צמח הקנאביס מעודד נוירוגנזה

בשנת 2005, מדענים קנדיים נחשפו לתגלית פורצת דרך, אשר ממצאיה מבטלים לתמיד, את המיתוס אשר מציג את הקנאביס כחומר אשר גורם לנזקים במוח. המדענים גילו שה-THC , החומר הפסיכואקטיבי העיקרי הפעיל בקנאביס, זה אשר גורם לתחושת הריחוף, מעודד התחדשות וצמיחה של תאי מוח.

שמונה שנים מאוחר יותר (2013), קבוצת מדענים מברזיל גילתה שגם ה-CBD, חומר נוסף ממרכיבי הקנאביס, ניחן ביכולת לעודד את התחדשות וצמיחת תאי המוח (מחקרם, פורסם בגיליון של יולי 2013 בכתב העת הבינלאומי Neuropsychopharmacology).

התהליך של התחדשות וצמיחת התאים במוח, נקרא נוירוגנזה, שימוש בסמים ובתרופות מדכא את תהליך הנוירוגנזה. "שימוש בקנאביס הוא סיפור אחר", הסבירה קסייה ז'אנג, פרופסור באוניברסיטת ססקצ'ואן ומנהלת המחקר: "כל הסמים שנוהגים לעשות בהם שימוש לרעה מדכאים את תהליך הנוירוגנזה, רק צמח הקנאביס מעודד נוירוגנזה".

על מנת לחקור את ההשפעה של ה-CBD על חרדה ודיכאון במכרסמים, החוקרים התרכזו בחלק של המוח שנקרא היפוקמפוס. ההיפוקמפוס שולט על הרגש ועל התפקוד הקוגניטיבי וזהו גם החלק היחיד במוח הבוגר שיכול לעבור תהליך של צמיחה והתחדשות.

מחקרים קודמים מצאו כי ל-CBD יש השפעה חיובית על תחושות של חרדה ודיכאון, המחקר החדש הוא הראשון שמצליח להסביר מדוע.

המדענים גילו כי ל- CBD, בדיוק כמו ל- THC, יש את היכולת לעודד את ההתחדשות ואת הצמיחה של תאי ההיפוקמפוס. לדברי המדענים, זה מסביר את הסיבה לכך שמחקרים קודמים זיהו את ה-CBD כחומר יעיל לטיפול בהפרעות במצב הרוח.

"תוצאות הניסוי שלנו מצביעות כי שימוש מאסיבי ב- CBD, מעודד את תהליך הנוירוגנזה, והוא יעיל לטיפול בחרדות". 

כמו כן, מחקרים אחרים מצאו קשר בין דיכאון, חרדה ומתח - ואפילו בעיות למידה וזיכרון - לבין חסר נוירוגנזה במבוגרים. האטה בנוירוגנזה, נובעת משימוש יתר בכימיקלים מזיקים (אלכוהול, טבק, תוספי מזון, סמים ותרופות) אם כי באופן טבעי, ככל שהגיל עולה, חלה האטה בתהליך.

"אולם עתה יש תקווה", אומרת קבוצת המדענים מברזיל, "הבנות חדשות לגבי האופן שבו המוח מגיב ל-CBD, ולתרכובות אחרות שבקנאביס, "פותחות בפנינו אפשרויות חדשות לטיפול בהפרעות פסיכיאטריות, בהזדקנות, במתח ובמחלות נוירודגנרטיביות".

המחקר נערך בראשותו של ישמעאל גלבה-רופר, מהמרכז לחקר מחלות נוירודגנרטיביות (CIBERNED) ובשיתוף המכון האומניברסיטאי לנוירוכימיה (IUIN),  ומכון רמון למחקרים רפואיים (IRYCIS), ברזיל.

מקור: