לא מאפשר לפרסם שום מידע שעלול לפגוע ברעיון שהחיסונים הינם בטוחים ויעילים.

"גולדמן מצא בעיות בחיסון נגד אבעבועות רוח ורצה לפרסם את הנתונים האלה. ב-CDC אמרו לו, 'אנחנו לא נאפשר לך לעשות את זה.' זה הזמן שבו גולדמן פרש.

"גולדמן ואני עשינו שני מחקרים שנבדקו על ידי עמיתים.

"ילדים בארה"ב - המחוסנים על פי שגרת החיסונים של ה-CDC - נדרשים לקבל את מירב החיסונים הזמינים בעולם המפותח, למעשה בכל העולם. באופן גלובלי, עשרים ושישה חיסונים. מדינות מפותחות אחרות דורשות פחות.

"מדינות מסוימות דורשות רק 12 חיסונים - שוויץ, שוודיה, איסלנד ומדינות אחרות באירופה - במדינות אלה שיעורי תמותת התינוקות נמוכים יותר. זה מה שהמחקר שלנו בחן. החיסונים מקודמים כמצילי חיים. הם ניתנים לילדים כדי להגן עליהם מפני מוות ממחלות זיהומיות.

"אספנו את לוחות זמני החיסונים של 34 מדינות ומצאנו, שבארצות הברית שיעורי תמותת התינוקות היא הגבוהה ביותר.

"בשלושים ושלוש מדינות בעולם המפותח היו שיעורי תמותת תינוקות נמוכים יותר.

"מצאנו קשר מובהק סטטיסטית. התאמה ישירה בין מספר החיסונים שהמדינה דרשה לתת לתינוקות שלה לבין שיעור תמותת התינוקות. ככל שמדינה דורשת יותר חיסונים, כך שיעור תמותת התינוקות עולה".

מדוע המידע הזה לא מופיע בעמוד הראשון של החדשות?

רבים מאמינים בתמימות שאם כל זה היה נכון, שאם החיסונים באמת היו עושים יותר נזק מתועלת, זה היה מופיע בעמוד הראשון של החדשות בכל העיתונים ופותח את מהדורות החדשות בפריים טיים. הסיבה לכך שאנחנו שומעים רק לעתים רחוקות אם בכלל, על מחקרים כמו זה, היא כי לתעשיית החיסונים יש אחיזת ברזל ושליטה מלאה על המידע המופץ בפומבי.

הקנוניה בין סוכנויות רגולטוריות פדרליות, ממשלות, המדיה ותעשיות הפארמה היא רק אחת מני מכשולים רבים אשר מונעים את הפצת המידע החשוב והחיוני הזה.

יש אנשים כמו ד"ר ג'ולי גרברדינג, שמילאה תפקיד בכיר ב-CDC במשך שבע שנים, כאחראית על מתן המלצות לטיפול במחלות זיהומיות, בטרם המשיכה לתפקיד הנשיאה בחברת Merck Vaccines, אחת מיצרניות החיסונים הגדולות בעולם.

זו רק אחת מתוך עשרות רבות של דוגמאות לדלת המסתובבת הזו, אשר הובילה להתמוטטות הרפואה האמיתית המבוססת על מדע.

מילר:

"קיימת בעיה רצינית, והיא שמדענים מובילים משמיטים מידע חשוב מתוך מחקרים מפני שהם מושפעים מהאנשים שמממנים את מחקריהם, לפעמים הם אף נדרשים שלא לפרסם את המחקרים כי הוא לא השיגו את התוצאות שהם בקשו להשיג...

"קיימת בעיה רצינית עם תעשיית התרופות מפני שהיא השיגה שליטה על ההחלטה אילו מחקרים יתפרסמו. כמו כן, קיימת בעיה רצינית מכיוון שחברות התרופות שולטות בכספי הפרסום שהולכים לאמצעי התקשורת המובילים.

"תקשורת המיינסטרים עושה כ-70% מההכנסה שלה מפרסומות פרמצבטיות. הם לא רוצים לפרסם או לקדם שום דבר, אפילו במהדורות החדשות שלהם שיהיה ביקורתי כלפי חיסונים, כי זה עלול לפגוע בפוטנציאל שלהם להמשיך ולהכניס את מיליוני הדולרים שהם מרוויחים מדי שנה מחברות התרופות".

הבעיה הגדולה והחמורה ביותר שאיתה אנו מתמודדים כיום היא שיתוף הפעולה בדחיפה לחובת החיסונים ולביטול הזכות להסכמה מדעת.

לדוגמה, התנאי להתקבל ללימודים בבתי הספר בקליפורניה, הוא להיות מחוסנים בכל החיסונים הנדרשים, ללא הסכמה מדעת, זו הפרה חמורה של זכויות אדם.

מחקר מוכיח כי זה מסוכן מאוד לחסן במספר חיסונים בו-זמנית

המחקר השני שפירסמו מילר וגולדמן ניתח כמעט 40,000 דיווחים על תינוקות שסבלו מתופעות לוואי שליליות לאחר החיסונים. כאן, הם מצאו שתינוקות שקיבלו הכי הרבה חיסונים היו בעלי סיכון גבוה יותר להתאשפז או למות בהשוואה לאלו שקיבלו פחות חיסונים.

ראוי לציין כי נתונים אלה התקבלו ממסד הנתונים של ווארס (VAERS), מערכת דיווח פסיבית, וכי המחקר אישר כי קיים תת דיווח במערכות הדיווח הפסיביות המוערך ביחס של-50 ל-1.

המשמעות היא שכשאתה מוצא דיווח אחד ב-VAERS, אתה צריך להכפיל אותו ב-50 כדי להתקרב למציאות, כי בממוצע, רק 1 מכל 50 תופעות לוואי מדווחות.

לרופאים יש חובה חוקית לדווח ל-VAERS על תופעות לוואי, אבל הם לא עושים זאת, ואין השלכות לאי הגשת דיווח.

גם הורים יכולים גם לדווח למאגר, מומלץ לכל ההורים לעשות זאת, אם ילדם חווה תופעות לוואי שליליות בעקבות החיסונים.

נכון להיום, ב-VAERS יש למעלה מ-500,000 דיווחים על תופעות לוואי שליליות מהחיסונים, ומדי שנה מתווספים יותר מ-30,000 דיווחים חדשים.

מילר וגולדמן הורידו את מסד הנתונים הזה ויצרו תוכנית לחילוץ כל הדיווחים על תינוקות. בסך הכל, הם חילצו את הדיווחים של 38,000 תינוקות שחוו תופעות לוואי שלילית לאחר קבלת חיסון אחד או יותר.

לאחר מכן הם יצרו תוכנית שהצליחה לקבוע את מספר החיסונים שכל תינוק קיבל לפני שסבל מתופעות לוואי שלילית וריבדו את הדיווחים לפי מספר החיסונים (מאחד עד שמונה), שתינוקות קיבלו בו זמנית לפני שהתגובה השלילית התרחשה.

הם התמקדו במיוחד בתופעות לוואי שליליות חמורות שדורשות אשפוז או שהובילו למוות.

להלן הממצאים:

• תינוקות שקיבלו שלושה חיסונים בו-זמנית היו בסבירות סטטיסטית ומובהקת גבוהה יותר להתאשפז או למות לאחר קבלת החיסונים בהשוואה לילדים שקיבלו שני חיסונים בו-זמנית.
• תינוקות שקיבלו ארבעה חיסונים בו זמנית היו בעלי סיכוי סטטיסטי ומובהק גבוה יותר להתאשפז או למות מאשר ילדים שקיבלו שניים או שלושה חיסונים, וכך הלאה עד שמונה חיסונים.
• ילדים שקיבלו שמונה חיסונים בו-זמנית היו מבחינה סטטיסטית "מחוץ לתרשימים" ובעלי סיכוי גבוה יותר להתאשפז או למות לאחר קבלת חיסונים אלה.
• ילדים שקיבלו חיסונים בגיל מוקדם יותר היו בסבירות גבוהה יותר להתאשפז או למות מאשר ילדים שקיבלו את החיסונים בגיל מאוחר יותר.

שגרת חיסוני ילדים מבוססת על נוחות, לא על מדע או על בטיחות

מילר:

"התעשייה, ה-CDC וד"ר פול אופיט מצהירים כי אפשר לתת מספר חיסונים בו זמנית. אופיט אומר שבאופן תיאורטי אפשר לחסן ב- 10,000 חיסונים בו זמנית; שתינוק יכול להיחשף לכל כך הרבה פתוגנים בו זמנית מבלי להיפגע.

"שגרת החיסונים של ה-CDC דורשת שהילדים יקבלו שמונה חיסונים בגיל חודשיים, שמונה חיסונים בגיל 4 חודשים ושמונה חיסונים בגיל 6 חודשים.

"אני שואל את ההורים, 'מתי אי פעם לקחת שמונה תרופות בו זמנית? ... אם אכן אתה לוקח שמונה תרופות בו-זמנית, האם אתה חושב שיהיו לך או לא יהיו לך תופעות לוואי שלילית?'

"מכיוון שטוקסיקולוגים יודעים שככל שאתה נוטל יותר תרופות בו זמנית, כך גדל הפוטנציאל לרעילות סינרגטית או אחרת... המחקר הזה מאשר כי מסוכן לתת מספר חיסונים בו זמנית.

"ה-CDC הרכיב לוח זמנים לחיסונ שגרה המבוסס על נוחות. הם אומרים 'תן שמונה חיסונים בגיל חודשיים, תן עוד שמונה חיסונים בגיל 4 חודשים ותן עוד שמונה זריקות דחף בגיל 6 חודשים' כי זה נוח.

"הם חוששים שהורים לא יבואו לרופא הילדים שוב ושוב ושוב אם הם יצטרכו לחזור ולחזור לקבל חיסונים נוספים, אז הם דוחפים מספר זריקות בבת אחת.

"הם החליטו, 'אנחנו נערוך את לוח הזמנים הזה על סמך נוחות'. לא על סמך ראיות. לא על בסיס מדעי. אין שום דבר מדעי בלוח הזמנים של חיסוני השגרה המומלץ על ידי ה-CDC. הוכחנו את זה במחקר שלנו.

"הראינו גם שלילדים שקיבלו חיסונים בגיל מוקדם יותר יש סיכון גבוה יותר באופן מובהק סטטיסטית להתאשפז או למות בהשוואה לילדים שמקבלים את החיסונים בגיל מאוחר יותר.

"חילקנו את זה לילדים שמקבלים את החיסונים בגיל 6 חודשים בהשוואה לילדים שמקבלים את החיסונים בששת החודשים האחרונים של הינקות.

"שוב, מובהק סטטיסטית מחוץ לתרשימים, כי הרבה יותר מסוכן לתת לתינוקות צעירים יותר חיסונים מרובים מאשר לתת לתינוקות גדולים יותר חיסונים מרובים.

"זה הגיוני כי הם נותנים את אותה מנה ליילוד או לתינוק שמשקלו עשוי להיות 3, 3.5, 4, 4.5 או 5 ק"ג בגיל חודשיים לעומת ילד שמשקלו 6 או 8 ק"ג... בגיל מאוחר יותר."

מידע נוסף

ניתן למצוא את "הסקירה של מילר למחקרי חיסונים קריטיים: 400 מאמרים מדעיים חשובים מסוכמים להורים ולחוקרים." באתר thinktwice.com. ספר זה הוא משאב רב ערך עבור הורים שרוצים לעשות בדיקת נאותות לפני שהם מחליטים אם לחסן או לא לחסן את ילדיהם.

באתר נוכל למצוא גם את ספריו האחרים, יחד עם מחקרים ופרסומים הנוגעים לחששות מפני הבטיחות והיעילות של חיסונים.

משאב נוסף הוא המרכז הלאומי למידע על חיסונים (NVIC). NVIC הוא מוביל הדעה בכל הנוגע לחינוך הציבור בקשר למאמצים להטיל את חובת ההתחסנות, וכיצד לשמר את חירויות הבריאות שלנו ברמה המקומית, המדינתית והפדרלית.

בסופו של דבר, כל אחד יצטרך לעשוטת את הבחירה שלו ביחס לחיסונים. המפתח הוא לקחת החלטה מושכלת - להבין ולשקול את הסיכונים והיתרונות הפוטנציאליים.

כדי לעשות זאת, צריך שתהיה לנו גישה לשני צדדי הדיון, ומילר עשה לכולנו טובה גדולה בכך שהפך את הצד החבוי של המשוואה לנגיש יותר.

מאמר זה פורסם במקור על ידי מרקולה,  ב-2 ביולי 2017, המאמר הנוכחי הינו תרגום למהדורה מחודשת שפורסמה באתר: "Children's Health Defence", בתאריך: 13/05/2024.

מקור